כדורגל סופרליג | AP
עליות שערים: מדוע בשנים האחרונות נכבשים יותר שערים בליגות הכדורגל הגדולות?
לפריחת הכדורגל ההתקפי ולתחילת השימוש ב-VAR יש חלק בעלייה במספר השערים, אך נראה כי הגורם העיקרי לכך הוא האנליסטים, שמסייעים לשחקנים לקבל החלטות נכונות יותר
אמש בגרמניה, שוחקו שלושה משחקי בונדסליגה ובהם נכבשו 18 שערים. שישה שערים למשחק בממוצע. זה ממוצע מופרע, אבל יש לציין שבשנים האחרונות זה לא נדיר לבונדסליגה שיש במהלך העונה מחזורים בהם נכבשים, בממוצע, 4-5 שערים למשחק. בשנים האחרונות נכבשים לאורך עונת בונדסליגה לפחות שלושה שערים למשחק בממוצע.
קראו עוד בכלכליסט:
הסיבות לריבוי השערים בבונדסליגה הן רבות, אבל נראה שהעיקרית שבהן היא שיטת המשחק הנהוגה בכדורגל הגרמני בשנים האחרונות: לחץ גבוה שמוביל, מצד אחד, לטעויות של שחקני ההגנה, ומצד שני משאיר שטחים נרחבים מאחורי השחקנים הלוחצים.
אך הרנסנס של הכדורגל ההתקפי לא מתרחש רק בגרמניה. מאמנים כגון יורגן קלופ ייבאו את השיטה לכל אירופה. פפ גווארדיולה הגיע לבונדסליגה כדי לשכלל את שיטת הלחץ שלו, ואריק טן האך, מאמן אייאקס, שעבד בבאיירן מינכן, חזר להולנד עם הרבה ידע ב"גגנפרסינג".
אבל בכדורגל יש יותר שערים לא רק בגלל שינוי טקטי נרחב, אלא בגלל שינויים משמעותיים באיך שמשחקים את המשחק ואיך ששחקנים מקבלים החלטות.
הכדורגל האיטלקי, למשל, עדיין מזוהה עם הקטנאצ'ו - השיטה ההגנתית שהונהגה ברוב קבוצות הליגה האיטלקיות במשך ארבעה עשורים לפחות - אך שרי ההגנה של אירופה כבר מזמן לא חוגגים תיקו 0-0. בעונה שעברה האיטלקים כבשו 3.06 שערים במשחק סריה A - הכי הרבה שערים למשחק מאז 1950/1951. העונה, הקבוצות האיטלקית לא ממש נרגעו, וכובשות בממוצע כ-3 שערים במשחק.
ברוב הליגות האחרות רואים עלייה קלה בממוצע השערים למשחק, פרט ללה ליגה, שבה דווקא נרשמה ירידה משמעותית, אולי בגלל ששניים מגדולי כובשי השערים בכל הזמנים עזבו את הליגה בשנים האחרונות. גם בתחרויות האירופאיות שוברים שיאי כיבושים - רק בשתי עונות בעידן ליגת האלופות כבשו יותר במשחק מאשר העונה (3.07 שערים למשחק).
כמו כן, נראה ששיא הגנתי כמו של צ'לסי בעונת 2004/05 פשוט בלתי ניתן לשבירה בעידן הנוכחי. צ'לסי ספגה אז רק 15 שערים לאורך העונה כולה. מנצ'סטר סיטי, בעלת ההגנה הטובה ביותר בפרמיירליג העונה, ספגה כבר 17 שערים אחרי 26 מחזורים.
ה-VAR? עוזר קצת
לחברת הסטטיסטיקות Opta יש כמה תיאוריות לגבי ריבוי השערים בסריה A ובכלל. לפי הנתונים של Opta, מאז 2017/18, אז התחילו להיעזר ב-VAR, יש 0.3 שערים מפנדלים למשחק - בערך 0.05 שערים יותר מאשר לפני ה-VAR. לא הוספה דרמטית של שערים למשחק אבל בערך 20 שערים יותר בעונה של 38 משחקים.
אולם נראה שריבוי השערים קשור יותר במגמה ברורה של קבלת החלטות "אנליטית" יותר. ב-2018/19, פחות מ-60% מהבעיטות היו מתוך הרחבה. מאז 2018/19, בין 60% ל-65% מכל הבעיטות היו מתוך הרחבה. זה הוביל לשיא כיבושים מתוך הרחבה.
כפי שהנתונים והעין מלמדים, הסיבה לכך היא שהשחקנים והמאמנים מסתמכים יותר מאי פעם על אנליטיקות מתקדמות כגון xG (שערים צפויים). כך יותר ויותר התקפות מסתיימות עם "אקסטרה מסירה", שתעלה את הסיכויים לכבוש.
אולי השחקנים בועטים פחות לשער בגלל הניסיונות לשיפור עמדות בתוך הרחבה, אבל זה בהחלט מעלה את אחוזי ההצלחה בבעיטת לשער. אם בעבר בין 8% ל-10% מהבעיטות לשער הפכו לשערים, אז כיום, באיטליה (לפי נתוני Opta), בין 11% ל-12.5% מהבעיטות הופכות לשערים - שיאים עונתיים מאז שמודדים דברים כאלו. מגמה דומה מתרחשת גם בליגות בכירות אחרות.
כמו כן, קבוצות מבצעות פחות פעולות לא יעילות כגון "הרמות" לתוך הרחבה (פחות מ-2% מההרמות הופכות לשערים). וכך, מדי שנה, יורדות מספר ההרמות במשחק. בפרמיירליג, למשל, היו מזוהים עם הרמות לתוך הרחבה, אך זה השתנה לחלוטין. ב-2010/11 עשר קבוצות הרימו לתוך הרחבה יותר מ-860 פעמים בעונה. בעונה שעברה רק קבוצה אחת הרימה יותר מ-800 פעמים (ליברפול). ב-2010/11 רק קבוצה אחת הרימה פחות מ-700 פעמים, וב-2020/21 עשר קבוצות הרימו פחות מ-700 פעמים בעונה, ושלוש קבוצות הרימו פחות מ-600 פעמים (בסביבות 15 פעמים במשחק).
נראה ששחקנים מקבוצות עם גדודי אנליסטים פשוט נוטים לקבל החלטות יותר נכונות וזה מוביל ליותר שערים. שינוי זה תואם את התחזית שדנקן אלכסנדר מ-Opta נתן לכלכליסט לפני כארבע שנים. "אנחנו רואים גם שינוי סגנוני בכדורגל בזכות מודלים סטטיסטיים", אמר אז. "מאז שיש את מודל xG, שמחשב את סיכוי הבעיטה או ההזדמנות להפוך לשער, ממוצע המרחק לבעיטה יורד מדי עונה ומנסים להגיע לבעיטה ממצב קרוב יותר לשער... אלו המודלים שמראים שמדובר בגישה הגיונית יותר".