אנטנה סלולרית | צילום: shutterstock
דוח טכנולוגי
במלחמה כמו במלחמה: רוסיה תנסה להפיל את האינטרנט באוקראינה
המשימה של פוטין לא תהיה פשוטה נוכח התשתית הרחבה במדינה והעובדה שפועלות בה יותר מ-2,000 ספקיות. ועדיין, גם בלי ניתוק מוחלט של הרשת, רוסיה תוכל לגרום לאוקראינה נזקים כבדים באמצעות הורדה פיזית של שרתים, של מרכזי תקשורת ושל אנטנות סלולריות
הפלישה האפשרית של רוסיה לאוקראינה עלולה להפוך למתקפת הקרקע הגדולה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה ואם תצא לפועל היא תהיה כנראה העימות הצבאי הגדול של דורנו. זה גם העימות הצבאי הראשון בהיקף כזה שיוצא לדרך בעידן הרשת המודרנית, שבמרכזו מדינות מתקדמות טכנולוגית עם תשתית אינטרנט מפותחת. מטבע הדברים, התשתית המפותחת הזו תהפוך לאחת מזירות הקרב המרכזיות של העימות.
קראו עוד בכלכליסט:
עמדתי בשבוע שעבר על השימוש במדיה חברתית כאמצעי תעמולה יעיל במיוחד וכמקור ייחודי לאיסוף מודיעין. אבל במקרה של פלישה, תשתית האינטרנט עצמה צפויה להפוך ליעד צבאי ולהיות תחת מתקפה רחבה לא פחות מתשתיות מוחשיות יותר כמו שדות תעופה, בסיסים צבאיים וכבישים.
במובן זה, הפלישה הרוסית כבר יצאה לדרך. בשבוע שעבר, מתקפת האקינג רחבה השביתה או שיבשה את פעילות משרד ההגנה והצבא של אוקראינה וכן של שניים מהבנקים הגדולים במדינה. "יש למתקפה סימנים של פעילות שירותי ביון זרים", אמר שר הטרנספורמציה הדיגיטלית של אוקראינה, מיכאילו פדורוב. "זה ברור שהיא תוכננה מראש, ושהמטרה שלה היא לזעזע, לזרוע פאניקה ולעשות כל שאפשר על מנת ליצור כאוס באוקראינה". החשד הדי מתבקש מאליו הוא שרוסיה עומדת מאחורי המתקפה זכה ביום שישי לאישוש מצד גורמי מודיעין במערב.
ואולם, מתקפת האקינג שגרתית היא רק מתאבן למה שצפויה רוסיה לעשות במקרה של פלישה צבאית. "בעימות צבאי אמיתי, תשתית האינטרנט תהיה הראשונה להיהרס", אמר לניו יורק טיימס מנהל עמותת Internet Protection Society מיכאיל קלימרב. "אנחנו חוששים שהאינטנרט באוקראינה יושבת באמצעות הפצצות. אם תהרוס את האינטרנט של האויב שלך, הוא יהיה בלתי מאורגן. בנקים, מערכות אספקה ולוגיסטיקה, תחבורה וניווט – הכל יפסיק לעבוד".
השליטה בתקשורת המקוונת, שהיא למעשה רוב התקשורת האנושית כיום, היא חלק מרכזי בעימותים פנימיים או בינלאומיים. באידיאל, הצד התוקף יבקש שליטה מלאה במידע שעובר ברשת, יצנזר דעות ופרסומים שאינם נוחים לו, יקדם כאלו שתומכים בו, יגביל תקשורת של יריבים ויסייע לתקשורת של תומכים. בקצרה - לשלוט באינטרנט כמו ששולטים בקווי אספקה או במקורות אנרגיה ולמנף את המשאב הזה לטובתו. בפועל, שליטה ברשת לא פשוטה כמו השתלטות על תחנת כוח או מרכז אספקת מים אזורי. גם תפיסה פיזית של חוות שרתים לא תאפשר למי שמחזיק בה לשלוט בצורה יעילה כלשהי בתקשורת שעוברת דרכה. לכן, במקרים רבים אין ברירה אלא ללכת לאפשרות הקיצונית ביותר: השבתה מוחלטת של תשתית האינטרנט.
מדובר בפרקטיקה שכבר הפכה למקובלת בסכסוכים פנים-מדינתיים. באוגוסט 2019 הודו ניתקה לחלוטין את הגישה לרשת בקשמיר כחלק מניסיון לבטל אל האוטונומיה של המדינה. בנובמבר שעבר, השלטונות בסודאן סגרו את הגישה לאינטרנט במדינה למשך כחודש בתגובה למחאות. בבורקינה פאסו הורתה הממשלה לחברות ולספקיות סלולר לסגור את תשתית האינטרנט הסלולרי למשך חודש, לכאורה בגלל "שיקולי ביטחון לאומי". ורק בחודש שעבר קזחסטן ניתקה מהרשת את העיר הגדולה ביותר שלה, אלמטי, על כמעט 2 מיליון תושביה, בעקבות מחאות על ייקור מחירי הדלק.
לפי נתונים של ארגון חופש הגישה לרשת Access Now, ב-2020 נרשמו לפחות 155 השבתות מקוונות ב-29 מדינות. בין ינואר למאי 2021 נרשמו 50 השבתות כאלה ב-21 מדינות. אוקראינה יכולה גם להצטרף לרשימה במקרה שהפלישה הרוסית תצא לפועל, אך בהבדל משמעותי אחד: רוב ההשבתות בוצעו על ידי השלטונות, שיכלו פשוט להורות לחברות טלקום לכבות את הגישה לרשת. כאן מדובר על כוח פולש זר, שאם ירצה להגיע להשבתה מלאה יידרש לעשות זאת באמצעות הרס פיזי של תשתיות. ועם יותר מ-2,000 ספקיות אינטרנט במדינה, זו צפויה להיות בעיה.
מקס טולייב, הבעלים של הספקית הקטנה NetAssist, אמר לניו יורק טיימס שהוא כבר עשה הכנות לשיבושים אפשריים בפעילות החברה. בין השאר, NetAssist ביססה חיבורים לספקיות אחרות והיא מנווטת את הקישורים שלה מסביב למיקומים שיכולים להיות יעד למתקפה צבאית. החברה גם הקימה שרתי גיבוי ורכשה לעובדיה טלפונים לווייניים. "אוקראינה מחוברת טוב לאינטרנט, אם הרבה חיבורים פיזיים ולוגיים, כך שיהיה קשה מאוד לנתק אותה לחלוטין", אמר טולייב.
אבל לא צבהכרח צריך להגיע לניתוק מוחלט כדי להשיג יעדים צבאיים. שיבושים משמעותיים שיאטו את הגלישה בצורה ניכרת או ינתקו חלקים נרחבים מהאוכלוסייה יספקו רבים מהיעדים של רוסיה. ולא צריך גם לשבש את החיבור לרשת בכל המדינה. בתור התחלה, יכולה רוסיה להסתפק בניתוק האזורים הסמוכים לגבול על מנת להגביר את ערפל הקרב ולשבש את המידע על תנועותיה. למעשה, היא כבר עשתה את זה ביום חמישי, כששירות הסלולר במזרח אוקראינה הושבת בעקבות "חבלה מכוונת", וחזר לחיים רק למחרת בבוקר. "החבלה בתשתיות התקשורת תימשך כיוון שהיא חלק מהתוכנית של רוסיה לערער את המצב באוקראינה", אמר אנטון הרשצ'נקו, שמייעץ לשר הפנים של אוקראינה.
ואולם, בין אם מדובר על שיבוש מקומי או כלל-ארצי, הכוחות הרוסיים שירצו לעשות זאת יידרשו כנראה להרס פיזי של תשתיות תקשורת, שישתק את המדינה לזמן רב ויגרור פגיעה כלכלית עמוקה. ואם הפלישה הרוסית לא תצא בסוף לפועל, זה יקרה בעימות הצבאי הגדול הבא. תשתיות האינטרנט הן יעד צבאי היום לכל דבר וההגנה עליהן צריכה להיות חלק מהתוכנית האסטרטגית של כל מדינה. לא רק הגנה נגד איומי סייבר, אלא גם הגנה פיזית על קווי תקשורת, מרכזיות, חוות שרתים ודאטה סנטרים.
האיום הזה גם מדגיש את הצורך בקידום פתרונות חלופיים לאספקת אינטרנט, שאינם תלויים בתשתיות פיזיות על הקרקע, דוגמת שירות אינטרנט לווייני. אנטנות סלולריות ומרכזיות תקשורת אפשר להפציץ, הרבה יותר קשה לשבש פעילות מערך של אלפי לוויינים בחלל.