מטרו תנפיק את האופנועים שלה לפי שווי של כ־700 מיליון שקל

הנפקה דו–גלגלית: יבואנית האופנועים הגדולה בארץ, מטרו מוטור, תנפיק את מניותיה בבורסה בתל אביב במאי הקרוב. ל"כלכליסט" נודע כי ברק קפיטל, דיסקונט חיתום ופועלים אי.בי.אי יובילו את ההנפקה כשברק יהיה החתם הראשי.

מטרו שקלה את נושא ההנפקה כמה פעמים, בין היתר ב־2008, אז שאפה לשווי של 250 מיליון שקל, ועד לפעם האחרונה ב־2017, אז שאפה לשווי של 400 מיליון שקל, אבל המהלך לא הבשיל. החברה נוהלה אז על ידי המייסד המיתולוגי שלה, גדי אבירם, שניהל אותה 37 שנה, וב־2018, בגיל 62, הודיע על פרישתו מהתפקיד ומעבר לכיסא היו"ר.

מימין: מייסד ויו"ר מטרו גדי אבירם ואיציק וייץ מנכ"ל קרסו | צילום: שאול גולן

מטרו, שמחזיקה בנתח גדול (47%) משוק הרכב הדו־גלגלי בישראל, מכוונת לשווי חברה של 700-600 מיליון שקל בגיוס של כ־200 מיליון שקל. ההנפקה, ככל הנראה, לא תכלול הצעת מכר, זאת אף שמחזיקים בה שלושה גורמים שונים בחלקים שווים: אבירם, חן למדן בעל השליטה בחברת השילוח אוריין, וקרסו מוטורס, יבואנית רנו וניסן שבבעלות משפחת קרסו. ב־2021 נמכרו בישראל קצת פחות מ־21,000 כלי רכב דו־גלגליים.

המותג המוביל של מטרו - מותג הקטנועים סאן יאנג — מכר כמעט 5,000 אופנועים ואחריו ימאהה עם קרוב ל־4,000. מטרו מכרה 7,500 מתוך 14 אלף קטנועים שנמכרו בשנה האחרונה בארץ ו־2,200 מתוך 6,900 אופנועים.

יבואנית ימאהה וקוואסאקי

אבירם הקים את מטרו ב־1981, ביחד עם דרור גולדמן ויוסקה ברנדס, שמכרו לאבירם את חלקם בחברה אחרי כמה שנים. המותג הראשון שייבאה מטרו היה דרבי הספרדי, וב־1985 היא החלה לייבא את המותג סאן יאנג ששבר את ההגמוניה של וספה. סאן יאנג הפכה ב־1991 למותג הקטנועים הנמכר בארץ, ומטרו החלה לייבא גם את האופנועים של ימאהה וקאוואסאקי, ונכנסה לתחום רכבי העבודה, בהם רכבים למוגבלי תנועה מבית אפיקים. חן למדן נכנס להשקעה בחברה ב־2006 כשרכש שליש מהמניות, ובהמשך נכנסה גם קרסו להשקעה דומה. את החברה מנהל כיום תומר קומרוב (38), ששימש משנה למנכ"ל מטרו בשנתיים שלפני פרישת אבירם.

לבד מאופנועים נכנסת מטרו גם לתחום המכוניות החשמליות. ביולי האחרון מינתה יצרנית מכוניות הספורט החשמליות וההיברידיות קארמה את מטרו לנציגה הרשמית שלה בישראל והראשונה במזרח התיכון. מטרו הקימה את חברת קארמה ישראל, חברה־בת שתעסוק בתחום. מטרו מכוונת גם ליבוא מכוניות חשמליות סיניות ותשמש נציגה של חברה סינית בתחום, לאחר שנכשלה בניסיון לקבל את הזכיון של ענקית הרכב הסינית XPENG. זכייה בזיכיון הזה היתה יכולה לתת תנופה אדירה לשווי של מטרו, אבל זה לא קרה והסינים עדיין לא בחרו זכיין.

אופנוע חשמלי מהמותג ZERO שמייבאת מטרו

חרף זאת מכוונת מטרו להגדיל את מכירותיה משמעותית בשנה־שנתיים הקרובות, לצד כניסה לשווקים חדשים ותחומים חדשים. שוק הרכב סובל מכמה בעיות בחודשים האחרונים ומעריכים כי הבעיות העולמיות באספקת כלים וחלקים, לצד המחסור באמצעי הובלה, יימשכו גם לאורך השנה הנוכחית ויגיעו לפתרונן רק לקראת המחצית השנייה של 2023. בכנס שקיימה בתחילת השנה ציינה מטרו כי תשיק השנה 18 דגמים חדשים, בראשם דגם קטנוע הסאן יאנג ג'וי רייד 300 וכן ימאהה טימקס החדש. מטרו תמשיך לייבא גם את המותג החשמלי הדו־גלגלי זירו (ZERO).

מטרו פתחה חטיבה חדשה - מטרו אלקטריק (ME) - שתרכז את כל נושא הרכב החשמלי של הקבוצה, כולל המכוניות, מותג אופנועי זירו ומותג הקטנועים הטרנדי מטייוואן gogoro שמתבסס על הקונספט של החלפת סוללות במקום טעינה שלהן. החברה גם פתחה אולם חדש בירושלים ומתכננת להקים בחיפה פארק מוטורי גדול שיכיל בתוכו את כל מותגי החברה - מכוניות, רכבי פנאי־שטח, כלי שיט, קטנועים, אופנועים וקלנועיות - זאת לצד אולם הדגל ברחוב תושיה בתל אביב.

הבעלים של מטרו מוטור

למטרו מוטורס יש גם מחלקה ימית - מטרו מרין - שהוקמה ב־2021 ומייבאת אופנועי ים, והיא מכוונת להחזיר לשוק את אופנועי הים של ימאהה. המכירות של מטרו מוערכות

ב־800-700 מיליון שקל בשנה, ואילו ה־EBITDA שלה (רווח תפעולי תזרימי) מוערך ב־80-70 מיליון שקל, כשהיא מכוונת להנפקה במכפיל 8 על ה־EBITDA.

מטרו מוטורס מגיעה לשוק ההנפקות כשהוא נמצא במצב מעורב. ב־2021, שהיתה שנת שיא בתחום ההנפקות בישראל, ולא רק בה, הונפק בתל אביב מספר שיא של 97 חברות, שגייסו מהציבור יותר מ־10 מיליארד שקל. הגל הזה החל באמצע 2020, שבה הונפקו 27 חברות שגייסו 4.6 מיליארד שקל, והוא התעצם לאורך מרבית 2021. אולם לקראת סוף 2021 ובתחילת השנה הנוכחית נראה שחלה התקררות משמעותית.

מטרו מוטורס שקלה את נושא ההנפקה מספר פעמים. בין היתר ב־2008, אז שאפה לשווי חברה של 250 מיליון שקל, ובפעם האחרונה ב־2017, אז שאפה לשווי של 400 מיליון שקל

הגופים המוסדיים מגלים סלקטיביות גוברת, וחברות נאלצות לחתוך את השווי כדי להשלים את ההנפקה, או לבטלה לחלוטין. כך, למשל, יצרנית מוצרי הפלדה איסכור, שבשליטת קרן ההשקעות קדמה, ביטלה את הנפקתה לאחר שלא הצליחה לקבל את השווי שביקשה — 1.8 מיליארד שקל. גם שלמה ביטוח של משפחת שמלצר ביטלה את ההנפקה לאחר שלא השיגה את השווי המבוקש — 1.5 מיליארד שקל — שכן המוסדיים הסכימו להעניק לחברה שווי של עד 1.2 מיליארד שקל. לרשימה זו אפשר להוסיף גם את אביב נדל"ן, שכעת מנסה להנפיק שוב לפי אותו שווי (1.2 מיליארד שקל), ועוד חברות קטנות יותר במונחי שווי כמו פיפלביז, הינומן, קונטגארד, גרינאוקס, אר.אס.טי, גלולי וגרינרואד.

עם זאת, וכפי שמוסדיים רבים מבהירים, השוק פתוח בפני חברות טובות עם עסק ותזרים אמיתיים. כך, למשל, לאחרונה השלים בית ההשקעות הציבורי מור את הנפקת חברת הגמל שלו. מור גמל גייסה 100 מיליון שקל לפי שווי של 669 מיליון שקל, קצת יותר מהשווי שאליו כיוונה. מאז המניה זינקה ושווי החברה עומד כבר על 825 מיליון שקל. גם רשת הדיור המוגן בית בכפר השלימה בינואר את הנפקתה לפי השווי שאליו שאפה — 1.15 מיליארד שקל — ואף הגדילה את סכום הגיוס ב־27% לכדי 255 מיליון שקל, בשל ביקושי היתר. ומעל כולן בולטת הנפקתה של חברת הנדל"ן היזמי והמניב אקרו שבשליטת צחי ארבוב, שגייסה כחצי מיליארד שקל לפי שווי של 3.5 מיליארד שקל, ותחל להיסחר לפי שווי של כ־4 מיליארד שקל. מדובר בהנפקה שהתבצעה במספרים גבוהים מהמתוכנן בשל הביקוש הגדול.

התמחור מגלם עליית ריבית

המגמה המעורבת היא תוצאה של השינוי בסביבת המאקרו. במהלך משבר הקורונה הבנקים המרכזיים בעולם נקטו קו אחיד של מדיניות מוניטרית מרחיבה. כלומר, הזרמת נזילות לשוק ושמירה על סביבת ריבית נמוכה. לאור התגברות האינפלציה, העלאת הריבית נראית באופק והדבר בא לידי ביטוי בתמחור של החברות — הן במניות של החברות הציבוריות והן בשוויים שמוכנים להעניק המוסדיים לחברות פרטיות שעושות את דרכן לשוק הציבורי.