מייסד ומנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג | צילום: בלומברג
דו"ח טכנולוגי
רילז, פורמט הסרטונים החדש של מטא, הוא הזמנה לאסון האנושי הבא
החברה-האם של פייסבוק, אינסטגרם, ווטסאפ ומסנג'ר הזדרזה להעתיק את ההצלחה של טיקטוק, אך כושלת נחרצות בניטור תכני שטנה המועלים לפלטפורמות שלה. ע"ע הזוועות באתיופיה ובמיאנמר בחסות הכשלים שלה
אם יש משהו שמטא (לשעבר פייסבוק) עושה טוב - זה להעתיק. אם יש למתחרה שלה תכונה מוצלחת, היא תמהר לשכפל אותה ולשלב אותה בכל הפלטפורמות שלה. הדוגמה הבולטת ביותר היא פורמט הסטוריז - המצאה של סנאפצ'ט, שמטא נכסה לעצמה ושילבה בהצלחה רבה באינסטגרם ובהצלחה פחותה בפייסבוק, בווטסאפ ובמסנג'ר. ואם יש משהו שמטא עושה ממש גרוע, זה לנטר תוכן ולמנוע הפצה של מסרים מקצינים, מסיתים ומזיקים. עכשיו קחו את שני הדברים – פורמט חדש שמשולב בהצלחה וקושי היסטורי לנטר תכנים – וקיבלתם את המתכון לאסון ההומניטרי או האנושי הבא, באדיבות מטא.
קראו עוד בכלכליסט:
זה, לפחות, מה שמטריד אותי בכל הנוגע להשקה הגלובלית של רילז (Reels), התשובה של מטא להצלחה המתפרצת של טיקטוק. זה לא סוד שהרשת החברתית מבוססת הווידיאו היא האיום המשמעותי הראשון אי-פעם על המונופול דה-פקטו שיצרה מטא בתחום הרשתות החברתיות. מטא כבשה את ההר של רשתות חברתיות מבוססות טקסט עם פייסבוק, והשתלטה בזמן על התחום הפורץ של רשתות חברתיות מבוססות תמונות באמצעות רכישה חכמה של אינסטגרם, אך היא פספסה לחלוטיןאת הסקטור החדש של הרשתות החברתיות מבוססות הווידיאו, שם הכתר מונח בימים אלה על ראשה של טיקטוק.
בעזרת רילז מקווה מטא לאזן את התמונה. הפורמט הושק אתמול למשתמשי פייסבוק בכל העולם, אחרי שהיה זמין קודם לכן למשתמשי אינסטגרם. בדומה לטיקטוק, רילז מאפשר ליצור במהירות סרטונים קצרצרים ולשלב בהם מוזיקה ואפקטים. הסרטונים יהיו זמינים בפיד של פייסבוק ובחלונית Watch באפליקציית המובייל. מטא גם תאפשר לשלב פרסומות בסרטונים, במודל של חלוקת הכנסות עם יוצרי הסרטון, כי תאגיד כמוה כבר אינו יכול לעשות משהו שאין בו רווח מיידי.
מייסד ומנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, הצהיר שרילז הוא פורמט התוכן בעל קצב הגידול המהיר ביותר של החברה, ויש סיכוי קטן שההשקה הרחבה של רילז תעשה לטיקטוק את מה שעשתה ההשקה של סטוריז לסנאפצ'ט – קרי, תבלום את הצמיחה שלה ותהפוך אותה לשירות נישתי, אך טיקטוק כבר יותר מדי גדולה בשביל זה. עם זאת, היא יכולה לעצור נטישה של משתמשים בפלטפורמות של מטא, אולי אפילו למשוך כמה בחזרה, להגדיל את היקף השימוש של משתמשים קיימים, ולתחזק את הגידול בהכנסות. זה לא יעצור את טיקטוק, אבל יאפשר למטא לאזן את התחרות מולה. בכל מקרה, יש סיכוי הרבה יותר מסביר שהשימוש ברילז יהיה משמעותי, ושכמו הסטוריז הוא יהפוך לפורמט פופולרי.
וזו סיבה מצוינת לדאגה. כי מטא, שמתקשה גם כך בניטור התוכן מבוסס הטקסט בפייסבוק, תידרש במקרה כזה להתמודדות עם תכני וידיאו בהיקפים אדירים - בעשרות אם לא במאות שפות. מדובר במשימה שייתכן מאוד גדולה ממידותיה, ואפשר לומר זאת בהתבסס על העובדה שגם עם המשימה הבסיסית ביותר של ניטור התוכן מבוסס הטקסט בפייסבוק מתקשה מטא להתמודד. ותזכורת לכך קיבלנו ממש השבוע, בתחקיר משותף של העיתון הבריטי "אובזרוור" (עיתון-אח של "הגארדיין") וגוף התחקירים העצמאי The Bureau of Investigative Journalism (TBJI).
לפי התחקיר, פייסבוק עדיין מאפשרת למשתמשים באתיופיה לפרסם תוכן שמסית לאלימות' בסיוע שנאה ודיסאינפורמציה. לא מדובר בתופעה חדשה, וכבר כתבתי בעבר על מדיניות ניטור התוכן העלובה של פייסבוק באתיופיה, ששיחקה תפקיד מרכזי בתדלוק מלחמת האזרחים וג'נוסייד נגד קבוצות מיעוט במדינה. התחקיר מעלה שגם עתה, למרות כל מה שידוע על התפקיד ששיחקה פייסבוק בדירדור המדינה לאלימות קטלנית, חרף הבטחות חוזרות ונשנות לשפר את המצב - דבר לא השתנה.
במסגרת התחקיר אותרו משתמשים שיכלו לקשר בין פוסטים בפייסבוק לרצח של קרובי משפחתם. "החברה עומדת מהצד וצופה בשעה שהמדינה מתפרקת", נטען. TBIJ ו"האובזרוור" גם ראיינו בודקי עובדות, ארגוני חברה אזרחית ופעילי זכויות אדם באתיופיה, וכולם טענו שהתמיכה שמספקת להם פייסבוק קטנה בהרבה מכפי שהיא צריכה להיות בשלב זה. אחרים אמרו שבקשות לסיוע נתקלות בהתעלמות, והבטחות לפגישות אינן מתגשמות.
כשלים אלה, הם טוענים, תדלקו את הקונפליקט שכבר גרם לאלפי מתים ולמיליוני עקורים מאז נובמבר 2020. "לרוב האנשים יש אוריינות מדיה נמוכה, אז פייסבוק נחשבת לאמינה", אמר ריהובוט איילאו מארגון בדיקת העובדות HaqCheck. "נתקלנו בפייסבוק בתמונות מחרידות ובתוכן שנאה. אנחנו לא מקבלים תמיכה מהפלטפורמה עצמה, שמאפשרת את התוכן הזה. הם יכולים לעשות יותר, אבל אינם עושים דבר".
פעילים באתיופיה מספרים על פוסטים שנוקבים בשמות אנשים, או מעלים תמונות, במטרה ליצור אווירה "שמעודדת התקפות, הרג וגירוש". פוסט שדיבר על הצורך "לטהר את האזור" מתגרים - אחת הקבוצות האתניות באתיופיה - "לפני פרוץ המלחמה!!", היה זמין כמעט ארבעה חודשים אחרי שפורסם, והוסר רק בעקבות פניית TBIJ למטא.
המצב מטריד במיוחד, שכן לפי התחקיר אתיופיה נמצאת בראש רשימת המדינות של פייסבוק, שבהן נדרשת פעולה נחרצת כבר יותר משנה. במצגת מ-10 בדצמבר 2020 רמת הסיכון להתפרצות אלימות באתיופיה הוערכה בחברה כ"חמורה" (Dire) – רמת הסיכון הגבוהה ביותר של מטא, והמדינה היחידה עם הדירוג הזה. חרף זאת, שנה מאוחר יותר, פעילים במדינה אומרים שהחברה מתעלמת בעקביות מפניות ובקשות, וחלקם לא נפגשו עם נציגים מטעמה זה כשנה וחצי.
"עד כמה שאני יודע, התמיכה של פייסבוק לבודקי עובדות באתיופיה כמעט לא קיימת", אמר עיתונאי בכיר במדינה, שביקש להישאר בעילום שם. "פייסבוק לא נותנת לאתיופיה את תשומת הלב שהיא זקוקה לה ברגע מכריע זה, דבר התורם להמשך המשבר באמצעות שילהוב שנאה והפצת ביטויי שטנה".
זה המצב במדינה שיש בה משבר ממושך, שבמרכזו תוכן שנמצא בליבת הפעילות של מטא מיומה הראשון, ושהיא יצרה עבורה מגוון רחב של כלים ומדיניות. מטא לא מצליחה להשתלט על התוכן המסית באתיופיה, חרף העובדה שהיא נמצאת בעמדה מצוינת לעשות זאת, שיש לה ניסיון רב בהתמודדות עם טקסטים ותמונות, ושעמד לרשותה זמן רב כדי לתקן כשלים שונים ולהשלים פערי שפות במערכי הבינה המלאכותית וניטור התוכן האנושי שלה. ולמרות כל זאת, היא עדיין כושלת בגדול, ואנשים משלמים על כך בחייהם.
עכשיו קחו את ערימת הכשלים וחוסר היכולת המהבילה הזו, ותוסיפו לה פלטפורמת תוכן חדשה לחלוטין כמו רילז - כזו שהכלים האוטומטיים לניטורה נמצאים בפיגור רב לעומת הכלים לניטור טקסטים או תמונות- תוסיפו לזה את ממד ההתמכרות האפשרי שראינו שטיקטוק מסוגלת לייצר, תחברו גם את היכולת המוגברת להלהיב, לשלהב ולהקצין שסרטון וידיאו מספק (בין אם באמצעות הרגשות והכריזמה של הדובר עצמו ובין אם דרך דימויים חזותיים גרפיים) – וקיבלתם מתכון כמעט בטוח לאסון ההומניטרי הבא שיוגש לנו בחסות מטא.
מטא עושה כאן את כל הטעויות שהיא אמורה היתה כבר ללמוד מהן מזמן. היא מנגישה יכולת תקשורת חדשה לאוכלוסיות ענקיות, שחלק ניכר מהן חסר את האוריונות הנחוצה לעיבוד התוכן המשלהב שיוצג לו ולהבדיל בין אמת לשקר, בין עובדות להסתה (וזה נכון לא רק למדינות מתפתחות, כי גם במדינות מפותחות לא חסרות קבוצות משתמשים רחבות בעלות קושי בהקשר זה). היא עושה את זה בבת אחת, בקנה מידה עולמי, מבלי שיש לה יכולת לעקוב בזמן אמת אחרי התפתחויות בעייתיות, וכנראה מבלי שצפתה לעומק בעיות שונות שעלולות להתעורר, ומבלי שיצרה את הכלים האוטומטיים שיאפשרו לה ניטור הולם של התבטאויות מסוכנות - בטח כאשר מדובר בשפות עם מספר דוברים קטן יחסית.
ראינו כבר איך פוסטים בפייסבוק הכשירו את הקרקע לג'נוסייד בבני הרוהינגה במיאנמר, ואיך הם מתדלקים את עימות הדמים שמפורר את אתיופיה מבפנים. מפחיד לחשוב מה יהיה האסון האנושי הבא שיציתו סרטוני הרילז של הפלטפורמה, אילו עוד אנשים ומדינות ישלמו על חוסר האחריות של מטא. אבל בדבר אחד אפשר להיות בטוח: בלי התערבות משמעותית מבחוץ מטא לא תשנה את התנהגותה - ואת המחיר נשלם כולנו.