הפלישה הרוסית צפויה להזניק את שוק הנשק הישראלי

הפלישה הרוסית לאוקראינה צפויה להאיץ את הרכישות מהתעשיות הביטחוניות בישראל של מדינות הגובלות באוקראינה או כאלו שהשתייכו בעבר לגוש הסובייטי, כך מעריכים גורמים בישראל. זאת, כל עוד משרד הביטחון לא ימנע עסקאות כאלה מחשש לזעם רוסי שיפגע בחופש התנועה של חיל האוויר בסוריה ובמאבק בתוכנית הגרעין של איראן.

ההערכות מתבססות על רצף עסקאות שנולדו מאז שפלשה רוסיה לחצי האי קרים ב־2014 וסיפחה אותו מאוקראינה. בשמונה השנים שחלפו מאז רכשו מדינות אלה מערכות נשק ישראליות בשווי של יותר ממיליארד דולר.

מערכת ספיידר | צילום: דוברות רפאל

כך, למשל, רכשה צ'כיה לראשונה אי פעם מערכת הגנה אווירית ישראלית, הספיידר של רפאל, תמורת 630 מיליון דולר. העסקה נחתמה בשנה שעברה, וקדמה לה ב־2019 עסקה שבה רכשה צ'כיה מהתעשייה האווירית 8 מכ"מי MMR, המשמשים גם את מערכת כיפת ברזל, תמורת 125 מיליון דולר. הונגריה השכנה רכשה שנה אחר כך מכ"מים זהים, בעסקה שסכומה לא פורסם רשמית אך מוערכת בכ־200 מיליון דולר.

פולין רכשה ב־2016 טילי ספייק מרפאל בשווי 150 מיליון דולר, ועשויה לרכוש מיירטי קלע במיליארד דולר, שישולבו בסוללות טילי פטריוט שרכשה מארה"ב לפני שנתיים, גם בעקבות הפלישה הרוסית לקרים. הפולנים מבקשים לחזק גם את יכולת איסוף המודיעין שלהם, ואלביט והתעשייה האווירית הן בין המתמודדות כיום על מכרז מל"טים מקומי גדול בשווי מאות מיליוני דולרים.

שר ההגנה הרומני וסלי דינצ'ו סייר בשבוע שעבר במפעלי הנשק בארצו, בין השאר במפעל שבו מיוצרים צריחים של אלביט עבור נגמ"שי הפירנאה המקומיים.

גם מערב אירופה מגדילה את ההשקעות בביטחון לפי דרישת ארה"ב מחברות נאט"ו לתקציבי ביטחון בשווי 2% מהתמ"ג. גרמניה, למשל, רכשה בשנתיים האחרונות מכ"מים של התעשייה האווירית בשווי של יותר מחצי מיליארד דולר.

אולם רצף העסקאות עם התעשיות הביטחוניות מישראל בשנים האחרונות נשען גם על ההתרחקות של אירופה מארה"ב בימי הנשיא דונלד טראמפ. הנשיא ג'ו ביידן מנסה להתקרב בחזרה ליבשת, והגדיל בשבועות האחרונים את פריסת הכוחות האמריקאים במזרחה. המשך ההתקרבות עשוי להביא גם לדרישה של וושינגטון להעדיף את התעשיות הביטחוניות האמריקאיות בתוכניות הרכש הבאות.