פרויקט רוח של אנלייט בקרואטיה | צילום: אנלייט
הפלישה לאוקראינה הוסיפה לאנרגיה הירוקה 3 מיליארד שקל
מדד ת"א־קלינטק קפץ אתמול ב־5.9% לשווי מצרפי של כ־45 מיליארד שקל ל־26 המניות הכלולות בו, וזאת על רקע ההבנה שעדיף למדינות אירופה לא להיות תלויות בגז הרוסי. את העליות הובילו אורמת ואנלייט, שכל אחת מהן זינקה ב־9.8%
נהוג לומר שבמלחמה, על שלל זוועותיה, אין מנצחים. ואכן, גם אם צד אחד השיג את מבוקשו, אובדן של חיי אדם רבים הוא מחיר כבד מכדי שאפשר יהיה לקשור אותה למילה ניצחון. אבל כשמסתכלים על המסכים בבורסות, אפשר לראות שיש מי שמרוויח מהמצב הקשה הזה.
הפלישה הרוסית לאוקראינה, שהחלה בשבוע שעבר, טלטלה את השווקים, בעיקר נוכח הלחצים האינפלציוניים שהיא צפויה ליצור. זאת, בראש ובראשונה משום שרוסיה מספקת לאירופה כשליש מהגז הטבעי שהיא צורכת, שהוא מקור האנרגיה המרכזי ביבשת. באירופה יש, למעשה, מדינות שתלויות לחלוטין בגז הרוסי. כתוצאה מכך התחדדה ההבנה כי יש צורך בפיתוח תחום האנרגיות המתחדשות, שיוכלו להוות אלטרנטיבה לגז הרוסי, בעוד כיום הן מספקות כ־15% מתצרוכת האנרגיה של אירופה.
הדבר הוביל לזינוק במניות של חברות האנרגיה הירוקה בבורסת ת"א. מדד ת"א־קלינטק, שכולל 26 חברות הפועלות בתחומי האנרגיה המתחדשת, זינק אתמול ב־5.9%, והיה למדד המנייתי שהציג את העלייה החדה ביותר באחוזת בית. שווי השוק של כל המניות קפץ בכ־3 מיליארד שקל והגיע להיקף כולל של 44.7 מיליארד שקל. עם זאת, גם לאחר הזינוק השיא המדד מתחילת השנה תשואה שלילית של 11.2%, והוא בעל התשואה השלילית החמישית בגובהה בין 33 מדדי המניות.
את העליות הובילו המניות של שתי החברות הגדולות במונחי שווי שוק במדד — אורמת ואנלייט. מניית אורמת זינקה בכ־9.8% ושווי השוק של החברה הגיע ל־12.7 מיליארד שקל – דבר שביסס את מעמדה כחברה הגדולה בישראל בתחום זה במונחי שווי שוק. עם זאת, מתחילת השנה תשואת המניה עדיין שלילית בשיעור של 4.8%. גם מניית אנלייט קפצה ב־9.8% ושווי השוק של החברה — השנייה בגודלה בהיבט זה — הגיע ל־6.7 מיליארד שקל. מתחילת השנה ירדה מניית החברה בכ־5%.
שתי החברות נהנו מרוח גבית לא רק הודות לסנטימנט בשווקים, אלא גם בשל דיווחיהן למשקיעים. ביום חמישי פרסמה אורמת, המנוהלת בידי דורון בלשר, את הדו"חות הכספיים שלה ל־2021, ובהם הציגה תוצאות שהתעלו על תחזיות האנליסטים.
בסיכום השנתי הציגה החברה ירידה בהכנסות וברווח הנקי, אולם ברבעון הרביעי היא רשמה עלייה של 6.5% בהכנסות ושל 10% ברווח המתואם. החברה צופה בשנה הנוכחית צמיחה של כ־10% בהכנסות להיקף של עד 750 מיליון דולר, ושיעור צמיחה דומה ב־EBITDA המתואם, שצפוי להסתכם ב־450-430 מיליון דולר.
אנלייט קיבלה את האישורים הנדרשים מהרשויות בקוסובו להפעלה מסחרית מלאה של כלל המקטעים בפרויקט טורבינות הרוח Selac. האישורים מאפשרים הפעלת 9 טורבינות נוספות, כך שכל 27 הטורבינות ייכנסו לפעולה. לפי הערכות החברה, לאורך 12 השנים הראשונות של הפרויקט, שבהן מכירות החשמל מובטחות, הן יעמדו על 25 מיליון יורו בשנה. לאחר מכן הפרויקט יוכל להמשיך לעבוד במשך 18-13 שנים נוספות, והחשמל יימכר בשוק החופשי.
המניה של אלומיי עלתה ב־7.6% ושל אנרג'יקס עלתה ב־6.9% לשווי שוק של 6.3 מיליארד שקל, ו־23 מניות מתוך ה־26 שנכללות במדד, נצבעו בירוק. אגווינד, תיגי ופינרג'י ירדו קצת. מבט על התמונה מתחילת השנה מראה מצב אחר, שבו רק שלוש מניות השיאו תשואה חיובית — ורידיס, פריים אנרג'י וסולאיר. אוגווינד, שהניבה תשואה שלילית של 58%, ממוקמת בראש היורדות. למעשה, מניות האנרגיה הירוקה, שכיכבו ב־2020, לא הצליחו לשחזר את ביצועיהן מסוף אותה שנה.
באירופה חברות האנרגיה המתחדשת היו חלק מהסיבות לזינוק במחירי האנרגיה, שכן החורף היה קר במיוחד והציבור נזקק לאנרגיה בהיקפים גדולים. החורף גם התאפיין ברוחות חלשות, דבר שגרם לירידה בתפוקה של חוות הרוח, והשדות הפוטו־וולטאיים לא יכלו לעמוד בנטל הביקוש. וכאמור, גם בשגרה, האנרגיות המתחדשות אינן תחליף לגז הטבעי, בשל הקיבולת הנוכחית שלהן. אם בחורף האחרון הדבר הביא לסנטימנט שלילי כלפי החברות, הרי שכעת התוקפנות של הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין משנה זאת בצורה משמעותית.