איגנציו קאסיס נשיא שוויץ | צילום: EPA
כבר פחות ניטראלית: שוויץ תפעיל סנקציות על רוסיה
הנשיא איגנציו קאסיס אמר כי המתקפה על אוקראינה אינה קבילה מוסרית או פוליטית, ולפיכך ארצו תאמץ את הסנקציות של האיחוד האירופי על רוסיה, כולל הקפאת נכסים של אזרחים רוסים וסגירת המרחב האווירי שלה לתעופה ממדינה זו
בהחלטה דרמטית עבור המדינה שהיא מעוז הניטרליות העולמי, הודיע היום (ב') נשיא שוויץ איגנציו קאסיס כי המתקפה הרוסית על אוקראינה "איננה קבילה מוסרית או פוליטית" וכי מדינתו תאמץ את הסנקציות שקבע האיחוד האירופי, כולל הקפאת נכסים של רוסים וסגירת המרחב האווירי לתעופה ממדינה זו.
קראו עוד בכלכליסט:
ממשלת שוויץ ניסתה בימים האחרונים לאזן בין גינוי האגרסיביות הרוסית לבין שמירה על הניטרליות ההיסטורית שלה ומעמדה כמתווכת בין מדינות השרויות בסכסוך. עם זאת, הלחצים שהפעילו עליה מדינות האיחוד האירופי דחקו אותה לנקוט עמדה נחרצת. "המועצה הפדרלית החליטה לאמץ במלואן את הסנקציות של האיחוד האירופי, כולל הקפאת נכסים", הכריז קאסיס. שוויץ איננה חברה באיחוד האירופי, אך היא מוקפת בארבע מדינות החברות בברית – אוסטריה, צרפת, גרמניה ואיטליה
הסנקציות הפיננסיות שאותן מאמצת שוויץ כוללות מלבד הקפאת נכסים של פרטים וחברות, גם השתת סנקציות אישיות על נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ראש הממשלה הרוסי מיכאיל מישוסטין ושר החוץ סרגי לברוב. מוקדם יותר השבוע החלה להסתמן עליית המדרגה שהוכרזה עם הודעתו של קאסיס כי בעוד שוויץ מחויבת לנייטרליות, "אין הדבר מונע מאיתנו לנקוט עמדה ישירה".
הממשלה השוויצרית הודיעה גם על הצטרפותה לאיחוד האירופי בסגירת המרחב האווירי שלה בפני טיסות מרוסיה ומטוסים עם סימונים רוסיים. כמו כן, המועצה הפדרלית מקפיאה הקצאת ויזות לאזרחים רוסים ומונעת כניסה של "מספר פרטים אשר להם קשר לשוויץ ומקורבים לנשיא הרוסי".
הפלישה הרוסית לאוקראינה העמידה למבחן קשוח את הניטרליות השוויצרית, זאת בשל מעמדה כמקלט בטוח להון הרוסי והיעד הזר המועדף על עשירי רוסיה להפקיד בו את כספם.
בסוף השבוע האחרון נפער סדק בעמדתה הנייטרלית, כאשר הממשלה השוויצרית הורתה לבנקים שלה לאסור על כל פעילות עסקית חדשה עם גורמים וישויות שמופיעים ברשימה השחורה של 27 מדינות האיחוד האירופי, שנגדם הושתו סנקציות בעקבות הפלישה. הרשימה הזו מונה 363 פרטים וארבע חברות.
"האנשים האלה לא מורשים להיכנס לשוויץ"
הלכה למעשה, בנקיטת הצעדים הללו לא היה משום תקדים. רשויות שוויץ האריכו את תוקפם של נהלים שגובשו ב־2014 בעקבות הפלישה הרוסית לקרים, שבמסגרתם ביקשו לוודא כי הסנקציות של האיחוד האירופי דאז לא יהפכו את המדינה למפלט עבור הגורמים המוחרמים. גם כעת, בעוד טבעת החנק הרוסית מתהדקת סביב קייב, החליטה שוויץ לאמץ את המהלכים הללו כדי לוודא שהיא אינה משמשת ערוץ עוקף לצעדי הענישה המערביים.
ההנחיה הראשונית שהתקבלה על ידי הרגולטור השוויצרי שיקפה את הלחצים המופעלים על ברן להפגין סולידריות עם המערב בעמדתו הנחרצת מול פוטין. "לקבינט ברור כי שוויץ תאמץ באופן ישיר את המהלכים של האיחוד האירופי הנוגעים לאנשים ולארגונים. האנשים הללו לא מורשים יותר להיכנס לשוויץ", הודיע שר הכלכלה גאי פארמלין במסיבת עיתונאים בברן בסוף השבוע. עם זאת, ההצטרפות לחרם על הישויות הללו לא מנעה משוויץ לפעול כמתווכת בסכסוך, אם מי מהצדדים יבקש זאת ממנה, בהתאם למעמדה ההיסטורי. בעקבות ההכרזה אתמול, לא ברור האם יתקיים היום ביקור מיועד של שר החוץ לברוב בז'נבה, לשם הוא צפוי להגיע כדי להשתתף בפגישה של המועצה לזכויות אדם. אף שהושתו נגדו סנקציות בשבוע שעבר, אלה לא כללו פגיעה בחופש התנועה במטרה להשאיר את הערוצים הדיפלומטיים פתוחים ככל האפשר.
בהתאם לתפקידה ההיסטורי, ממשלת שוויץ מייצגת את האינטרסים של הרפובליקה הסובייטית לשעבר גיאורגיה במוסקבה ואת האינטרסים של רוסיה בטביליסי בירת גיאורגיה, זאת תחת הסכם שכונן בעקבות משבר ביחסי שתי המדינות ב־2008. ביוני האחרון אירחה ז'נבה ועידת פסגה בין הנשיא הרוסי לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן, כמו גם כמה פגישות בשבועות האחרונים בעקבות ההסלמה בגבול רוסיה־אוקראינה. "שוויץ רוצה להיות מסוגלת להציע את שירותיה למדינות השרויות בסכסוך אם הן מעוניינות בכך", כך לפי פארמלין. "לו שוויץ תאמץ אוטומטית סנקציות שמפעיל האיחוד האירופי או מדינות אחרות, היא לא תוכל יותר למלא את תפקידה המסורתי".
ההחלטה שקיבלה עתה שוויץ לגבי ההון הרוסי הינה כבדת משקל. המדינה האלפינית העשירה היא היעד הפופולרי ביותר לכספם של עשירי רוסיה, זאת לפני בריטניה, ספרד, לוקסמבורג וארה"ב - כך לפי דו"ח של שגרירות שוויץ במוסקבה שפורסם ביוני שעבר. "לאורך השנים, שוויץ היתה היעד החשוב ביותר לרוסים עשירים לנהל בה את הונם", ציין הדו"ח, בהוסיפו כי כלל ההעברות של כספי משלמי המסים לשוויץ ב־2020 עמדו על 2.5 מיליארד דולר. לפי דיווח של סוכנות הידיעות השוויצרית ATS־SDA, במחצית הראשונה של 2021 הגיע היקף ההעברות ל־1.8 מיליארד דולר.
הנהירה הרוסית לשוויץ התחזקה ב־2014
לפי הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים, נכון לרבעון השלישי של 2021, הבנקים השוויצריים מחזיקים בכ־11 מיליארד דולר בפיקדונות רוסיים. סכום זה מייצג כ־30% מכלל ההפקדות הרוסיות מעבר לים, שהיקפם כ־36 מיליארד דולר.
יתרה מזאת, לפי נתוני שגרירות שוויץ במוסקבה, כ־80% מפעילות הסחר של רוסיה בסחורות, ובראשם נפט וחיטה, מתבצעים בתיווך מוסדות פיננסיים בז'נבה, צוג, לוגאנו וציריך.
העברות הכספים מרוסיה לבנקים שוויצריים תפסו תאוצה ב־2014 סמוך לפלישה לקרים בפברואר של אותה שנה. לפי נתונים של הבנק הרוסי המרכזי, אזרחי המדינה העבירו כ־6.8 מיליארד דולר לשוויץ ברבעון הראשון של 2014, פי שניים לעומת התקופה המקבילה שנה קודם לכן.
הקשרים הכלכליים בין שוויץ לרוסיה הם מסועפים, ולא רק בזכות פיקדונותיהם של עשירי רוסיה. שלוש חברות לסחר בנפט ובסחורות המפעילות משרדים בשוויץ - גונבור, ויטול וטרפיגורה - מחזיקות בנתחים מרוסנפט הרוסית. המטה של פרויקט צינור הנפט הרוסי נורד סטרים 2 שבבעלות גזפרום הממשלתית, הנמצא כעת גם הוא במוקד הסכסוך, שוכן בשוויץ. כמו כן, לסברבנק, הבנק הגדול ברוסיה, וגזפרום־בנק - סניפים בשוויץ.
בריאיון לסוכנות הידיעות הרוסית Tass במרץ שעבר ציינה שגרירת שוויץ ברוסיה קריסטינה מרטי לאנג, כי הסחר בין שתי המדינות מוסיף להתהדק עם השנים וכי רוסיה היא עתה אחת מ־20 שותפות הסחר החשובות ביותר של שוויץ. "כ־200 חברות שוויצריות פועלות ברחבי רוסיה, הרבה מאוד חברות אחרות מראות עניין בשוק הרוסי", ציינה. נוכחות חזקה במיוחד קיימת לפארמה השוויצרית ביחסי הסחר הללו, זאת נוסף על תעשיות האלקטרוניקה והמיכון, המזון, הלוגיסטיקה וכמובן השירותים הפיננסיים.
ברקע הסלמת הסנקציות נגד מוסקבה, המשיך נשיא צרפת עמנואל מקרון בניסיונותיו להביא לרגיעה בחזית הרוסית. בשיחת טלפון שקיים עם הנשיא הרוסי, הפציר בו מקרון להכריז על הפסקת אש לאלתר באוקראינה ולקבל את הדרישה הבינלאומית לשים קץ לעימות. בשיחה שנמשכה 90 דקות, ואשר התקיימה לבקשת הנשיא האוקראיני ולדימיר זלנסקי, מקרון קרא לפוטין לשים סוף למתקפות נגד אזרחים ובתיהם ואמר כי יש להגן בכל מחיר על התשתית האזרחית. כמו כן, הוא קרא למעבר בטוח בכבישי אוקראינה המרכזיים, במיוחד בנתיב היוצא דרומה מקייב. לפי הודעת ארמון האליזה, פוטין הסכים לשלוש הדרישות הללו, ואף ניאות לקבל את הצעת מקרון לשמור על קשר רציף בימים הקרובים כדי למנוע את המשך הידרדרות המצב. בה בעת, התנאים שהציב הם קשוחים. לפי הקרמלין, פוטין אמר למקרון כי הסכם הוא אפשרי, אך הציב כתנאי את ההכרה בריבונות הרוסית בקרים, פירוק אוקראינה מנשקה והבטחת מעמדה הניטרלי.