אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נשים וכסף. זה כן! יעל וינר, מנהלת , קהילת ״עוברות ושוות״ | צילום:דנה שמעוני

נשים וכסף. זה כן!

"למה צריך לציין את יום האשה או את חודש האשה? זה דיבור של פעם, אף אחד לא מפלה היום נשים; זה רק מנציח את הפערים; נשים הן מחצית מהאוכלוסייה, הן לא מיעוט, הן לא צריכות יום מיוחד".

01.03.2022, 16:44 | בשיתוף עוברות ושוות

"למה צריך לציין את יום האשה או את חודש האשה? זה דיבור של פעם, אף אחד לא מפלה היום נשים; זה רק מנציח את הפערים; נשים הן מחצית מהאוכלוסייה, הן לא מיעוט, הן לא צריכות יום מיוחד".

צבר השאלות והטיעונים הללו נשלף בכל שנה כשיום האשה מתקרב. לכאורה, אי אפשר לדחות את הטיעונים הללו על הסף, כי יש בהם גרעין של אמת. אין מחלוקת על כך שנשים הן מחצית מהאוכלוסייה, וזה נכון שבמרבית המקרים לא קיימת אפליה מכוונת נגדן.

יעל וינר, מנהלת , קהילת ״עוברות ושוות״, צילום:דנה שמעוני יעל וינר, מנהלת , קהילת ״עוברות ושוות״ | צילום:דנה שמעוני יעל וינר, מנהלת , קהילת ״עוברות ושוות״, צילום:דנה שמעוני

מנגד, יש באמירות הללו גרעין גדול של היתממות. כי אין שוויון מגדרי במדינת ישראל. רְאו לדוגמה את מדד תל אביב 125 - רק בשלוש מתוך 125 החברות המופיעות במדד המוביל של הבורסה בתל אביב מכהנת מנהלת אשה. ויש את פערי השכר בין נשים לגברים, שבעתיד הקרוב לא צפויים להצטמצם. על פי נתוני הלמ"ס, אשה בישראל מרוויחה רק 68 אגורות על כל שקל שגבר מרוויח. נוסף על כך, האשה גם פחות מנהלת ומשקיעה את הכסף שהיא מרוויחה. מחקרים מראים שבמרבית המשפחות בישראל גברים הם אלו שמנהלים את הכסף המשפחתי.

על בסיס עובדות אלו, התשובה שלנו לשאלה אם צריך לציין את יום האשה היא - כן! צריך להפנות זרקור תקשורתי בחודש האשה גם אל חוסר השוויון והפערים שעדיין קיימים במשק הישראלי וגם אל ההישגים המרשימים של נשים מצליחות, שמוכיחות בעשייתן עד כמה זה נכון חברתית ועסקית שנשים ממלאות תפקידי מפתח ומסמנות את הדרך לנשים שרואות בהן מודל והשראה.

"הכסף מדברת" - מוסף של "כלכליסט" ו"עוברות ושוות" – בחר בחודש האשה 2022 לתת במה וחשיפה לנשים שעוסקות במקצועות פיננסיים ובמקצועות ניהוליים בחברות המתמחות בתחום הפיננסי.

בחרנו לחגוג את ההצלחה של נשים בתחום זה, כי לתפישתנו מהלכים חברתיים גדולים - כמו חתירה לשוויון מגדרי - מצליחים בדרך כלל במקומות שיש בהם אינטרס כלכלי. לנשים יש בשנים האחרונות יותר כסף, הן בשל הגידול (האיטי, יש לאן להתקדם) בייצוגן בתפקידים בכירים והן בשל הגידול באחוז הגירושים והעובדה שנשים מאריכות חיים יותר מגברים, שמביאה לכך שיותר נשים מנהלות משקי בית יחידניים.

גורמים אלה הופכים את הנשים ללקוחות אטרקטיביות עבור הגופים הפיננסיים, שמבינים שזה אינטרס שלהם ושל המשק כולו, שכסף של נשים יושקע, ימונף, יניב עמלות ודמי ניהול, ויהפוך לאחד ממנועי הצמיחה שלהם. זה גם אינטרס של המשק, שנשים ירוויחו יותר. מחקר חדש של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר מעלה כי סגירה חלקית של 40% בלבד מפערי השכר המגדריים בישראל תוכל להגדיל את התוצר של ישראל ב-2040 ב-91 מיליארד שקל בשנה.

וכמובן זה אינטרס של הנשים. ככל שנרוויח יותר וננהל את הכסף שלנו, תהיה לנו יותר שליטה ועצמאות פיננסית בכל תחומי החיים שלנו.

אנחנו נמצאות בנקודת זמן של שילוב אינטרסים. החתירה לשוויון פיננסי פרצה את גבולות האג'נדה החברתית ומתחילה להשתלב גם באג'נדה הכלכלית של המשק, ואת זה אנחנו חוגגים וחוגגות במוסף "הכסף מדברת".

נשות Speshelist, מרכז נשות המקצוע הפיננסי של "עוברות ושוות", ייתנו 50 עצות לניהול מיטבי של החיים הכלכליים שלכם/ן. בכתבות נוספות תפגשו נשים מרשימות מחברות פיננסיות מובילות במשק הישראלי, בהן IBI, הבנק הבינלאומי הראשון, one/ziro, מימון ישיר וקרדן נדל"ן; וכתבות על ניהול חוצה גיל ועל נשים שהבינו שמקצוע אחד זה לא מספיק – לא לנפש ולא לכיס.

אז היכנסו וקראו, החכימו וקבלו השראה מנשים שרוצות ויודעות לעשות כסף.

יעל וינר, מנהלת משותפת עם אפרת טל, קהילת ״עוברות ושוות״

תגיות