מנהלי קרנות הנאמנות מנסים לגייס רגולטורים למאבק נגד הבורסה

מנהלי קרנות הנאמנות ינסו לגייס את רשות ני"ע ורשות התחרות למאבקם נגד הבורסה לניירות ערך, שהודיעה על העלאת העמלות עבור ניהול המדדים. איגוד מנהלי קרנות הנאמנות, שבראשו עומד אלי בבלי, פנה ביום ראשון לרשות ני"ע ובכוונתו לפנות גם לרשות התחרות, כדי שזו תקבע כי הבורסה מתנהגת כמונופול.

בתחילת השבוע פרסמה הבורסה טיוטה להערות הציבור, שבה הציגה את העמלות החדשות שהיא מבקשת לגבות ממנפיקי קרנות מחקות. עבור השימוש במדדי מניות תגבה הבורסה 0.05%, עבור מדדי אג"ח 0.03%, מדדי אג"ח ממשלתי 0.02% ומדדי מק"מ 0.01%. זאת, לעומת הגבייה הקודמת בשיעור של 0.005% מהיקף הנכסים (אך לא פחות מ־1,237 שקל ולא יותר מ־9,278 שקל).

הבורסה הסבירה כי העמלה בשיעור של 0.005%, שנקבעה לפני שני עשורים, נמוכה מהותית מהעמלות בחו"ל. הנהלת הבורסה הציגה נתונים שלפיהם מנהלי מדדים בעולם כמו MSCI, דאו ג'ונס או אינדקס הישראלית גובים עמלה ממוצעת של 0.04%. כמו כן הבורסה מסבירה כי בורסות מקבילות, כמו נאסד"ק או הבורסה הגרמנית, גובות עמלת עריכת מדדים לצד דמי מכירה וקנייה.

השינוי בעמלות מחייב את אישור רשות ני"ע. האחרונה ממתינה לסיום שלב הערות הציבור, ב־20 במרץ. יניב פגוט, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסת תל אביב, שאחראי על הנושא, מאמין כי עם סיום שלב הערות הציבור הרשות תתמוך ביוזמת הבורסה. לדבריו, "הרשות לא חיה בכוכב אחר, ומכירה בעלויות השוטפות של עריכת המדדים. אני מאמין שנגיע לעמק השווה".

מימין: יניב פגוט, מנהל מחלקת מסחר נגזרים ומדדים בבורסת ת"א, ואלי בבלי, יו"ר איגוד מנהלי קרנות הנאמנות; צילומים: אוראל כהן | צילומים: אוראל כהן

"הבורסה כורתת את העץ עליו היא עומדת"

כך או כך, הכוונה של הבורסה להקפיץ את העמלות הובילה למחאה קשה בענף הקרנות. על פי הערכת איגוד הקרנות, העלות הנוספת שהבורסה מבקשת להשית בגין השימוש במדדי הבורסה צפויה להוביל לייקור העלויות החלות על מנהלי הקרנות העוקבות בהיקף שנע בין 20 ל־30 מיליון שקל בשנה. בתעשיית קרנות הנאמנות בישראל פועלות נכון להיום 446 קרנות מחקות (כולל קרנות סל), שעוקבות אחרי מדדים שנערכו בבורסה המקומית. הקרנות מנהלות נכסים בהיקף של 85 מיליארד שקל. דמי הניהול הממוצעים שנגבים בקרנות העוקבות עומד על 0.21%, כך שבקרוב כרבע מהכנסות החברות המנפיקות מוצרי המדדים יעברו אל הבורסה.

"עבור מנהלי קרנות הנאמנות בישראל מדובר בהוצאה משמעותית, קל וחומר כשהרווחיות שלהם מהמוצרים המחקים את מדדי הבורסה היא אפסית", מסביר בכיר בענף הקרנות. לדבריו, בניגוד למנפיקי המדדים בחו"ל, הבורסה גם גובה דמי ניהול עבור קנייה ומכירה של קרנות עוקבות, ולכן אין אמת בהשוואת הבורסה למנפיקים בחו"ל. "הבורסה כורתת את העץ עליו היא עומדת. לא נוכל להחזיק מוצרים הפסדיים, וסגירת קרנות עוקבות תביא לירידה מהותית בנזילות של הבורסה", מוסיף הבכיר. לכך עונה פגוט כי "המוסדיים התרגלו לכך שהבורסה עובדת בחינם, אבל התקופה הזו נגמרה. אני מאמין שהיצרנים יוכלו לספוג את העלויות ומוצרי הבורסה ימשיכו להיות זולים".

הירידה במחזורי המסחר היא איום מרכזי על הבורסה. בשנת 2019 נרשם שפל של עשור במחזורי המסחר שהסתכם ב־1.3 טריליון שקל, נמוך בכשליש מזה שנרשם ב־2008. מאז 2020 הצליחה הבורסה להציג עלייה במחזורי המסחר, כאשר בשנים 2020 ו־2021 מחזור המסחר הסתכם ב־1.67 טריליון שקל ו־1.5 טריליון שקל בהתאמה. העלייה במחזורי המסחר באה לידי ביטוי גם בתוצאות הבורסה. בשנת 2020 הכנסות הבורסה הסתכמו ב־304 מיליון שקל לעומת 260 מיליון שקל ב־2019. הרווח הנקי של הבורסה ב־2020 הסתכם ב־36.9 מיליון שקל לעומת 17.6 מיליון שקל ב־2019. בין ינואר לספטמבר 2021 הכנסות הבורסה הסתכמו ב־238 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם ב־31.7 מיליון שקל, כך שהבורסה אמורה להציג תוצאות שיא עבור 2021. בהתאם, הבורסה נסחרת היום בשווי של 1.9 מיליארד שקל ומכפיל רווח של 45.

נתונים אלה מצביעים על כך שהבורסה נתפסת בשווקים כחברת חלום, כלומר חברה ציבורית שאמורה בעתיד להציג רווחים והכנסות גבוהים משמעותית. ההנחה בשווקים היא שההנהלה הקיימת, בהובלת איתי בן זאב, מחפשת דרכים להגדיל את ההכנסות והרווח של הבורסה בטווח הקצר. פגוט מודה כי השינוי בעמלות הוא תולדה של השינוי בבעלות על הבורסה. לדבריו, העמלות שנקבעו לפני שני עשורים, נקבעו תוך אדישות יחסית לרווח ולהכנסות. במידה שרשות ני"ע תתייצב לימין הבורסה, איגוד הקרנות יבקש מרשות התחרות לבחון מחדש את מעמדה של הבורסה. ב־1994 הכריז הממונה על הגבלים עסקיים כי הבורסה אינה במעמד של מונופול. על פי האיגוד, הבורסה אמנם לא הוכרה כמונופול, אך עולה חשש ממשי לניצול כוח בעל מאפיינים מונופוליסטיים מהחלטתה.

"תעריפי המדדים לא עודכנו מעל 20 שנה"

מהבורסה נמסר כי "הבורסה פועלת כל העת על מנת לשכלל את שוק ההון הישראלי ולהרחיב מוצרים ושירותים למשקיעים. תעריפי עריכת ותפעול המדדים לא עודכנו למעלה מ־20 שנה, על אף שינויים מרחיקי לכת בשוק, לרבות כניסת שחקנים חדשים, מקומיים ובינלאומיים, וטכנולוגיות חדשות, וכך נוצר עיוות משמעותי בתמחור מול עורכי המדדים המקומיים והבינלאומיים הפועלים בישראל. המצב הקיים, שבו הכנסות הבורסה עומדות על כ־5% מהשוק בעוד היא מחזיקה קרוב למחציתו, מוכיח עד כמה התמחור אינו כלכלי ופוגע בתפעול, פיתוח והשקעה בתחום קריטי זה".

מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב | צילום: תומי הרפז