ליברמן רוצה סקנדינביה. כמעט

1. אחד הדברים הבולטים שעולים אחרי ששומעים את שר האוצר אביגדור ליברמן הוא השינוי שעבר עליו מאז תחילת דרכו. זה ממש לא טריוויאלי לומר בשיחה עם מערכת "כלכליסט" כי אין מקום להעלות מסים ואף לציין כי ארגונים רבים כגון ה־OECD דווקא קראו לממשלות ישראל (לדורותיהן, לא רק לנוכחית) ללכת לכיוון ההפוך ולהעלות מסים. זאת, אחרי שבמהלך 12 שנים ברציפות ראש ממשלה לשעבר בנימין נתניהו הפך את הורדת מסים לשרביט הקסמים שלו ושרף את מיטב כספי הישראלים על שוחד פוליטי לקבוצות לחץ שהחזיקו לו את הקואליציה – והכניס את ישראל לגירעון מבני עמוק ומסוכן.

להכריז בפני 25 עיתונאים כלכליים כי הוא לא מתכוון להוריד מסים – ודווקא בתקופה כזו – ואף להסביר כי הדבר לא יועיל זה לא דבר של מה בכך.

בצד ההוצאות, ליברמן מרבה לדבר על הצורך בהשקעות ממשלתיות. לא רק בתחום התחבורה, אלא בעיקר בתחום החינוך, ההשכלה, המחקר והפיתוח. הרי הוא הסביר כי כאשר מדובר בפערים חברתיים הכל מתחיל בחינוך (כולל קריאה ברורה וחד משמעית להעלות את שכר המורים המתחילים) וגם בהשכלה (הוא התגאה שהיה שר האוצר הראשון אחרי שנים רבות שנועד עם כלל נשיאי האוניברסיטאות בישראל).

כל שאר הפערים כמו שכר והכנסה, הסביר שר האוצר, הם נגזרות. את המילה "הפרטה" (מילה שנתניהו נהג לומר בכל משפט שני) לא שמענו אפילו פעם אחת. היד הנעלמה של אדם סמית לא תפתור הכל לבדה. בנוסף הוא ממשיך לדבר גבוהה גבוהה על הצורך להגדיל את תקציבי מענק העבודה (מה שנהוג היה לכנות "מס הכנסה שלילי").

שר האוצר אביגדור ליברמן. רוצה ממשלה פעילה וחזקה | צילום: AP

נקודה נוספת שכבר לא מפתיעה אצל ליברמן היא קריאתו הנחושה להגדיל את תקציב הביטחון. כלומר, הוא רוצה גם יותר הוצאה חברתית אך גם יותר הוצאה ביטחונית. ואם לא די בכך, הוא גם רוצה ממשלה שהיא רגולטור חזק בתחומים שבהם אין תחרות. לכן, הוא רוצה לקדם את הרפורמה בריכוזיות וביוקר המחיה עוד לפני שהוא מגיש את תקציב המדינה ואת חוק ההסדרים לשנה הבאה. במילים פשוטות: ממשלה פעילה, גדולה, חזקה.

הוא רוצה "יותר ממשלה" לעומת הנמסיס שלו נתניהו וגם לעומת ליברמן של תחילת דרכו. במטפורה אחת, ליברמן רוצה "סקנדינביה". או כמעט.

2. בניגוד מוחלט לרושם שנוצר, הסקנדינבים (בניגוד לסוציאליסטים ולקומוניסטים שאותם ליברמן ממש לא מחבב), הם חסידי השוק החופשי. רוב השווקים הם "חופשיים" ו"תחרותיים", למעט שווקים של מוצרים ציבוריים כמו חינוך, ביטחון ובריאות. בתחומים אלה למדינה יש יתרונות על פני השוק ועל כך ממליצים בכירי הכלכלנים הליברלים.

הנה מה שכתבו כלכלני הפורום הכלכלי העולמי (WEF) על מדינות סקנדינביה בדו"ח התחרותיות הגלובלית (מורה הנבוכים למי שרוצה לדעת באיזה מדינות הכי כדאי להשקיע ולעשות עימן יחסים): "שוודיה, דנמרק ופינלנד לא רק הפכו לכלכלות הדינמיות והמתקדמות ביותר בעולם מבחינה טכנולוגית־חדשנית, אלא גם מספקות איכות חיים טובים יותר והגנה חברתית טובה יותר. הן מגובשות מבחינה חברתית, יותר ממדינות עם ציון דומה במדד התחרותיות".

בפורום הכלכלי העולמי קוראים לכל המדינות ללכת בעקבותיהן של הסקנדינביות. שלוש מתוך ארבע הסקנדינביות מדורגות בעשיריה הפותחת של המדינות שהכי כדאי להשקיע בעולם כולו.

ליברמן חזר על המנטרה החדשה שלו: הוא רוצה ילדים חרדים וילדים ערבים וילדים מהפריפריה בהייטק. בהתייחס לניידות חברתית, כלכלני WEF מציינים כי בבריטניה, נדרשים בממוצע חמישה דורות עד שמשפחה עם הכנסה נמוכה מגיעה להכנסה הממוצעת. לעומת זאת, בדנמרק, שהיא בעלת ציון די זהה לזה של בריטניה מבחינת מדד התחרותיות, זה לוקח רק שני דורות.

אינפו משקל המסים בישראל נמוך

אגב, אותן סקנדינביות השתחררו מזמן מרגולציה מיותרת, לרבות בשוק המוצרים, ולכן ליברמן רמז כי היה מאוד שמח לבטל את ועדת פיקוח המחירים. "יש יותר מדי מוצרים בפיקוח", הסביר.

3. ועדיין ליברמן עוד לא "סקנדינבי" ממש. יש כברת דרך לא קצרה. על הגדלת הכנסות המדינה באמצעות מערכת המס ליברמן לא מוכן לשמוע (רק באמצעות צמיחה) וזאת למרות שכפי שהוא בעצמו ציין, הישראלים לא משלמים מסים כל כך גבוהים. יחס גביית מס לתמ"ג של כ־43% בממוצע במדינות סקנדינביה לעומת 31% תמ"ג בישראל, כאשר הכנסות המדינה הכלליות עומדות באותן מדינות על יותר מ־50% תמ"ג לעומת 37% תמ"ג בישראל.

ליברמן עדיין העדיף לתת את רוב הכסף של החבילה שהכין להתמודדות עם יוקר המחייה לישראלים שמגיעים לסף המס. הוא גם תומך נלהב בהענקת תוספות שכר ופנסיה נדיבות מאוד לאנשי הקבע (לאו דווקא לוחמים) שאינם האנשים המקופחים ביותר בישראל. אז יש התקדמות, אבל זה עדיין לא סקנדינביה. רק כמעט.