מיכל מור קופל, מנכ"לית איגוד הדירקטורים | צילום: Roei Hasson
רק 39% מהדירקטורים הגברים תומכים באיזון מגדרי
סקר שערך איגוד הדירקטורים ממחיש כי בעיית חוסר השוויון המגדרי בדירקטוריונים היא לא רק בייצוג הנמוך של נשים, אלא גם בהיעדר הרצון של גברים לשנות את המצב. 32% מהדירקטורים סבורים כי המומחיות של חברי הדירקטוריון שלהם אינה מתאימה לצורכי הארגון
רשות ניירות ערך והבורסה לניירות ערך בתל אביב הודיעו בחודשים האחרונים על צעדים לקידום איזון מגדרי בדירקטוריונים של חברות נסחרות. שני הגופים הציבו יעד של 35% נשים בדירקטוריונים, שנשמע צנוע תחילה, עד שנחשפים הנתונים בשטח. סקר של איגוד הדירקטורים מגלה כי רק 30% מהכיסאות בדירקטוריונים בישראל שייכים לנשים. בחברות בורסאיות השיעור קטן עוד יותר: 24%.
קראו עוד בכלכליסט:
גם הנסיבות שהובילו למצב הזה מסתתרות בסקר עצמו — רק 39% מהדירקטורים הגברים שהשתתפו בסקר תומכים ברגולציה לאיזון מגדרי, לעומת 83% מהנשים.
הסקר, שנעשה בשיתוף סוכנות ייעוץ ומחקר Fact Stories, הקיף כ־500 דירקטורים ודירקטוריות בישראל בחברות ציבוריות (46%), פרטיות (31%), מלכ"רים (14%), חברות עם גרעין שליטה (2%) וחברות בלי גרעין שליטה (1%).
אחת התובנות המעניינות שעולות מהסקר נוגעת למידת המעורבות של הדירקטוריון בעיצוב האסטרטגיה של החברה. 51% מהנסקרים השיבו שהיו שמחים להשפיע יותר. 37% ענו שהדירקטוריון מעורב אבל פחות מההנהלה; 15% סבורים שהדירקטוריון רק מאשר את ההחלטות שההנהלה מציגה בפניו; ו־1% סבורים כי הדירקטוריון אינו מעורב כלל. 37% סבורים שמנכ"ל החברה וההנהלה הם בעלי ההשפעה הרבה ביותר על קבלת ההחלטות בחברה. למרות זאת, 87% מהדירקטורים בטוחים כי יש להם באופן אישי השפעה על קבלת ההחלטות בפועל.
"הדירקטורים סבורים שיש להם השפעה ובמקביל מעידים שיש אנשים חזקים יותר מהדירקטוריון כמו מנכ"ל החברה", אומרת מנכ"לית איגוד הדירקטורים, עו"ד מיכל מור קופל. "זה עידן חדש שנחשף, בין היתר לאור המצב של ריבוי חברות ללא גרעין שליטה".
יתרה מזאת, 32% מהדירקטורים סבורים כי המומחיות של חברי הדירקטוריון שלהם אינה מתאימה לצורכי הארגון, ו־37% סבורים כי יש להוסיף אנשים בעלי מומחיות ספציפית ולהגדיל את המגוון הדיסציפלינרי של הדירקטוריון.
64% ממשתתפי הסקר הם בוגרי קורס דירקטורים, וההשתלמויות שקורצות להן יותר מכל הן פיננסים (22%), יזמות (21%), סייבר (20%), טכנולוגיה (19%) ומשפטים (18%).
"להיות דירקטור זה לא מקצוע בפני עצמו, אבל ככל שעובר הזמן ואנחנו רואים את התביעות הרבות שיש נגד דירקטורים, אנחנו מבינים שאין מנוס אלא לראות את הדירקטור כמקצוע, כדי שחברות לא יגיעו לחדלות פירעון. יש לנו אינטרס ציבורי בעניין”, אומרת מור קופל. “על מנת שדירקטור יפקח כמו שצריך, דרושים לו הכלים הנכונים והמעורבות הנכונה. בדקנו את קבלת ההחלטות בדירקטוריון, ואת הנושאים שחשוב להם לקבל כדי למצות את תפקידם על הצד הטוב ביותר. כשהם לא מקבלים את הדברים האלה, יש לזה השלכה על הכסף של כולנו כי אלה חברות ציבוריות".
ניר זיכלינסקי, ממייסדי איגוד הדירקטורים, מוסיף: "הגופים המוסדיים נדרשים לוועדה בלתי תלויה למינוי דירקטורים, ופונים אלינו כדי שנהיה הוועדה הזאת. בכנס שנערך בבורסה לניירות ערך בתל אביב ראינו כיצד הרגולטורים וגורמים רבים רואים באיגוד הדירקטורים גורם בלתי תלוי למינוי דירקטורים. ניישם את המסקנות שעולות מהסקר כדי לבסס את מקצוע הדירקטור ולפעול למינויים מקצועיים בחברות ציבוריות ופרטיות ואצל המוסדיים".