בג"ץ הפנסיות הרטרואקטיביות: אחרי 5 שנות דיונים התחלף ההרכב, והשופטים החדשים נוטים לדחות העתירה

העותרים בפרשת הפנסיות הרטרואקטיביות הבלתי חוקית של נבחרי רשויות מקומיות הודיעו בשבוע שעבר לבג"ץ על סירובם להצעתו למשוך את עתירתם. בעבר תקף בג"ץ את הכשרת התשלום הבלתי חוקי על ידי הכנסת. אבל לאחר חמש שנים של דיונים פרשו והתחלפו כל שופטי ההרכב והשופטים החדשים בהרכב נוטים לקבל את עמדת הכנסת שההכשרה, בעייתית ככל שתהיה, היא בסמכותה. ראש ההרכב – שבו חברים גם השופטים עופר גרוסקופף וענת ברון – השופטת דפנה ברק־ארז אמרה בדיון ב־23.2 כי בג"ץ יתקשה לקבל את העתירות.

"יותר לא רוצה לרמוז"

בינואר 2017 חשף "כלכליסט" את העובדה שמשרד הפנים משלם זה 18 שנה (היום 23 שנה) פנסיות בניגוד לחוק לשישה נבחרי רשויות מקומיות לשעבר, מתוכם שלושה מש"ס, ומבקש מוועדת הפנים של הכנסת להכשיר אותן. מדובר בראשי רשויות או סגנים שסיימו את כהונתם ב־1998 כשהיו בני פחות מ־40 בעוד הכללים אפשרו מתן פנסיה רק למי שעבר גיל זה.

הטעות התגלתה ב־2005. למרות זאת, התשלום לא הופסק. משרד הפנים פנה כמה פעמים לכנסת בניסיון להכשיר את התשלומים ונכשל. העלות האקטוארית של התשלום מוערכת ב־3 מיליון שקל לאיש, כלומר 21 מיליון שקל לשבעה נבחרים.

ב־2017 פנה שר הפנים אז אריה דרעי לוועדת הפנים שבראשה עמד דודי אמסלם מהליכוד, וזו אישרה את הפנסיות. נגד ההחלטה עתרו לבג"ץ עובד עיריית נתניה, יוסף סלומון, באמצעות עו"ד שגית בידרמן, וכן שגרירת ישראל בצרפת יעל גרמן (אז ח"כית מיש עתיד), באמצעות עורכי הדין יהונתן ברמן וארי אדלשטיין.

מימין: ח"כ דודי אמסלם (הליכוד) ואריה דרעי (ש"ס). קידמו את אישור הפנסיות | צילום: אלכס קולומויסקי

בג"ץ הוציא צו על תנאי. המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, חנן מלצר, הבהיר לנציגי המדינה והכנסת בצורה ברורה בדיון במרץ 2018 שבג"ץ מעוניין כי תשלום הקצבאות ייפסק. "יש כאן חלוקה אפשרית בין מה שהיה הווה ועתיד, ואני יותר לא רוצה לרמוז. תביאו את זה בפני מרשיכם", אמר. השופט מני מזוז תקף בדיון בחריפות את העובדה ש"גילו את הטעות ב־2005 ו־12 שנים ממשיכים לשלם ביודעין שלא כדין".

פעמיים הורה בג"ץ לוועדת הפנים של הכנסת לדון בנושא מחדש ופעמיים היא שבה ואישרה את ההחלטה. בפעם האחרונה זה היה בנובמבר שעבר. לקראת הדיון האחרון שהיה ב־23.2 התגלעה מחלוקת בין היועצים המשפטיים לממשלה ולכנסת. היועץ המשפטי לממשלה קבע ש"השילוב של חריגות ההחלטה, הרטרואקטיביות שיש בה וההיבט הפרסונלי שבה, הופך אותה להחלטה בלתי סבירה, אשר יש מקום לבטל אותה או לתקנה". לעומת זאת, הכנסת טענה שעם כל הפגמים, מדובר בחקיקת משנה שהיא בסמכות ועדת הפנים.

"נתקשה לקבל"

עו"ד בידרמן טענה בדיון שאין להפלות את הנבחרים לטובה לעומת עובדי רשויות מקומיות שכירים שנדרשים להחזיר כספים שקיבלו בטעות. אלא שראש ההרכב, השופטת דפנה ברק־ארז, הפתיעה כשאמרה שלמרות קבלת ההחלטות הפסולה "זו עתירה שאנו נתקשה לקבל".

היא הסבירה זאת בהסתמכות של הנבחרים לשעבר על הפנסיות וכן בכך שמדובר בטעויות שנעשו בתום לב.