זה לא עובד: וולט חייבת להתנתק מכלכלת החלטורה

יכול להיות שוולט צודקת. כלומר, שהתגובה שלה לתביעה הייצוגית שהגישו שליחיה בדרישה להכיר בהם כעובדים מן המניין, לפיה מהלך שכזה ייאלץ אותה לצמצם את מספר השליחים במחצית, היא האמת לאמיתה. הבעיה היא שאם זה נכון, אם וולט אומרת את האמת, אין לחברה זכות קיום במתכונתה הנוכחית - ואולי בכלל לא.

כמו רבים אחרים, גם אני מכור לוולט. השירות נוח, אמין ומהיר, ושירות הלקוחות מספק. בתקופת סגרי הקורונה, אחד הדברים המעטים שהחזיקו אותי ואת בת זוגי נפשית היו המשלוחים הדו-שבועיים שהיינו עושים משם (דו-שבועי במובן של פעמיים בשבוע, לא פעם בשבועיים). כן, יש עוד אפשרויות – ישירות מהמסעדה או דרך תן ביס (שם השליחים הם עובדים במשרה מלאה) – אבל הן פחות מוצלחות מבחינת חוויית משתמש: המשלוח לוקח יותר זמן, אין תקשורת קלה לשירות לקוחות ובעיקר אין שקיפות לגבי מצב ההזמנה ולא יודעים מתי היא מוכנה, מתי השליח בדרך ומתי הוא יגיע. האמינות, הנוחות והחוויה הנעימה עושים את כל ההבדל ויש סיבה שוולט זוכה להצלחה אדירה בשעה שתן ביס מזמינים בעיקר מי שמקבלים תקציב להזמנות מהעבודה (וגם אלה לוחצים לא פעם על המעסיק לאפשר להזמין מוולט).

וולט. אם זה לא עובד, אז מה זה? | צילום: רויטרס

וולט בנו שירות טוב ומוצלח. הבעיה היא שהם בנו אותו על שני גבות חלשים: זה של המסעדות וזה של השליחים. המסעדות משלמות לוולט עמלה משמעותית שמוערכת בכ-25% מההזמנה (אם כי רשתות גדולות ככל הנראה זוכות להנחה). השליחים מנוצלים על ידי השירות מעצם זה שהם לא מועסקים בצורה ישירה ומקבלים כסף פר משלוח ולא פר שעת עבודה. שליח יכול להיות זמין לעבודה במשך יום שלם, אך יקבל כסף רק אם ביצע משלוחים בפועל (ולמעשה הוא מקבל כסף רק על הנסיעה מהמסעדה לבית הלקוח. נסיעה לאיסוף הזמנה לא נחשבת במספר הקילומטרים המחושב לתשלום על השליחות).

וולט יכולה לעשות את זה כי, כיאה למודל כלכלת החלטורה השליחים, עמוד השדרה שלה, שבלעדיו אין לשירות זכות קיום, הם לא עובדי החברה אלא מועסקים במעין חלטורה דרך גורם צד ג' או במעמד של עצמאים. אף שהם נותנים לוולט את הכל, היא לא נותנת להם כמעט כלום פרט לתשלום עבור המשלוחים. לא חופשה, לא ביטוח לאומי, לא התחייבות לשכר מינימום. והיא גם יכולה לפטר אותם (סליחה, להפסיק את ההתקשרות) בהתראה של רגע.

באוגוסט 2020 לשליחים נמאס והם הגישו נגד החברה תביעה ייצוגית באמצעות עוה"ד יעקב שפיגלמן, עמית עידו ואחיה רבינוביץ', על סך 24 מיליון שקל שמייצגים את הזכויות הסוציאליות שלטענת התובעים נשללו מהשליחים בשל צורת העסקתם. התביעה, כדרכה של תביעה, מתגלגלת בעצלתיים ולפני חודשיים הציעה שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אריאלה גילצר-כץ, פשרה לשני הצדדים: וולט תאפשר לשליחים לבחור את מודל ההעסקה שלהם – האם להמשיך כעובדי חלטורה או לעבור למודל של העסקה במשרה מלאה.

שליח וולט. חי ממשלוח למשלוח | צילום: אוראל כהן

"יש אלמנטים של יחסי עובד-מעביד בין השליחים לוולט", אמרה השופטת. "מצד שני, זו באמת צורת העסקה שלא הכרנו עד כה. אני לא מכירה עובד בישראל שיכול להיעלם לחודשיים למעסיק שלו. אולי צריך לזרום עם הקדמה ולא לבחון את הנושא מבעד למבחנים שנקבעו עד כה, אלא להכיר במבחנים מתקדמים יותר".

לכאורה, זו פשרה ראויה. חברות כלכלת חלטורה תמיד טוענות שהעובדים הם אלה שמעדיפים את צורת ההעסקה הגמישה, המאפשרת להם לעבוד כמה שהם רוצים, מתי שהם רוצים (עזבו לרגע שזה לא לגמרי נכון במקרה של וולט, שלפחות בעבר דרשה מהעובדים התחייבות למספר מינימלי של משמרות בשבוע, ומי שלא עמד בדרישה זו פוטר. סליחה, נחסם באפליקציה). הנה, הזדמנות להעמיד את הטענה הזו למבחן: נציע לעובדים את שתי האפשרויות ונראה מה הם בוחרים.

אבל וולט סירבה. לפי דיווח של "הארץ", בתשובה שהגישה החברקה ביום חמישי האחרון לבית הדין היא טענה שאחרי בחינה של הפשרה המוצעת היא הגיעה למסקנה שאין לה היתכנות מבחינת מודל הפעילות שלה. בעבר, אמרה וולט שחיובה להעסיק את השליחים בצורה ישירה יפגע קודם כל בשליחים עצמם, שכן "יישלל מהשליחים החופש לבחור את הזמן, המיקום, התדירות והאופן שבו הם מתפרנסים". לכאורה, הצעת הפשרה אמורה לענות על כך ולאפשר לשליחים לבחור בין גמישות ליציבות וזכויות.

שליח של תן ביס. האלטרנטיבה העסקית | צילום: Nimrod Bar-On

וולט דוחה את הפשרה, אבל לא כדי להגן על השליחים, אלא כדי להגן על עצמה: "מספר השליחים שהחברה תוכל להעסיק כשכירים יהיה נמוך משמעותית מאלה שמתקשרים איתה כיום, לפחות בחצי, וכך אלפים יאבדו מקור חשוב להשלמת הכנסה שיש להם כיום. הכנסותיהם של השליחים תרדנה מכיוון שהן תהיינה דומות לאלה של שליחים שכירים בשוק כיום".

יש כמה בעיות עם הטענה הזאת של וולט. נתחיל דווקא מהאחרונה. וולט לא הציגה נתונים על הפרשי השכר בין השליחים שלה לשליחי מזון שמועסקים במשרה מלאה, אבל גם אם יש הפרשים כאלה אפשר לנחש נחש שהם מתייחסים רק לשכר הישיר שמשולם לשליחים, ולא משקללים הטבות כספיות ישירות ועקיפות שמגולמות בתשלומי מעסיק, כמו הפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורים, דמי חגים וחופשה שנתית. אולי הנטו של שליח וולט גדול יותר, אבל הנטו הזה לא מגלם את כלל ההטבות שנהנה מהן עובד שמועסק בצורה ישירה.

בכל מקרה, הטענה הראשונה היא הבעייתית יותר. וולט טוענת למעשה שהיא לא יכולה לשמר את היקף הפעילות הנוכחי שלה אם תידרש להתייחס לשליחים כאל עובדים. אפשר להסתכל על טענה זו בשתי דרכים. הראשונה: וולט משקרת. וולט היא לא איזו חברה עצמאית קטנה שמנסה בקושי להתקיים. היא חלק מתאגיד DoorDash שלו שווי שוק של 28.5 מיליארד דולר. ב-2021 עמדו הכנסותיה על 4.89 מיליארד דולר - גידול של 69.4% לעומת 2021. היא אמנם רשמה הפסד של 486 מיליון דולר, אבל מדובר בגידול של 1.5% בלבד לעומת ההפסד של 2020. זה נתון לא רע בכלל. יש בחברה האם של וולט לא מעט כסף - והוא זורם בצורה משמעותית.

כלכלת חלטורה. החסרונות רבים מהיתרונות | איור: יונתן פופר

ובכל זאת, באמת ייתכן שהמודל העסקי של החברה עובד רק כשהשליחים הם עובדי חלטורה. בכל זאת, החברה האם הפסדית וייתכן שהדבר היחיד שמונע מההפסדים להפוך לעמוקים יותר הוא ההעסקה הנצלנית של השליחים. במקרה כזה, התשובה ההגיונית היא לאפשר לוולט להמשיך לעשות מה שהיא עושה. התשובה היא שוולט צריכה להיסגר, כי לחברה כזאת אין זכות קיום.

מי כמוני מכיר אישית ומקרוב מה זה אומר להיות שליח של וולט. זו עבודה קשה, מסוכנת, מאמצת ומייגעת. עבודת כפיים פיזית לכל דבר ועניין עם סיכונים בריאותיים מיידיים וארוכי טווח. שליחים של וולט ראויים להקרא עובדי חברה וליהנות מכל הזכויות הסוציאליות שמקנה העסקה. הם ראויים לחופשה שנתית, לדמי אבטלה ופיצויי פיטורים, לדמי חגים ולכל שאר הזכויות שעובדים לאורך ההיסטוריה נלחמו והקיזו עליהן דם.

המצב כבר לא יכול עוד להמשך ככה. לוולט אין תירוצים טובים לשימורו. אם הם לא ישנו אותו בעצמם, אפשר לקוות שבית המשפט ייאלץ אותם לעשות את זה. ואם זה אומר שוולט תיאלץ לסגור את השירות בישראל - שתסגור. וולט מספקת פיתרון נחוץ למסעדות. אם לא היא, חברות אחרות ישמחו למלא את הריק שייווצר ולהעסיק את השליחים כעובדים לכל דבר.

אני לא חושב שנגיע לשם. השוק בישראל מכניס מאוד לוולט. אם החברה תחויב להעסיק את השליחים היא לא תסגור את הבסטה ותתקפל וגם לא תחתוך את כוח העבודה שלה במחצית או תצמצם באופן משמעותי את היקף הפעילות שלה. כלומר, היא לא תיאלץ לעשות זאת מסיבות עסקיות, אם כי יכול להיות שתבחר בדרך הזאת כדי להפעיל לחץ על מקבלי החלטות. יותר סביר, בכל אופן, שדמי המשלוח יעלו קצת, השורה התחתונה של החברה תיפגע קצת, אבל אחרי זעזוע קצר כולם יגלו שהנה, דוווקא אפשר להפעיל שירות משלוחים יעיל ולא נצלני, וגם להרוויח לא רע בדרך. נכון, ההזמנות מוולט אולי יתייקרו בכמה שקלים. אבל זה מחיר שלגמרי שווה לשלם אותו.