אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפרטה לא חינוכית: המועצה לגיל הרך תעבור לידיים פרטיות שרת הבינוי והשיכון ח"כ ד"ר יפעת שאשא ביטון | צילום: יעל אורבך

בלעדי

הפרטה לא חינוכית: המועצה לגיל הרך תעבור לידיים פרטיות

משרד החינוך פרסם מכרז להקמת מינהלת שתבצע את המחקר, ותכתוב מסמכי מדיניות לגיל הרך, בהיקף מוערך של עשרות מיליוני שקלים. גורמים בתחום: "זהו ריקון מתוכן של עבודת הממשלה והתנערות נוספת של המדינה מהאחריות לגיל הרך"

08.03.2022, 06:02 | שחר אילן

משרד החינוך, באמצעות מינהל הרכש הממשלתי, פרסם מכרז שמטרתו להפריט את פעילות מועצת הגיל הרך. המכרז מעביר את ניהול פעילות המועצה וכן את פעילות המחקר, הייעוץ האסטרטגי וכתיבת מסמכי מדיניות הגיל הרך בישראל לידי מינהלת פרטית. היקף המכרז מוערך בכמה עשרות מיליוני שקלים לחמש שנים.


קראו עוד בכלכליסט:


שדרוג החינוך לגיל הרך נחשב לאחד הנושאים החיוניים לעתיד המשק הישראלי, מכיוון שמחקרים מגלים שזהו הגיל המשפיע ביותר על כישורי הבוגרים. המועצה לגיל הרך הוקמה לפני כארבע שנים, במטרה "לקדם את הטיפול בילדים בגיל הרך ואת התפתחותם הגופנית והשכלית, ולתת להם תנאים שיאפשרו שוויון הזדמנויות בחייהם הבוגרים". העברת מעונות היום לאחריות משרד החינוך הפכה את המועצה לגוף משמעותי בהרבה שכן היא יכולה להשפיע ישירות על קביעת המדיניות. כשהוקמה המועצה דובר על תקצובה ב־20 מיליון שקל בשנה, אך בפועל היא תוקצבה במיליון שקל בשנה.



גן ילדים, צילום: בלה ארביב גן ילדים | צילום: בלה ארביב גן ילדים, צילום: בלה ארביב


המכרז מעביר למעשה למינהלת את כל פעולות מועצת הגיל הרך חוץ מאשר הפיקוח עליה וקבלת ההחלטות הסופית. אלה יישארו בידי סגנית ראש המועצה סימה חדד שהיא עובדת משרד החינוך. בין היתר המינהלת תכין תוכנית רב־שנתית לקידום הטיפול בגיל הרך ותוכניות שנתיות; תערוך מחקרים כלכליים ותבנה מודלים כלכליים; תמליץ על קריטריונים לפעילות מוסדות החינוך לגיל הרך (כגון יחס צוות־ילדים, תנאים פיזיים וכו'); תקים ותפעיל מרכז לאומי למחקר ולמידע של הגיל הרך ועוד. היקף המכרז לא נקבע אבל מכיוון שמדובר במכרז לחמש שנים שמפרט כעשרה תקנים בשכר, רובם של מומחים בכירים, ועוד כמה תפקידי ייעוץ, אפשר להניח שמדובר בהיקף של כמה עשרות מיליוני שקלים.

המכרז הוא חלק מתופעה הולכת ומתרחבת של הפרטת הליכי התכנון והאסטרטגיה הממשלתיים. הרקע הוא רצון לא להגדיל את מספר התקנים הממשלתי וכן הנחה שלגורמים פרטיים גמישות רבה יותר להובלת תהליכים אסטרטגיים. החיסרון הגדול הוא שברגע שמתחלף הגוף המנהל, המדינה מאבדת חלק גדול מהידע והניסיון שנצברו.

ראש תחום חברה וכלכלה בקרן ברל כצנלסון, יערה מן, אמרה בתגובה ש"הפרטת המועצה הלאומית לגיל הרך שמטרתה להתוות את האסטרטגיה והמדיניות הלאומית, היא ריקון מתוכן של עבודת הממשלה והתנערות נוספת של המדינה מהאחריות לגיל הרך. לשוק הפרטי אין שום יתרון במקרה הזה שבו מקימים גוף חדש מאפס". יו״ר העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך, מור דקל, קראה לשקול מחדש את ההחלטה שהיא "צעד גדול לאחור".

ממשרד החינוך נמסר כי "לאורך פעילותה בארבע השנים האחרונות סבלה המועצה לגיל הרך ממחסור במשאבים, ולראשונה מתפרסם מכרז מסודר, שיעניק לה את כל מעטפת המשאבים הדרושה. פעילות המועצה תהווה נדבך חשוב ונוסף בפעילות הענפה שמקדמת שרת החינוך בביסוס מעונות היום בתוך מערכת החינוך".


תגיות