התוכנית להרחבת יקנעם: שש שנים של סיבוב פרסה

כשלושה שבועות בלבד לאחר ששרת הפנים איילת שקד ביטלה את תוכנית ההתרחבות של יקנעם לכיוון עמק השלום, כדי לא להרוס שטחים פתוחים, הונחה על שולחנה המלצה להרחיב את יקנעם מכיוון אחר במועצת מגידו, על פי הצעה שנדונה כבר לפני שש שנים. הוועדה הגאוגרפית, שמונתה מטעם משרד הפנים, המליצה הפעם להרחיב את העיר על חשבון שטח חקלאי של כ־1,600 דונם מדרום־מזרח למושב אליקים, ממערב לכביש 672 ומצפון לאזור התעסוקה מבוא כרמל, המשותף ליקנעם, מגידו ודליית אל־כרמל. חלופה זו היתה ההעדפה הראשונה של ראש עיריית יקנעם סימון אלפסי.

הקרקע משויכת למושבים אליקים ועין העמק, שהם חלק מהמועצה האזורית מגידו, ויש בה מיעוט גידולים חקלאיים, מה שמגדיל את הסיכויים ששקד תכריע לטובת ההתרחבות. על פי הערכות, אלפסי יוכל לבנות שם 4,000-3,000 יחידות דיור בבנייה רוויה וצמודי קרקע.

השטח שבין יקנעם לאליקים. מחלוקת על 1,600 דונם | צילום: אלעד גרשגורן

ביקנעם מתגוררים כ־24 אלף תושבים, ועל פי תוכנית המתאר, היא תגיע לכ־36 אלף תושבים עד שנת 2030. אלא שלצד צורכי העיר המתפתחת, ראש המועצה האזורית מגידו איציק חולבסקי כבר הודיע כי אם שקד תאשר את ההרחבה, הוא יעתור נגדה לבג"ץ. לטענתו, קיימים אמנם שטחים לא מעובדים בקרקע הזו, אך זו תוצאה של היעדר מכסות השקיה, ובקרוב מאגר מים מושבים עצום בהיקף של 2 מיליון קוב יאפשר לנצל את השטח לנטיעות.

הוועדות הגיאוגרפיות נועדו לייצר צדק חלוקתי ולאזן בין משאבי קרקע והכנסות של יישובים. אלא שאחת הרעות החולות של אותן ועדות היא שהן מייצרות סכסוכים בין רשויות שכנות, ולעתים קרובות שולחות אותן להתבוססות בבתי המשפט, כפי שמסתמן גם במקרה זה.

במגידו טוענים נגד יקנעם כי אף שהיא מהערים המרווחות בישראל, ולמרות הצלחתה הכלכלית ועליית מחירי הדירות בה, אין בה כיום אפילו פרויקט אחד של התחדשות עירונית. הטענה של מגידו היא כי יש למצות את יכולת ההתרחבות של הערים על בסיס התחדשות עירונית ותשתיות קיימות, בטרם מתפרסים על שטחים פתוחים נוספים.

סימון אלפסי ראש מועצת יוקנעם ואיציק חולבסקי ראש מועצה מגידו | צילומים: אלעד גרשגורן, שרון צור

אלפסי מצדו לא מבין מדוע הוא צריך להצטופף כשלצדו כל היישובים הכפריים, מושבים וקיבוצים כאחד, ממשיכים להתרחב: "הכנו תוכנית של התחדשות עירונית לפני כשלוש שנים ומצאנו שהיא תהיה כלכלית רק עם קרקע משלימה ל־1,000 יחידות דיור. בפינוי־בינוי אני צריך לתת יחס של בניית 7-6 דירות על כל דירה שנהרסת. לא אתן לשום קבלן לחנוק את העיר בעוד פקקים". בנוגע לצורך בצמודי קרקע, אלפסי מסביר: "רציתי לתת לאנשים שהגיעו מתל אביב לגור כאן בדיור שמתאים לאזור, והתכנון שאני מציע מתאים לכך. אני לא רוצה שאנשים חזקים יעזבו להרחבות של הקיבוצים. זה הרס את כל עיירות הפיתוח בצפון ובדרום. אני לא אתן לזה לקרות".

מרבית ראשי הערים חתומים על הסכמי גג, ומצהירים כי ללא אזורי תעסוקה מספקים לא יאפשרו המשך בנייה וקליטה של תושבים נוספים, ואילו אלפסי לא חתם על הסכם גג, ומוכן לקלוט תושבים חדשים ללא התניות. מסיבה זו ההערכה היא כי משרדי הממשלה ינסו להיענות למתווה ההתרחבות.

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "הוועדה הגיאוגרפית חיפה נמצאת בשלבי סיום של עבודתה, ודו"ח ההמלצות שלה יועבר לעיון הרשויות המקומיות בהקדם. לאחר עיון בהמלצות ובהתייחסויות הרשויות להמלצות הוועדה יובא הנושא בפני המנכ"ל ושרת הפנים לצורך קבלת החלטה בנושא שינוי הגבולות".