ישראל זונחת את הגגות הסולאריים - ומתרחקת מהיעד שקבעה לעצמה

אחרי שעשתה כל מה שניתן כדי לשפר את הנראות של הנתונים, רשות החשמל נאלצה אתמול להודות: ישראל שוב לא עמדה ביעד לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות - ורק 8.1% מהחשמל שנצרך בארץ ב־2021 הגיע ממקורות מתחדשים (בעיקר מאור השמש). הנתון הזה גם נמוך מהיעד שישראל אמורה היתה להשיג עוד ב־2020, בשיעור של 10%, וגם מבוסס על שינוי מסוים בנוסחת החישוב, שאלמלא בוצע - הוא היה אף נמוך עוד יותר. כך, ברשות הסבירו אתמול כי החליטו למדוד צריכת חשמל מאנרגיות מתחדשות ולא ייצור - ולכן תוקן בדיעבד הנתון של 2020 מ־5.7% ל־6.3%. בהתאם, גם הנתון של 2021 גבוה יותר מזה שהיה מתקבל בחישוב לפי ייצור (7%־7.5% לפי הערכות).

גגות סולאריים אנרגיה סולארית | צילום: pixabay

היעד שהציבה הממשלה הוא ייצור חשמל בשיעור של לפחות 30% מאנרגיות מתחדשות עד סוף 2030, כשאבן דרך להשגתו היתה ייצור בשיעור של לפחות 10% עד סוף 2020. כך או כך, ישראל רחוקה מהיעד שהציבה לעצמה, ונראה כי הסבירות להשגת יעד הביניים - ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות בשיעור של 20% עד סוף 2025 - פוחתת והולכת. כעת הממשלה צריכה להגביר את הקצב ולא רק לסגור את פערי העבר - אלא גם להתקדם בצעדים גדולים לקראת היעד השאפתני של 30% בתוך כשמונה שנים.

"לא יהיה יום שבו נעמוד ונגזור סרט, או נכריז כי ניצחנו את אתגר המתחדשות", אמרה אתמול שרת האנרגיה קארין אלהרר. "זהו מאבק יומיומי עד שנוכל להגיד שאנחנו מובילים את התהליך הזה כמו שצריך", היא הוסיפה. ואולם, מקורות שונים בענף טוענים כי תוכניות העבודה של הממשלה מעידות על כך כי הדשדוש בהשגת יעדי הייצור והצריכה של חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים צפוי להימשך גם בשנים הקרובות.

בתחילת השבוע פרסמה הממשלה את תוכניות העבודה שלה ל־2022, שבמסגרתן הציג משרד האנרגיה את מטרתו המרכזית לשנה הנוכחית: "יצירת ודאות ביכולת לספק חשמל, מים, בנזין ועוד בשגרה ובחירום". לכאורה, מי שקורא את המילים האלה, עלול להסיק שבשנים האחרונות הוודאות הזאת לא היתה קיימת, אך זה לא המצב, אלא להפך: ישראל משופעת בכמויות עצומות של גז טבעי, שנחשב מקור אמין לייצור חשמל, יש לה שורת מתקני התפלה שמייצרים מי שתייה, והיא אף מסייעת בהיקפים גדלים והולכים לשכנותיה בחשמל (גז) ומים. אז למה המטרה המרכזית היא "יצירת ודאות"? בחירת המילים הזאת משקפת כנראה את הנרטיב: למרות ההכרזות על חשיבות האנרגיות המתחדשות, הפוקוס הוא על אנרגיות שנחשבות "אמינות" יותר, כלומר דלקים מזהמים.

שרת האנרגיה קארין אלהרר | יריב כץ

היעד של ישראל ל־2022: תוספת של 50 מגה־ואט

בישראל שטופת השמש יש פוטנציאל עצום לייצור חשמל באמצעות גגות סולאריים, אבל נראה כי הממשלה מתכוונת להחמיץ אותו גם השנה. תוכניות העבודה של משרד האנרגיה ורשות החשמל חושפות כי היעד של רשות החשמל ל־2022 הוא גידול של 15% בלבד (לעומת 2021) בהיקף התקנת הגגות הסולאריים. כך, בעוד ב־2021 הותקנו כ־350 מגה־ואט של גגות סולאריים בישראל, הרי שב־2022 שואפים ברשות להגדיל את המספר ל־400 מגה־ואט. מקורות בתחום טוענים כי זוהי החמצה זועקת, שמעידה כי הממשלה לא רוצה או לא מסוגלת לקדם את הנושא.

כדי להמחיש עד כמה היעד של 15% בשנה הוא נמוך, נציין כי לפי תוכנית משרד האנרגיה, ההיקף של כלל המתקנים הסולאריים בישראל אמור לגדול השנה ב־1,800 מגה־ואט (מ־3,600 ל־5,400). מהיכן הרשות מתכוונת לרשום את הגידול הזה, אם רק 400 מגה־ואט מתוכם יגיעו מגגות סולאריים? הרשות טוענת כי היא ממוקדת במתקנים דואליים גדולים, למשל חקלאות, מאגרי מים ועוד. המשמעות היא שכמעט כל הגידול במתקנים סולאריים מיועד להגיע מקרקעות. זאת, בניגוד לתפיסה הבסיסית של מהפכה אנרגטית שמבוססת על חשמל מבוזר, כלומר מכמה שיותר מקורות שונים.

המדינה לא מעודדת הקמה של פאנלים סולאריים

גגות סולאריים מקודמים תחת אסדרות משתנות מאז 2008. לפי הערכה, כיום יש כ־2,000 מגה־ואט של פאנלים סולאריים על גבי גגות - מתוך 3,600 מגה־ואט מכלל המתקנים הסולאריים בישראל. לפי מחקרים שבוצעו בעבר, נטען כי רק מהגגות ניתן לספק כ־30% מתצרוכת החשמל של ישראל, אך בפועל אלה סיפקו ב־2020 פחות מ־3%. בינתיים, בקשות רבות לגגות סולאריים מסורבים בגלל מצב הרשת, ואיש אינו יודע לומר מתי תשודרג הרשת.

לטענת יזמים בתחום, האסדרה האחרונה מ־2021 פגעה בביקוש, מאחר שמתעריף של 45 אגורות לקוט"ש ששילמה המדינה עבור ייצור בגג שתפוקתו 200 קילו־ואט, התעריף צנח ל־20.3 אגורות. כתוצאה מכך, הביקוש ירד - וכעת הרשות העלתה את התעריף ל־30.2 אגורות, אך הוא עדיין נמוך מהתעריף ששולם לפני שנה.

בדצמבר 2020 מסרה רשות החשמל כי בכוונתה לפרסם אסדרה שתעודד הקמה של פאנלים סולאריים על גבי גגות של בתים משותפים, אך עד כה זה לא קרה. בנוסף, צרכן שרוצה להקים פאנלים על גג גדול, בהספק של יותר מ־630 קילו־ואט, אינו יכול לעשות זאת מאחר שאין אסדרה מתאימה.

בנוגע לתוכניות העבודה ל־2022, מרשות החשמל נמסר כי "המדד שהוזכר בספר תוכניות העבודה של הממשלה מתייחס לגידול ברישום לאסדרה התעריפית לגגות (עד 630 קילו־ואט) - ולא לכלל ההתקנות הדואליות, זאת בהמשך להחלטה על העלאת התעריפים למתקנים אלה. בכוונת הרשות לפרסם בקרוב תוכנית עבודה מפורטת לצעדים שבכוונתה לנקוט כדי לעמוד ביעדים שנקבעו ל־2025".