חרם הנפט של ביידן: בעיקר מהלך ענישה סמלי

לאחר ימים ספורים בלבד של בניית מתח, שכללה גם יציאה של משלחת אמריקאית רמת דרג לוונצואלה, הכריז היום נשיא ארה"ב ג'ו ביידן על חרם אמריקאי נגד הנפט הרוסי. המהלך מתווסף לרשימה ארוכה של סנקציות שהושתו נגד רוסיה מאז הפלישה, כאשר ארה"ב מדורגת ראשונה בעולם מבחינת היקפן. גם בריטניה הצטרפה לחרם על הנפט הרוסי והודיעה היום כי תחדל בהדרגה מהשימוש בו עד סוף 2022.

לעומת הברית החזקה שהתאפיינה עד כה בין אירופה וארה"ב בכל הנוגע לענישת רוסיה, האיסור החדש יבדל את ארה"ב מהקואליציה האירופית, החוששת לנקוט במהלך בשל תלותן של מדינות במרכז אירופה בנפט ובגז הרוסיים. כך, בניגוד לסנקציות שהושתו נגד אוליגרכים, פוליטיקאים והמערכת הפיננסית הרוסית — הפעם ארה"ב ניצבת כמעט לבדה. להכרזת ביידן קדמה הודעת ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו בשבוע שעבר, כי מדינתו תחדול מיבוא נפט רוסי. עם זאת, כמו במקרה של ארה"ב, גם קנדה, יצרנית הנפט הרביעית בגודלה בעולם, מייבאת מרוסיה כמות זניחה.

נשיא ארה"ב ג'ו ביידן מכריז על איסור יבוא נפט מרוסיה | גטי

נפט רוסי במקום איראני

הפריחה של תעשיית הפצלים בארה"ב הפכה אותה לפני כמה שנים ליצרנית הנפט הגדולה בעולם, אך היא עדיין נאלצת לייבא מיליוני חביות ביום כדי לעמוד בביקושים המקומיים. בה בעת, לעומת אירופה, היא פחות תלויה בנפט הרוסי ונתח היבוא ממנה קטן יחסית. רוב יבוא הנפט האמריקאי מגיע מקנדה, מקסיקו וסעודיה, כמו גם ממדינות באמריקה הלטינית ומערב אפריקה. בפועל, כ־8% בלבד מיבוא הנפט ותוצרי הנפט המזוקקים, כ־672 אלף חביות ביום, הגיעו בשנה שעברה מרוסיה, כך לפי נתוני משרד האנרגיה האמריקאי. מתוך הכמות הזו, נפט גולמי היווה כ־3% מהיבוא של המדינה, כלומר כ־200 אלף חביות ביום. אף שהיבוא של נפט גולמי מרוסיה הגיע באמצע השנה שעברה לרמות הגבוהות ביותר זה עשור, אנליסטים מדגישים כי מדובר עדיין בכמות קטנה מצריכת הנפט האמריקאית.

תעשיית הנפט בארה"ב זקוקה לנפט הרוסי בין השאר כדי להזין את בתי הזיקוק, שנדרשים לסוגים שונים של נפט גולמי כדי להגיע לתפוקה מקסימלית של ייצור דלק. בשנים האחרונות, הנפט הגולמי הרוסי סגר פערים שנוצרו ברחבי העולם בעקבות הסנקציות שהושתו על ונצואלה ואיראן. הסנקציות האלה, שארה"ב היא האדריכלית שלהן, פגעו באספקה של סוגי הנפט המסוימים הנדרשים לתהליך ייצור הדלק.

הצעידה הנחושה של המערב במסלול הסנקציות בשילוב עליית המדרגה בשיח האמריקאי, הקפיצו בימים האחרונים את מחירי הנפט לשיא של 14 שנים. ההסתייגות של גרמניה מהצטרפות לחרם הצליחה למתן במעט את העליות.

עוד טרם ההסלמה מצד הממשל האמריקאי, ארה"ב ומדינות אחרות הנמנות עם צרכניות הנפט המובילות אמרו כי ישחררו 60 מיליון חביות ממאגרי חירום על מנת להגדיל את המלאים הגלובליים. צעד זה נועד כדי להרגיע את החששות ממחסור, ובמקביל לעצור את השתוללות המחירים.

היבואנית הגדולה ביותר של נפט רוסי בפער משמעותי על פני מדינות אחרות היא סין, שב־2020 יצגה למעלה מ־32% מכלל יבוא הנפט מהמדינה. במקום השני מדורגת הולנד, עם 13%, ואילו גרמניה מדורגת שלישית. סוגרות את החמישייה הפותחת, דרום קוריאה ופולין. ארה"ב מדורגת במקום ה־13 בלבד.

הבית הלבן התנגד בשלב ראשון למהלך בציינו כי הוא מבקש להימנע מנקיטת צעדים שיפחיתו את אספקת האנרגיה העולמית או ידחפו מעלה מחירים עבור הצרכנים המערביים, שממילא כורעים תחת נטל יוקר המחייה. "אין לנו אינטרס אסטרטגי בהפחתת אספקת האנרגיה העולמית", ציינה בשבוע שעבר דוברת הבית הלבן, ג'ן פסאקי. להכרזת החרם קדם ביקור של משלחת אמריקאית בוונצואלה במטרה לבחון את האפשרות לייבא ממנה נפט, זאת תוך שבירת נתק דיפלומטי בן שלוש שנים. נשיא ונצואלה ניקולס מדורו הודיע שלשום כי הסכים לקיים שיחות עתידיות עם ארה"ב, זאת בעקבות מהלכי הגישוש הראשוניים שנערכו בסוף השבוע האחרון.

עתודות הנפט של ונצואלה הן הגדולות בעולם, אך רק מיעוט מהן מנוצל. כעת, בעקבות הפלישה הרוסית, וושינגטון מפשירה עמה את היחסים כדי לסייע במחסור הצפוי להיווצר כתוצאה מהסנקציות על רוסיה. חרם הנפט שהשיתה ארה"ב על ונצואלה דרדר את כלכלתה למשבר חמור, שכן הנפט אחראי על 96% מהכנסות המדינה. ההתקרבות האמריקאית לוונצואלה נעשית גם במסגרת המהלכים המדיניים לבידודה של רוסיה, בהינתן כי ונצואלה היא בת ברית מרכזית של מוסקבה באמריקה הלטינית.

נציגים מטעם הממשל האמריקאי צפויים להגיע השבוע גם לסעודיה, יצואנית הנפט הגדולה בעולם, כדי לדון עמה באפשרות לשחרר עתודות נוספות. אבטחה של מקורות חלופיים עשויה לעודד את אירופה להצטרף למהלך האמריקאי ולהעניק לחרם משמעות שונה לחלוטין.

מכליות רוסיות משייטות בעולם

ובעוד המערב מגביר לחץ על רוסיה, מכליות רוסיות עמוסות בנפט ובגז ממשיכות לשייט בעולם, בתקווה כי יוכלו לפרוק את סחורתן. ה"פייננשל טיימס" מדווח, כי ברקע התרחבות מהלכי הענישה, לא ברור האם הלקוחות של הסחורות הללו יוכלו לקבלן. לחברת הספנות הגדולה ברוסיה, סובקומפלוט, 77 ספינות המשייטות כעת בימים, זאת מתוך צי פעיל של 172 — כך עולה מנתונים של חברת Windward. אחד מכלי השיט הללו היה בדרכו לסקוטלנד, אך לאחר שנאסר עליו לעגון שם החל לעשות את דרכו לדנמרק. לפי ארתור רישיה, אנליסט בכיר בחברת וורטקסה שצוטט בפייננשל טיימס, קיים "סימן שאלה גדול" האם הספינות הללו יוכלו לפרוק את מטענן באירופה, וככל הנראה צפויים שינויים נוספים בנתיבים. "המערב נמנע מפגיעה במקורות האנרגיה, אבל כשהם פגעו בבנקים הם סיכנו קווי אשראי ואנחנו מרגישים בהשפעה", הדגיש דובר מטעם סובקומפלוט.

ההימנעות האירופית מהצטרפות לחרם הנפט נובעת מהתלות בגז הרוסי ומהחשש לסנקציות נקמה רוסיות. מוסקבה כבר איימה השבוע לחדול מיצוא גז לאירופה, אם היבשת תשית עליה חרם נפט. מלבד קנצלר גרמניה אולף שולץ, שחזר והביע את חששותיו מעליית יוקר המחיה, גם הולנד הדגישה כי אירופה תלויה מדי באנרגיה הרוסית. "אספקת האנרגיה האירופית לחימום, לניידות, לתעשייה, לא יכולה להיות מובטחת בן רגע ממקורות אחרים", אמר שולץ.

בינתיים, גרמניה נערכת לגמילה הדרגתית. בשבוע שעבר היא דיווחה כי תנקוט מהלכים כדי לגוון את מקורות האנרגיה שלה ולצמצם את התלות ברוסיה והודיעה על הזמנה בהיקף של 1.5 מיליארד יורו לגז טבעי נוזלי שאיננו רוסי ועל האטה אפשרית של יציאתה משימוש בפחם. רוסיה היא הספקית הגדולה ביותר של גז טבעי לגרמניה, עם 38% מכלל היבוא שלה, כאשר הגז מהווה כ־20% מכלל ייצור האנרגיה הגרמני.

בריטניה, אשר רק 8% מאספקת הנפט שלה מגיעים מרוסיה, הצטרפה לחרם לאחר היסוסים רבים. "קיימת רמה שונה של תלות במדינות שונות ואנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון", אמר בשבוע שעבר ראש הממשלה בוריס ג'ונסון. ראש הממשלה ההולנדי מארק רוטה הדגיש כי גמילת אירופה "תיקח זמן" וכי מדובר במציאות כואבת לפיה האירופים עדיין "מאוד תלויים" בגז ובנפט הרוסיים. עם זאת, ברקע הסלמת המערכה באוקראינה שכבר יצרה גל עצום של 2 מיליון פליטים, ייתכן ואירופה תשקול להחריף את תגובתה. בוועידת פסגה שתתקיים מחר בצרפת, צפויים מנהיגי האיחוד להכריז על גמילה הדרגתית מיבוא גז ונפט מרוסיה. השאלה היא, עד כמה הדרגתית היא תהיה.