ריכוזיות גבוהה ושיעור רווח חריג בענף הרכב

דו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (ד') מצביע על ריכוזיות גבוהה ושיעור רווח חריג בענף הרכב, אשר נובע בין היתר מירידה בעלויות היבוא שלא גולגלה לצרכן. עוד קובע הדו"ח כי נכון לשנת 2020 היבואנים הישירים החזיקו בנתח שוק של 96.9%, בעוד ביבוא המקביל שווקו חמישה מותגים בלבד. עם זאת, מאז המועד אליו מתייחס הדו"ח חלו מספר שינויים בענף הרכב שצמצמו משמעותית כמה מהליקויים המרכזיים עליהם הוא מצביע.

עוד מצוין בביקורת של מבקר המדינה כי שיעור הרווח בענף הרכב חריג לענף המסחר. הרווחיות הממוצעת בשנים 2014 - 2017 (שיעור רווח לפני מס מהמחזור) של 13 יבואני הרכב הישירים ורווחיותם של 4 יבואני הרכב הגדולים בתחילת העשור היו גבוהות באופן עקבי ומשמעותי מרווחיותן של חברות הליסינג הציבוריות הגדולות. עכמו כן, ענף הרכב הישראלי נהנה מרווחיות גבוהה ביחס לענפים אחרים אשר נבדקו.

ריכוזיות גבוהה

נכון לשנת 2019 ארבעה יבואנים גדולים החזיקו במאה אחוזים משוק המסחריות, 84% משוק המשפחתיות, 83% משוק המיניוואנים, 70% משוק מכוניות המנהלים וכ-62% משוק רכבי הכביש שטח. כלומר שיעור שלפי חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988, מאפשר הגדרה כ"בעל מונופולין", כמפורט בחוק בכפוף להגדרת שוק רלוונטי. עוד קובע הדוח כי בשנים 2014 עד 2019 במכוניות היוקרה ובמכוניות המשפחתיות חלה ירידה מצטברת מתונה בעלות הגולמית בשנים 2014 - 2019 אולם ירידה זו לא באה לידי ביטוי בירידה במחיר המחירון.

עוד קובע מבקר המדינה כי 4 שנים מאז כניסת חוק רישוי רכב לתוקף החזיקו היבואנים הישירים בנתח שוק של 96.9% מהיקף השוק הכולל ואילו היבוא הזעיר (כלומר יבוא אישי) התמקד בעיקר במכוניות יוקרה. בנוסף קובע המבקר כי נכון לשנת 2020 מעל 90% מהרכבים אשר הגיעו ביבוא מקביל היו מתוצרת 5 מותגים בלבד - מה שכיום כבר אינו נכון לנוכח העובדה שרוב מותגי הרכב אשר מיובאים לישראל , החל בטסלה וכלה בהונדה, טויוטה, MG ואחרים מיובאים לישראל גם ביבוא מקביל. ואולם, כפי שפורסם ב"כלכליסט" גם לאחר התחזקות משמעותית של היבוא המקביל עדיין קיימות בישראל אותן בעיות בדיוק.

(ארכיון) | צילום: טל שחר

לפי עיקרי הדוח מספר כלי הרכב אשר נמכרו לליסינג עלה בין השנים 2016 ל-2019 במקביל לירידה בהיקף המכיות ללקוחות פרטיים, מגמה אשר השתנתה מאז. במקביל נרשם גידול במדדי הרווחיות של ארבע חברות ליסינג ציבוריות גדולות. עוד קובע הדוח כי ברוב השנים שבין 2014 ל-2019 לא חל שינוי במחיר המחירון של רוב כלי הרכב שנמכרו הן לחברות ליסינג והן לצרכנים פרטיים, ובחלקן הוא עלה.

בנוסף מתייחס דוח המבקר למספר היבטים נוספים של שוק הרכב – למשל העובדה שמשרד התחבורה לא פעל לביטול רישום היד הראשונה במכוניות "יד ראשונה אפס קילומטר", ולא הסדיר את פעולתו של מאגר מידע לרכב משומש. בכל הקשור בענף החלפים קובע מבקר המדינה כי קיימים פערים משמעותיים בין יבואנים ישירים של חלקי חילוף (כלומר יבואני רכב) ובין יבואנים של חלקי חילוף שאינם יבואני רכב - כלומר רק יבואני חלפים. כך, מתוך 144 חלקים שנבדקו על ידי הביקורת לשנים 2016 - 2020 ב-60% מהם היה הפער גדול מ-50%, ב-43% מהם היה הפער גדול מ-100%, ב-18% היה הפער גדול מ-200%, ב-7% היה הפער גדול מ-300%, ובחלף אחד (1% מהחלפים) היה הפער גדול מ-400%. בנוסף לפי הדוח קיימים פערים משמעותיים בין מחיר חלפים ביבוא אישי ובין חלפים אשר נרכשים מן היבואן.

ממשרד התחבורה נמסר: "המשרד מתייחס במלוא הרצינות להערות מבקר המדינה, רבים מהליקויים עליהם הצביע הדוח תוקנו או נמצאים בשלבי יישום. בשנים האחרונות משרד התחבורה פעל לקידום התחרות בענף הרכב שכללה בין השאר הרחבת אפשרויות היבוא של כלי הרכב ובכללם גם של היבוא המקביל. מהלך זה הביא לגידול משמעותי של כלי רכב שיובאו ביבוא מקביל והשנה יבוא זה הגיע לשיא של כל הזמנים. במסגרת זאת, משרדנו הסיר חסמים רבים ביבוא המקביל שהביאו לגידול במגוון סוגי כלי הרכב ובמספר היבואנים, מעל 30 יבואנים עקיפים ומעל 400 זעירים. כמו כן, ייושמו סנקציות על בעלי רישיונות אשר הפרו את תנאי הרישיון או פועלים ללא רישיון, יושמה מדיניות מוצרי תעבורה והוסדר ייבוא חופשי למוצרי תעבורה ועוד".