דור הולך ודור בא, משרדי עו"ד צועדים לכיוון ההייטק

לפני כחודשיים החלו ביקורי עורכי הדין הצעירים במשרדי עורכי הדין. בעוד עורכי דין אלה מחפשים 'בית' שבו ניתן להצעיד קדימה ולהצמיח את הקריירה שלהם, משרדי עורכי הדין מחפשים כוח אדם איכותי שניתן 'לבנות' עליו, כזה שיוביל את המשרד לגבהים חדשים וימלא את השורות החסרות. מעמדם של עורכי הדין הצעירים ומתמחים שונה מבעבר, במציאות של היום משרדי עורכי הדין עושים מאמץ רב להתאים עצמם לצרכיהם של עובדים צעירים שמסומנים כעובדים שניתן לבנות עליהם, ככאלה שיכולים לקדם את עצמם ואת המשרד. כיום יש מאמץ לתת לאותם עורכי דין שסומנו תחושה של בית, לשכנע את המתמחים הטובים לחזור חזרה למשרד, לפנק את עורכי הדין החדשים בבונוסים שכאילו נלקחו מעולמות ההייטק. משרדי עורכי הדין הולכים לקראת העובדים ומתחשבים בצרכים השונים שלהם, וזאת כדי שימצו את הפוטנציאל המקצועי שלהם, וכמובן כדי לגרום להם לנוחות ולויאליות שישאירו אותם במשרד לאורך זמן.

כן, עולם עורכי הדין משתנה מול העיניים שלנו. יש כאלה שיגידו שאחד הגורמים המרכזיים ששינו את כללי המשחק הוא המחסור בעובדים איכותיים בעולם ההייטק, מחסור שגורם לכך שעורכי דין עוברים לעבוד בחברות הייטק במשכורות שהם רק יכלו לחלום עליהן בעבר, בטח בתחילת הקריירה שלהם. התחרות היא זו שגרמה למשרדים להבין שכדי להשאיר את העובדים הטובים בעולם עריכת הדין, יש לייצר משוואה שבה לענף יש מה להציע גם מבחינת משכורות נדיבות, וגם מבחינת סביבת העבודה ורווחת העובד, וזאת בכדי לייצר כדאיות שתביא עובדים חדשים, ותשאיר עובדים קיימים, "עבודת דירוג הנישות של ענף עריכת הדין הייתה מרתקת השנה בעקבות תהליכים מאתגרים ויוצאי דופן. ראינו לא מעט תהליכים משמעותיים שהבשילו ופשוט שינו משמעותית אלמנטים מרכזיים בתחום משרדי הדין", אומרת שילה זברו-ויס, מנהלת מחלקת Duns 100 בחברת דן אנד ברדסטריט, שאחראית על הדירוג היוקרתי, "מצוקת כוח האדם בהייטק משפיעה על כל השוק. ההייטק שואב עובדים מכל הסקטורים ועורכי דין מוצאים עצמם בהתלבטות. הם עובדים הרבה יותר שעות מסקטורים אחרים ורוצים תגמול כספי. הם יכולים להיות יועצים משפטיים של חברות הייטק, יוניקורנים, או בעבודות אחרות בתחום הטכנולוגי. התוצאה היא שמשרדי עורכי דין שנמצאים ממילא במצוקה - ועוד בתקופת הקורונה שבה גדלה הפעילות אצל רבים מהם - מבינים שאין ברירה, שכללי המשחק משתנים, ואחרי הרבה שנים בהן השכר קפא יחסית החלו העלאות שכר למתמחים ולעורכי דין בשלוש שנות העבודה הראשונות שלהם. בנוסף, המשרדים החלו לחלק בונוסים וכאמור נותנים דגש רב יותר לרווחת העובדים. משרדי עורכי הדין מתקשרים את זה החוצה, ממש כמו בהייטק, ובמקביל הם עושים 'הד האנטינג' ומנסים לצוד לשירותם את עורכי הדין הטובים ביותר".

שילה זברו-ויס | צילום: ניב קנטור

התהליך המדובר גורם לא רק להטבה בתנאים של עורכי הדין הטובים, תוך שהוא מייצר תחרות גדולה יותר על עובדים טובים, הוא גם משנה את פני הענף מאחר ומשרדים שלא יכולים להרשות לעצמם העלאות שכר ובונוסים נקלעים לבעיה, בדגש על המשרדים הבינוניים. מחד, אין להם את המשאבים הכספיים להתחרות במשרדים הגדולים, ומאידך, אין להם את היחס האישי שמשרדי הבוטיק מעניקים. המצב הזה פוגע במשרדים הבינוניים שמתקשים לשרוד, וגורר תגובות שרשרת בעולם המיזוגים והפיצולים בענף, "השוק הולך יותר ויותר לכיוון של מיזוגים כאשר ב 2021 היו יותר מיזוגים ביחס לשנים הקודמות. ראינו לא מעט משרדים קטנים או משרדי בוטיק שהחליטו להתחבר למשרדי ענק ו'לנצל' את הגודל שלהם, או משרדים בינוניים שהתפרקו והתפצלו לתוך משרדים אחרים או למשרדי ענק. בנוסף, אם בעבר ראינו משרדי בוטיק מתמזגים לתוך משרדים גדולים בכדי להשלים פרקטיקות שאין למשרדים הגדולים, הרי שהשנה ראינו מיזוגים של משרדים קטנים הנכנסים לחזק פרקטיקות קיימות במשרדים הגדולים וכדי לשמש מכפלת כוח", לדברי זברו-ויס, מי שסובל כאמור מהמגמה הנוכחית הם המשרדים הבינוניים, שעשויים בהדרגה להיעלם, "סביר שהמגמה תימשך ויהיה למשרדים הבינוניים קשה לגייס כוח אדם מצטיין ולהישאר תחרותיים עבור הלקוחות. הערך המוסף של המשרדים הבינוניים מעט נעלם. משרדים גדולים הפכו להיות וואן סטופ שופ, בעוד משרדי הבוטיק מעניקים יחס אישי, מה שגורם ועוד יגרום ללא מעט מהמשרדים הבינוניים להתמזג עם משרדים אחרים, או להתפצל. משרדי בוטיק ימשיכו, המשרדים הגדולים יצמחו, המשרדים הבינוניים יתקשו מאוד".

תופעה מעניינת נוספת לה היינו עדים בשנה האחרונה היא 'העברת מקל' שנעשתה בכמה מהמשרדים הגדולים. הדור המייסד העביר את השרביט הניהולית לשותפים אחרים וזז הצידה, כאשר חלק מהשותפים נמצאים בגילאי 40-50. מדובר במהלך שנבע גם מהרצון להכניס דם צעיר שמכיר את תנאי השוק החדשים, וגם כדי לייצר אופק לעורכי הדין המבריקים של המשרד שרצו להתקדם.

"הדירוג מאפשר למשרדי עורכי הדין להבליט את היתרונות האובייקטיביים שלהם"

התחרות העזה על עובדים מיומנים ואיכותיים מדגישה את החיוניות של משרדי עורכי הדין בבידול והבלטת היתרונות היחסיים אשר ברשותם, ואחד מהיתרונות המובילים הוא דירוג משרדי עורכי הדין אשר נעשה על ידי גורם חיצוני, דוגמת דן אנד ברדסטריט, "הדירוג נותן במה למשרדים מבחינת מיתוג. הוא מעניק בידול, ממצב את המשרד במגרש של הגדולים, ונותן יתרון בשוק מאוד תחרותי. לא משנה באיזו קבוצה משרד עורכי הדין מדורג אצלנו, עצם ההופעה בדירוג מראה מובילות של המשרד ושהוא משמעותי במשק", מסבירה זברו-וייס, "יש המון תחומים ומשרדי עו"ד והדירוג מעניק להם הזדמנות להבליט את הפעילות שלהם בתחום מסוים ולהראות מובילות, כולל בתחומים פחות מוכרים, תקשורתיים ופופולריים. אנחנו כגוף מדרג אובייקטיבי בוחן כל משרד לעומק ומדרג אותו לפי סטנדרטים קבועים, ואם המשרד נכנס לדירוג, הוא מקבל אינדיקציה מעשית ומשמעותית לגבי האיכות ויכולת הביצוע שלו. הדירוג הוא יחסי, כלומר, הפעילות של כל משרד בכל תחום נבחנת לפי פעילות שאר המשרדים בתחום הפעילות, כאשר בכל שנה הדברים נבחנים מחדש".

הפרמטרים לדירוג מגוונים וכוללים קבלת חומרים רבים כגון: תיקים בטיפול, רשימת לקוחות, עסקאות, סכומים והיקפים כספיים, מספר עורכי הדין יחד עם הוותק שלהם, הוותק של השותפים המובילים, מידע אודות פסקי דין – כולל תקדימים, גודל המשרד, ועוד. בנוסף, אנשי חברת דן אנד ברדסטריט מבצעים ראיונות עם השותפים במשרדים, בוחנים את המשרד באמצעות תכנית סדורה ורלוונטית, פונים ללקוחות המשרד כדי לקבל חוו"ד, ומראיינים קולגות נוספות מהענף כדי לקבל חוו"ד על המשרדים הנבחנים, "עולם משרדי עריכת הדין נמצא בנקודת תפנית", מסבירה זברו-ויס, המנהלת את דירוג הנישות כבר שנים רבות ומלווה את התהליך באופן מלא, תוך שהיא נחשפת לכל התופעות העדכניות ביותר בעולם משרדי עורכי הדין, "אני חושבת שצפויים עוד שינויים רבים בשנים הקרובות, ואנחנו נמשיך ללוות את עולם משרדי עורכי הדין ונמשיך לשקף את מצבם בצורה המדויקת ביותר"