מימין: עו"ד דנה נויפלד בעדותה השבוע בנימין נתניהו ושלמה פילבר | צילומים: צילום: sasson tiram , אלכס קולומויסקי, אוראל כהן
היום שעשוי להתברר כאחד הדרמטיים בתיק 4000
היום הראשון לחקירה הנגדית של עו״ד דנה נויפלד, היועמ״שית לשעבר של משרד התקשורת, התברר כיום טוב להגנה במשפט נתניהו - העסקה אושרה עוד לפני שפילבר הגיע
היום הראשון לחקירה הנגדית של עו״ד דנה נויפלד, היועמ״שית לשעבר של משרד התקשורת, עשוי להתברר כאחד מהימים הדרמטיים בתיק 4000. עו״ד ז׳ק חן עימת את נויפלד עם טענת ההגנה המרכזית שאישור עסקת בזק-yes הבשילה במשרד התקשורת עוד לפני הנחתתו של שלמה פילבר כמנכ״ל. חן הציג מסמכים לפיהם עולה: בכירי המשרד הסכימו שאין מניעה לאשר את רכישת yes בידי בזק עוד בתקופת מנכ״לותו של אבי ברגר וללא תנאים נוספים; מי שיזמה את ״מכתב ההתנעה״ (פרטים בהמשך) של נתניהו לקידום עסקת המיזוג היא ראש מועצת הכבלים והלוויין ד״ר יפעת בן חי שגב. ומי שניסחה את מכתב אישור העסקה עליו חתם נתניהו היא המחלקה המשפטית בראשות היועצת והעדה נויפלד.
1. ליבת האישום בתיק 4000 היא התמורה לשוחד שנתן לכאורה שר התקשורת נתניהו לשאול אלוביץ׳ הבעלים של בזק בדמות חתימתו על אישור העסקה. לשם כך מינה את מקורבו ונאמנו שלמה פילבר למנכ״ל והנחה אותו להיטיב עם בזק ובעיקר – לקדם את אישור העסקה ולבטל את ההפרדה המבנית. התזה של התביעה היא שראש הממשלה התגייס במלוא עוצמתו ועוצמת מקורביו כדי להניא את המשרד הסרבן בראשות המנכ״ל אבי ברגר כדי לספק לאלוביץ' את רצונו. ראיה מרכזית לכך היא פיטורי ברגר והחלפתו בפילבר. אלא שחילופים אלה התרחשו שלושה חודשים לאחר הבחירות. והנה מתברר שעוד לפני שפילבר מדד את החליפה החדשה, גם ברגר, גם ארבעת הסמנכ״לים הרן לבאות, נתי שוברט, מימון שמילה וחיים גרון ז״ל וגם המחלקה המשפטית בראשות נויפלד כבר החליטו לאשר את העסקה – ״העברת אמצעי השליטה״ – ללא תנאים נוספים מאלה שקבע הממונה על ההגבלים העסקיים.
2. הסניגור חן שטח את מסלול היסורים של האישור. הבקשה הוגשה בידי מנכ״ל yes רון איילון ביולי 2014. חודשים ארוכים היא שכבה על המדף ללא תגובה. ״רדומה״ בלשונה של עו״ד ברוריה מנדלסון סגניתה של נויפלד.
כאן התפתח דיון משמים ומרתק בו-זמנית. בקשות להעברת שליטה מאושרות לרוב ללא בעיות, בכל מקרה לשר יש 90 יום להשיב מה בכוונתו לעשות, אלא שבמקרה הנוכחי yes לא זכתה למענה או תגובה כלשהי למרות שציינה את חשיבות ודחיפות הבקשה. חן הראה כיצד בקשות דומות של הוט נענו מיד, כולל חתימות מיידיות של שר התקשורת. מדוע, אם כן, זכתה yes לכתף הקרה הזו?
הסבר אחד עלה בחקירתו של אבי ברגר שהוצג בידי ההגנה כמי שפעל כדי לשרת את פרטנר מכורתו המקצועית על חשבון בזק. הגרסה הרשמית היא כמובן אחרת: שר התקשורת גלעד ארדן והמנכ״ל ברגר החליטו לכרוך את האישור ביישום רפורמת השוק הסיטונאי. לשיטתם המונופול השנוא בדעת הקהל ובתקשורת מערים קשיים על הרפורמה ולכן אינו ראוי שיסיעו לו לשמר את כוחו המונופולי כדי לפגוע בתחרות. לפיכך, יש להכביד עליו את היד הרגולטורית ולהוסיף תנאים על אלה שקבע הממונה על ההגבלים.
3. נניח לרגע את טענת ההגנה שכריכה כזו אינה חוקית. נויפלד סבורה שכן. אבל מותר לתמוה איך במרץ 2015, עוד לפני פילבר, זנח סמנכ״ל כלכלה הרן לבאות ובעקבותיו שאר הבכירים את התנאים הנוספים והסכימו לאישור בלי אותם תנאים שמעולם לא גובשו. אגב, בתכתובות שהוצגו מכנה אותם ברגר ״תנאים טקטיים״. נויפלד השיבה שאין לה מושג למה התכוון.
מיולי עד נובמבר לא נעשה דבר בקשר לבקשת האישור, מלבד הנחיה כללית של ברגר לסמנכ״ל כלכלה הרן לבאות לבדוק את העניין. אלא שתעדוף משימות ומחסור בכוח אדם במחלקה של לבאות, כפי שהסביר ברגר בעדותו, הקפיאו את הטיפול. ההקפאה נכנסה סופית למקרר בנובמבר 2014 כשנודע והוחלט על הליכה להבחירות.
4. לאחר הבחירות, נתניהו הופך לשר התקשורת, ברגר עדיין מנכ״ל וסיפור האישור מתעורר מתרדמתו והקפאתו. עו״ד חן תאר את ההשתלשלות: רון אילון מנכ״ל yes פנה לחבר שלו, אמיר ברקן היועץ הכלכלי של נתניהו, וזה כידרר את התלונה למנכ״ל משרד רוה״מ הראל לוקר שמצדו התרעם באזני ברגר על חוסר המעש בטיפול בבקשת yes-בזק. כאן ניתן לקרב את האש לראש הממשלה ולטעון שלוקר פעל בשליחותו, אולם לעת הזו אין ראיות לכך. המעורבות היחידה של נתניהו עד כה בתהליך הן שתי חתימות טכניות שגורמי המקצוע הניחו לפניו.
באותה פגישה בהשתתפות לוקר וברגר ציינה ד״ר בן חי שגב, ראש מועצת הכבלים והלוויין שכדי להתניע מחדש את התהליך יש להפנות מכתב פניה משר התקשורת למועצה. נתניהו חתם על הפניה. בהמשך הוא חתם על בקשת האישור שהגישה לו המחלקה המשפטית של נויפלד.
האם התרעומת של לוקר הזיזה את הטיפול? האם ברגר שינה כיוון בגלל שביקש, כפי שעלה בעדותו, רצה להישאר בתפקיד גם תחת נתניהו? האם היו אלה העמדות של שני הרגולטורים, ראשות ההגבלים ומועצת הכבלים והלוויין שתמכו באישור העסקה? אין לדעת. שתי השורות התחתונות שעלו היום הן: 1. אין טביעת אצבע של נתניהו בתהליך האישור מלבד שתי חתימות קיום טכניות. 2. לאחר חודשים ארוכים של חוסר מעש, קיבלו בכירי המשרד את ההחלטה שאין מניעה לאישור העסקה ללא תנאים נוספים. 3. והחלטה זו התקבלה בתקופת ברגר. פילבר רק המשיך את יישומה.
בידי התביעה נותרה תחמושת: לוקר ופילבר הם אנשי נתניהו, פילבר החליף את ברגר, וכמובן ״שיחת ההנחיה״ שעתידה עוד להתברר. בכל מקרה, אם בית המשפט יקבל את גרסת ההגנה לסיפור גלגולה של העסקה, יהיה קשה הרבה יותר לקשור אליה ישירות את נתניהו בגלל הבשלתה שקדמה להנחתת פילבר במשרד.
5. ובשולי הדברים אבל בהחלט לא בשולי החשיבות. בחקירת נויפלד הוצגה התכתבות פנימית של גורמים בלשכה המשפטית של משרד התקשורת, ממנה עולה כי הלשכה ביקשה להוריד חלקים מתשובה לשאלת מבקר המדינה, חלקים שהעידו כי אישור עסקת בזק-yes נידונה עוד לפני נחיתת פילבר במשרד ההליך נתמך בידי בכירי המשרד וגורמי המקצוע. כשנדרשה נויפלד לסיפור הזה השיבה: "לא יודעת, הייתי אז בחופשת לידה״. ״זה מעורר תהייה״, העיר השופט משה בר-עם באנדרסטייטמנט אופייני.