"לא צריך להשתמש בכלים שפותחו נגד טרור כלפי אזרחים"

קצת אחרי חצות, באחד הלילות בסוף פברואר, מצאה עצמה ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור (רשלא”ה) היוצאת ד”ר שלומית ווגמן רטנר באחד הכפרים הערביים בגליל, דופקת לצד חוקרי המשטרה ורשות המסים על דלת בית חשוד – אחד מני רבים שעליהם נערכה פשיטה לילית. זה היה אקורד הסיום, “הפרוץ”, כפי שמכונה שלב המעצרים הגלוי לאחר חקירה סמויה, שבמהלכה טורגטה רשת חברות קש ששימשו כסות לביצוע עבירות הלבנת הון במאות מיליוני שקלים.

האנליסטים של רשלא”ה התחקו אחר תנועות פיננסיות בחשבונותיהם של החברות החשודות, מיפו את הרשת וסיפקו מודיעין פיננסי שסייע בבניית התיק. “נכנסנו לבית, הכוחות התחילו לחפש מסמכים, ומה שמצאו הראה אחד לאחד את רשת החברות שמגלגלת מיליארדים שאיתרנו ושרטטנו במשך חודשים ארוכים. השיא היה שבחיפוש בפח הזבל בחוץ השוטרים מצאו ארגז מלא בחשבוניות פיקטיביות. אם פעם העבריינים נהגו להוריד בשירותים סמים או לזרוק נשק מהחלון, היום מה שהם זורקים זה חשבוניות וניירת - ותפסנו אותם”, אומרת ווגמן רטנר בריאיון פרישה בלעדי ל”כלכליסט”.

“מה שהתעצם דרמטית בשנים האחרונות בישראל זה מה שמכונה ‘מודל אל קאפונה’. אנו תוקפים את הציר הכלכלי ודרכו מצליחים לסכל את התשתית שמנבאת את הפשיעה והאלימות בחברה הערבית”, היא מסבירה. “אנו מתחקים אחר מי שמנהל את הכספים עבור ארגוני הפשיעה שסוחטים דמי חסות ואחר מלביני ההון המקצועיים. אין היום חקירה במדינת ישראל שיש בה אלמנט של כסף שלא מבוצעת לגביה חקירה כלכלית באמצעות רשלא”ה ומיפוי של איפה הכסף. אנו רואים שזה מה שמרתיע את העבריינים, כי ברגע שלוקחים להם את הכסף - הם כבר לא יכולים להפעיל את ארגון הפשיעה, והגישה שהרשות הובילה של ‘פולו דה מאני’ מוכיחה את עצמה”.

אבל בינתיים הפשיעה והאלימות כמו גם הכלכלה השחורה בחברה הערבית נמשכות בעוצמה.

“כל ארגוני הפשיעה שהיו עד לפני חמש שנים המרכזיים בחברה הכללית, ושלטו כאן – עסוקים היום בניהול ענייניהם בבתי המשפט ובבתי הסוהר. אבל נוצר ואקום שאליו נכנסו ארגוני הפשיעה בחברה הערבית, שעד אז פעלו בעיקר באזור הערבי והתרחבו לכל המדינה. בשנתיים האחרונות התחלנו להפעיל נגדם את אותם כלים של אכיפה כלכלית שהפעלנו על ארגוני הפשיעה בחברה היהודית – וזה דבר שלוקח זמן, ולא קורה ביום אחד. מדובר בחברה עם קוד התנהגות שונה ממה שאנו רגילים: קשר שתיקה, חמולות משפחתיות שיותר קשה לחדור אליהן, הרבה פעילות במזומן, מיליארדים שמתגלגלים בצ’יינג’ים לא רשומים ולא מפוקחים, ופעילות מול מדינות ערב שלישראל יותר קשה לקיים איתן שיתוף פעולה אכיפתי. כל זה הוביל לתת־אכיפה בחברה הערבית, וכשהתחלנו לטפל, היה לנו קשה מאוד. אבל כל גופי האכיפה נכנסו לזה לעומק ביחד, ובתקופה קצרה נעשו המון פעולות ממידע שרשלא”ה מספקת. שניים מראשי ארגוני הפשיעה נמלטו מהארץ אחרי שנכנסנו להם לעסקים, לקחנו להם כספים ושיבשנו את פעילותם. כשאנו תוקפים אותם כלכלית – זה גיים צ’יינג’ר”.

שלומית ווגמן רטנר. “אני לא חושבת שצריך להשתמש באותם כלים וטכנולוגיות שפותחו למאבק בטרור ולצורכי ביטחון כלפי אזרחים” | צילום: אוראל כהן

מה השתנה?

“הצלחנו להגדיל משמעותית את המודיעין הפיננסי שלנו ולדייק אותו. צ’ק שמתגלגל במערכת פועל באקו סיסטם ומגיע בסוף לאיזה גורם ועולה על הרדאר שלנו, והמומחיות שלנו היא להתחקות אחריו. ברגע שהתחלנו למקד את הפעילות הצלחנו לזהות טיפולוגיות, דפוסי פעולה ולעשות חיבורים. במקביל, הדיווח שאנו מקבלים מצ’יינג’ים עלה במאות אחוזים – מכ־500 דיווחים בלתי רגילים בשנה עם תחילת כהונתי לכ־72 אלף כיום. אלה פרפראזות מודיעיניות – וזה שובר שוויון”.

“שנטל ההוכחה יעבור לעבריין”

כיום, כחלק מהמאבק שהוכרז בפשיעה בחברה הערבית, ועדה בין־משרדית בראשות מנכ”ל משרד האוצר רם בלינקוב בוחנת דרכים להילחם בהון השחור. בין השאר היא מגבשת הצעה להגביל אחזקת מזומן לסכום של עד 200 אלף שקל. ווגמן רטנר, החברה בצוות, מתנגדת לכך. “אני חושבת שהקביעה הזו תביא בעיקר לנטל נוסף על הציבור הנורמטיבי שמציית לחוק, וזה לא בהכרח יביא לשינוי לגבי הגורמים העברייניים שממילא ימצאו דרכים לעקוף את ההגבלה. מהר מאוד נראה תזוזה לדברים מקבילים שלא כולם נמצאים תחת פיקוח, כמו זהב, יהלומים, נדל”ן, קריפטו, שהרי אין ואקום. זה אולי נראה פתרון קוסם במבט ראשון, אבל לצערנו, אנו לא חושבים שתהיה לו השפעה משמעותית על מחוללי הפשיעה והעבריינים”.

מה את מציעה?

“בעינינו, עיקר הבעיה במזומן היא לא דווקא באחזקה שלו. צריך להגביר את האכיפה לגבי שימוש במזומן בעסקאות, ואנו חושבים שצריך להוסיף חובה חדשה לדווח על אחזקת מזומנים מעל סכום שייקבע – לא רק לרשות המסים אלא גם לרשלא”ה. ואז יהיה מקום שבו הנורמטיבים ידווחו בעוד שנגד העבריינים שלא ידווחו – אם נתפוס אצלם מזומן – נוכל לפעול. במקביל אני בעד אימוץ מנגנון שקיים במשפט האנגלי שנקרא ‘עושר לא מוסבר’ שמקנה סמכות אזרחית לרשויות האכיפה, שאם הן רואות אצל העבריינים סכום גבוה של מזומן שאין לו הסבר - נטל ההוכחה עובר לאדם, להראות כיצד הוא השיג את המזומן. אם הוא לא יכול להראות ולהסביר – אפשר לתפוס את הכסף מבלי להוכיח שזה מגיע מעבירה פלילית”.

ווגמן רטנר (45), שעמדה בראש רשלא”ה מ־2016, היא אחת המנהלות הבולטות והנמרצות בשירות הציבורי. במקביל כיהנה במשך כשנתיים עד סוף 2021 כמ”מ ראש הרשות להגנת הפרטיות. שתי הרשויות תחת ניהולה הפכו לדומיננטיות יותר והיא הצליחה לקדם תיקוני חקיקה לחיזוק סמכויותיהן. אף שישראל עודנה נחשבת גן עדן למלביני הון והכלכלה השחורה בה נפוצה מאוד, ווגמן רטנר הובילה פעולות רבות במאבק נגדה, שהעבירו את ישראל ממפתן דלת הכניסה ל”רשימה השחורה” של ארגון ה-FATF (הארגון שמתווה את הכללים הבינלאומיים למאבק בהלבנת הון) למדינה הנחשבת כמצטיינת במלחמתה בתחום, על פי סטנדרטים בינלאומיים. כשהיא הגיעה לרשלא”ה זו מנתה כ־60 עובדים ובתקופתה הרשות הכפילה את כוח האדם ליותר מ־130 - 75% מהם נשים, כולל בתפקידי הניהול הבכירים ברשות. “הקמנו יחידה חריגה בשירות הציבורי, מעין סיירת עם רוח של הייטק”, היא אומרת. “קפצנו שנות דור בנושא הטכנולוגי, התוצרים שלנו הוכפלו פי 5, ואנו אחת משלוש רשויות הלבנת ההון הכי אפקטיביות בעולם”.

ועדה בין־משרדית בראשות מנכ”ל משרד האוצר רם בלינקוב בוחנת דרכים להילחם בהון השחור | צילום: דוברות משרד האוצר

בסוף השבוע, מיד עם סיום תפקידה, ארזה את המשפחה ונסעה לחצי שנה לבוסטון. היא תשמש כחוקרת אורחת ומרצה בהרווארד. “החלטתי לקחת רגע לנשום אחרי שלא ישנתי עשר שנים, כמעט מילולית”, היא אומרת.

באירועי פרשת המשטרה ו־NSO שהתפוצצה בתחקירי “כלכליסט” צפתה ווגמן רטנר מהצד כמי שחבשה הן את כובע הגנת הפרטיות והן את הכובע של ניהול רשות אכיפה מודיעינית.

ידעת שהמשטרה עושה שימוש בתוכנות סייבר, ובהן פגסוס, שחודרות מרחוק לטלפונים?

“לא ידעתי. אבל גם בכובעי כראש הרשות לאיסור הלבנת הון אני לא מכירה ולא אמורה להכיר את כל מערכות המודיעין של המשטרה שבהן נעשה שימוש בחקירות שלה”.

יש לך לקחים מהאירוע הזה?

“אני לא מכירה את הפרטים אבל בדיקת הפרשה על ידי ועדת מררי בעיצומה, ואני מציעה להמתין לממצאים הסופיים. בינתיים, מדו”ח הביניים עולה שלא היתה פעולה רוחבית או שיטתית, וגם היכן שהיתה חריגה נקודתית מהצווים שניתנו, זה היה כנראה בשל סיבות טכניות ולא נעשה שימוש במידעים העודפים שנשאבו. אולם, מה שכבר ברור בנושא, שכן יש צורך בתיקונים רוחביים לחקיקה בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיה. אין ספק שהחוקים היום לא מספיק מעודכנים ולא נותנים מענה לטכנולוגיות החדשות הקיימות, שהחוק לא בהכרח מתאים להן - והדבר הזה עשוי ליצור פערים ואי־הבנות. לכן הכרחי לתקן את החוק ולצד תיקוני החקיקה הנדרשים אפשר גם לחשוב על מנגנון ריכוז מידעים רגישים בגוף ייעודי שיתמחה בכך ויידע לסנן ולהעביר לגופים החוקרים רק מה שרלבנטי. את המתח שבין פעילות גופי האכיפה להגנה על הפרטיות בהחלט אפשר ליישב באמצעות פתרונות מתאימים”.

איך למשל?

“רשלא”ה זו בדיוק הדוגמה לכך, כי היא הוקמה מלכתחילה כגוף שצובר מידע רגיש ומשמש חיץ בינו לבין גופי האכיפה. כלומר, המידע נשמר בגוף ניטרלי שמעביר אותו לגופי האכיפה והביטחון רק במקרים שיש בהם חשד לפי קריטריונים מאוד ברורים שקיימים בחוק. יכול להיות שאפשר לשכפל את המודל של רשלא”ה גם לתחומים נוספים כמו שאיבת חומרים רגישים. בגלל שלכלים הטכנולוגיים בזמן השאיבה של המידע שעל הטלפונים יש קושי לסנן את המידע אל מול הצו.

“ברשלא”ה חלק גדול ממאגר המידע הקיים הוא על אזרחים תמימים, מידע רגיש מאוד שלא צריך להגיע ולעולם לא יגיע לגופי האכיפה. עין האדם לא רואה את מרבית המידע הזה כי אנו עושים חיפושים וחיתוכים באמצעות מערכות טכנולוגיות מתקדמות שגורמות לכך שאנליסט לא יראה מידע אלא אם הוא נקשר ספציפית לתיק הרלבנטי. לאחר מכן, כל פרפראזה מודיעינית שאנו מוציאים נחתמת אישית על ידיי כראש הרשות ונבדק אם יש באמת חשדות ואם יש סיבה להעביר את המידע הזה”.

לדעתך נכון להתיר למשטרה לעשות שימוש בתוכנות סייבר עם פוטנציאל פגיעה אדיר בזכויות הפרט?

“התמודדות עם ארגוני פשיעה זה דבר מורכב וקשה. הם לא פראיירים, ומשתמשים בכל הטכניקות הכי מתקדמות - ולכן צריך לוודא שגופי אכיפה יכולים להתמודד עם העבריינים המתוחכמים ביותר. עם זאת, מכיוון שמדובר בפעילות מול אזרחים להבדיל מפעילות ביטחונית - יש מגבלות מאוד ברורות שצריך לעמוד בהן. אני לא חושבת שצריך להשתמש באותם כלים וטכנולוגיות שפותחו למאבק בטרור ולצורכי ביטחון כלפי אזרחים. אני חושבת שבעצם העלאת הנושא לסדר היום - זו שעת כושר והזדמנות פז לקיים דיון ציבורי אמיתי על מה צריכים להיות הגבולות בחקיקה ולעצב אותם בהתאם לאיזון שהוא מותאם לעידן המידע מתוך הגנה על הפרטיות”.

“להיכנס ולעשות סדר”

נושא נוסף שהעסיק מאוד את ווגמן רטנר הוא הסדרת תחום הנכסים הווירטואליים והקריפטו. “כדי שזה יוכל להיות מכשיר פיננסי לגיטימי, צריך לוודא שהוא מבוצע לפי הכללים הבינלאומיים, שישראל השתתפה בגיבושם, כדי שהוא לא יהווה סכנה להלבנת הון”, היא אומרת. “החל מנובמבר 2021 נכנסה לתוקף חקיקה שהעברנו שמחייבת גופים לפנות לקבל רישיון, ובמידה שאין להם רישיון - אסור להם לפעול כאן. התחום מתחיל להיות מפוקח וזה מאפשר להפוך אותו ללגיטימי. לשיטתנו, גם פעילות ב־NFT כפופה לרגולציה הזו. כיום חלק לא מבוטל מהפעילות ב־NFT זה למעשה הלבנת הון. אנו לומדים את הפעילות כדי לטפל בכך”.

לדבריה, “צריך גם מישהו שיפקח אקטיבית על הסקטור. לכן צפויה להתפרסם הצעת חוק של שר המשפטים גדעון סער שמסמיך את רשלא”ה להיות הגורם שיפקח על כל תחום הקריפטו כמו גם על תחום הנש”פים (נותני שירותים פיננסיים) - הצ’יינג’ים”.

הצ’יינג’ים הוסדרו ונמצאים גם בפיקוח רשות שוק ההון, לא?

“במשך שנים הצ’יינג’ים פוקחו על ידי רשות שוק ההון שדורשת תנאים מינימליים לקבלת רישיון לעבוד בתחום. אולם פעילותם צמחה מאוד בשנים האחרונות, ומקיפה כ־230 מיליארד שקל בשנה. רשות שוק ההון לא עושה כמעט ביקורות, כי בפועל היא מתרכזת בבחינת הרישיונות, ואין לה היכולת לפקח בהיקף כזה עצום, ולכן יש צורך בגורם שיהיה יותר מעורב בפיקוח השוטף על פעילות הצ’יינג’ים כדי לוודא שהם לא מנוצלים לרעה להלבנת הון או למימון טרור בדגש על החברה הערבית. עד שמישהו לא ייכנס ויעשה סדר בנש”פים בחברה הערבית, הבעיה של הכלכלה השחורה שם תמשיך לפעול ולתדלק את הפשיעה והאמל”ח.

“רשלא”ה תקבל בקרוב סמכויות ותיכנס לתחום בצורה יותר ממוקדת ומכוונת פעילות פשיעה. ניכנס בכל הכוח באותם נש”פים לא רשומים, שאנו מעריכים שמספרם גדול, ונעשה שם סדר. אנו מאמינים שבתוך כמה חודשים נוכל להקים מערך שיבצע מאות ביקורות”.

מה הלאה? תפקיד ניהול בכיר במגזר הפרטי?

“אני עוד לא יודעת מה התחנה הבאה. כל האופציות על השולחן מבחינתי. אני יוצאת להתרעננות באקדמיה וכשאחזור מהרווארד אחליט. ברור לי שבשלב זה או אחר אחזור לשירות הממשלתי, כי הלב שלי נמצא בשירות הציבורי, אבל אני לא בטוחה שכעת. אני רואה חשיבות בסינרגיה ובלראות איך מרגישים גם בסקטור הפרטי. לא פשוט להצליח לנהל במשרדי ממשלה כששתי הידיים שלך קשורות מאחור, יש לך כיסוי על העיניים, אתה בדרך כלל לא יכול לבחור את העובדים, הצוות הניהולי והתקציבים שלך - אבל מי שמצליח לצלוח ניהול בשירות המדינה כנראה יכול להצליח בניהול באופן כללי”.

ד”ר שלומית ווגמן רטנר (45)

גרה בתל אביב, נשואה + 3

השכלה: דוקטורט למשפטים מאוניברסיטת ייל

תפקיד: סיימה כעת כהונה של 6 שנים כראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור

עוד משהו: בכיתה ו’ החליטה שעתידה בעולם המשפט בעקבות חוג העשרה לילדי העיר ערד עם שופט המחוזי צבי סגל