קריפטו מטבעות דיגיטליים ביטקוין אתריום דוג'קוין | צילום: שאטרסטוק
הבנק סירב להפקיד כסף שמקורו בקריפטו? מעתה יחויב לתת ללקוח הסבר
המפקח על הבנקים נתן הוראה שמחייבת אותם לאפשר הפקדת כספים שמקורם בקריפטו, אך תחת מגבלות מחמירות: על הבנקים להעריך את הסיכון של הגוף הפיננסי שממנו הלקוח מעביר את הכסף להפקדה; פעילות של מעל 100 אלף שקל בשנה ללקוח תוגדר ב'פוטנציאל בסיכון גבוה'
הרגולציה על המטבעות הדיגיטליים מתהדקת: יממה לאחר שהבית הלבן הוציא צו מנהלי שנועד להגביר את סמכויות הממשל בפיקוח אחרי סקטור המטבעות הדיגיטליים, גם בישראל נעשה צעד רגולטורי משמעותי.
קראו עוד בכלכליסט:
מעתה הבנקים בישראל לא יוכלו לסרב לתת שירותים למטבעות וירטואלים ללא נימוק, ויחוייבו להעריך את הסיכון של לקוח המבקש לעשות צעד במטבעות וירטואליים, ואף יידרשו לעקוב אחרי הנתיב של המטבע הוירטואלי. אלו עיקריה של הוראת ניהול בנקאי תקין (נב"ת) שהפיץ היום משרד המפקח על הבנקים תחת ניהולו של יאיר אבידן להערות הציבור.
בדברי ההסבר להוראה החדשה אומרים אנשי הפיקוח על הבנקים כי מצד אחד מטבעות הקריפטו עלולים להיות מנוצלים לרעה להלבנת הון ומימון טרור על ידי שימוש באנונימיות. אך מצד שני, ישנם שימושים לגיטימיים בקריפטו, אשר גם עשויים לייעל תשלומים והעברות בינלאומיות. ההוראה הנוכחית נועדה לאזן בין הצדדים הללו של הקריפטו.
ההוראה מחייבת את הבנקים לתת שירות ללקוחות המעוניינים להפקיד כספים אשר מקורם בקריפטו, והבנק לא יוכל לסרב ללקוחות רק בגלל שמדובר ב'כסף שמקורו בקריפטו'. עם זאת, ההוראה מחייבת את הבנקים לנקוט בצעדים משמעותיים להערכת הסיכונים שכרוכים בהפקדה.
הערכת הסיכונים כוללת שני חלקים. החלק הראשון הוא הערכת הסיכון של 'נותן השירות', כלומר, של הגוף הפיננסי שממנו מועבר הכסף, או שבאמצעותו בוצעה ההמרה מקריפטו לכסף רגיל. נזכיר, שנותני שירות למטבעות קריפטו נחשבים כעת לגופים פיננסיים והם כפופים להוראות ציות של איסור הלבנת הון. בפיקוח אומרים כי ככל שמדיניות 'איסור הלבנת הון' של נותן השירות תהיה נוקשה יותר, הרי שהערכת הסיכון תהיה נמוכה יותר.
החלק השני בהוראה כולל מעקב אחרי 'נתיב המטבע הוירטואלי'. כלומר, ככל שהנתיבים מורכבים יותר יידרש הבנק לעשות בדיקה מעמיקה יותר. הפיקוח מציין את הפעולות הבאות כפעולות שידרשו מעקב מוגבר: המרה ממטבע וירטואלי אחד למטבע וירטואלי אחר, והעברת כספים וירטואליים דרך 'מיקסר'.
בפיקוח על הבנקים אומרים כי ככל שמדיניות 'איסור הלבנת הון' של נותן השירות תהיה נוקשה יותר, הרי שהערכת הסיכון תהיה נמוכה יותר.
פעילות של מעל 100 אלף שקל בשנה ללקוח תוגדר כפעילות ב'פוטנציאל בסיכון גבוה', ולכן הפיקוח ממליץ לבנק לבקש הסברים על מקור הכספים עימם רכש את המטבע הוירטואלי, את מקור המימון לפעולת הכריה, ולדרוש במידת הצורך גם אסמכתאות מקצועיות חיצוניות התומכות בהסבר שהלקוח מספק.
בנוסף, מטילה ההוראה על הבנק חובת גילוי ללקוחות. כלומר, על הבנק להודיע לכל לקוח שמושך כסף בשביל להשקיע בקריפטו על המדיניות המחמירה בקבלת כספים שמקורם בקריפטו. כמו כן, ההוראה מחייבת את הבנק לדווח מדי חצי שנה להנהלה הבכירה ולדירקטריון הבנק על החשיפה העקיפה של הבנק למטבעות וירטואליים.