המפקח על הבנקים יאיר אבידן בפורום הכלכלי הערבי | אלעד גרשגורן
המפקח על הבנקים: "אין הבדל בין לווה ערבי ויהודי, הם יקבלו את אותם תנאים"
יאיר אבידן דיבר בוועידה השנתית השנייה של הפורום הכלכלי הערבי בשיתוף כלכליסט: "אם תהיה אפליה אני אקפוץ על הגדר"; רו”ח מוחמד היבי, שותף בדלויט: "לחברות מהמגזר הערבי יש מקום בשוק ההון"
"יש עוד אתגר גדול כדי להנגיש את המערכת הבנקאית לחברה הערבית, לכ־80% מהבוגרים יש חשבון עובר ושב, וכרטיסי אשראי יש ל־70% מהאוכלוסייה הערבית הבוגרת. יש תשתית טובה אבל זה לא אומר שאין לנו מה לעשות", כך אמר המפקח על הבנקים יאיר אבידן בוועידה השנתית השנייה של הפורום הכלכלי הערבי בשיתוף כלכליסט. הוא דיבר בפאנל שוק האשראי בחברה הערבית, חסמים והזדמנויות בהנחיית עו"ד פיאד טמיש ממשרד פישר.
קראו עוד בכלכליסט:
אבידן הוסיף כי היקף ההלוואות בחברה הערבית דומה לזה שבחברה היהודית, אך המשכנתא היא אבן הנגף בנושא האשראי למרות שרואים עלייה. "שיעור ההחזרים נמוך יותר וזה מסביר שההכנסה בחברה הערבית נמוכה יותר", הסביר. אבידן נשאל על ההבדלים בין הריביות במגזר הערבי והיהודי וענה כי "ברמת הריבית, אין הבדל בין לווה ערבי ויהודי, הם יקבלו את אותם התנאים. שיעור החשבונות המוגבלים והפיגורים בעולם הערבי גבוה יותר והפערים הם במרכיבי הסיכון". לצד זאת, אבידן התעקש כי אין אפליה: "אם תהיה אפליה אני אקפוץ על הגדר. הנתונים של הלקוח הם הקובעים, ואם נראה בנק שמפלה זה יהיה אוי ואבוי".
ד"ר גיתית גור גרשגורן, מנכ"לית החברה לשירותי קורספונדנציה, דיברה על החשיבות של הנגישות לשוק ההון ומיצוי הפוטנציאל שלה כמנוע צמיחה. "אנחנו לא צריכים להסתפק בשוק המקומי, כי הפוטנציאל בעולם הערבי הוא ענק והחברה הערבית־ישראלית היא מנוף להגיע לשם. אנחנו יודעים שהישוב הערבי הוא ברובו לא אורבני ואין גישה לסניפים, והטכנולוגיה יכולה להיות פתרון. אין הבדל למשל בשימוש באינטרנט בין החברות או באחוזים בהחזקה של טלפון נייד. הגישה הזו מגשרת על הפערים בין החברות". עוד אמרה גור גרשגורן כי ניתן למנף את הערבות ההדדית שקיימת בעולם הערבי שלא מאפשרת לאנשים ליפול, וכדאי לבחון הכנסה של המשתנה הזה למודל טכנולוגי.
ד"ר משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, התייחס להכלה הפיננסית ואמר כי לחברה הערבית מאפיינים ייחודיים ודרישות משלה. "אנחנו חלק מהצוות של הכלה פיננסית וזה מתחבר למטרה מרכזית שלנו להתייחס לאוכלוסיות שדורשות תשומת לב מיוחדת, במקרה הזה מאפיינים מיוחדים בחברה הערבית שיש להתייחס אליהם". בנוגע לחשש מכניסה של גורמים לא לגיטימיים לעולם האשראי אמר: "יש לנו כללים מאוד ברורים איך לעצור גורמים לא לגיטימיים שייכנסו לשוק, צריכים עוד הרבה חברות שיאפשרו לספק מימון. יש הזדמנות לחבר השקעות מסיביות גם במסגרת הסכמי אברהם עם איחוד האמירויות, המגזר הערבי יכול לצמוח בשיעורים הרבה יותר גבוהים מהחברה הכללית, צריך את היכולת לגייס השקעות".
רו"ח מוחמד היבי, שותף ב־Deloite, דיבר על הגיוסים בשוק ההון הישראלי בשנתיים האחרונות כשברקע החברה הערבית: "בתור מי שליווה חברות רבות להנפקות, מה שקרה בארץ בשנתיים האחרונות הוא היסטורי, כשאנחנו מדברים על תשואות של הבורסה הישראלית, אבל מצד שני יש לי תחושה של פספוס בכל הקשור לחברה הערבית. בשנים 2020־2021 הונפקו 120 חברות שגייסו סכום מדהים של 15 מיליארד שקל. כשאני שואל את עצמי איפה זה תפס את המגזר הערבי זה פספוס, אף חברה ערבית לא חצתה את המחסום והפכה לחברה ציבורית. אני עדיין חושב שיש להעביר מסר שלחברות במגזר הערבי יש מקום בשוק ההון. מתוך 15 מיליארד שקל אם רק עשירית היה מגויס בחברה הערבית זה היה מביא תרומה אדירה, לא פחות, לחברה הערבית לייצר צמיחה ולהיות חלק תורם לכלכלה של המדינה".
אלכס שקולינקוב, משנה למנכ"ל מ.ל.ר.ן שהיא החברה הערבית היחידה שהונפקה בבורסה לניירות ערך, הדגיש את ההשפעה של שוק ההון על החברה: "היכולת שלנו לגייס כסף בשוק ההון סייעה לנו לממש את הפוטנציאל ולחזק את ההון העצמי שלנו ולהמשיך ולצמוח. היום אנחנו עוסקים במוצרים מורכבים יותר ומסוגלים לתת מעטפת לפרויקטי בנייה ותשתיות, והבנקים פתחו לנו מסגרות. היום אנחנו עובדים עם 4 בנקים, והכל בזכות גיוס הכספים. ההשפעה של הגיוס על החברה היא אדירה".
דותן לוי
ד”ר גיתית גור גרשגורן, מנכ”לית החברה לשירותי קורספונדנציה: הפוטנציאל בעולם הערבי הוא ענק"
מימין: המנחה עו”ד פיאד טמיש ממשרד פישר; המפקח על הבנקים יאיר אבידן; ד”ר גיתית גור גרשגורן, מנכ”לית החברה לשירותי קורספונדנציה; ד”ר משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון; רו”ח מוחמד היבי, שותף ב־Deloite; ואלכס שקולינקוב, משנה למנכ”ל מ.ל.ר.ן