אליעזר גולדברג מבקר המדינה לשעבר | צילום: אלכס קולומויסקי
מבקר המדינה לשעבר ויו"ר הוועדה למינוי בכירים, אליעזר גולדברג, מת בגיל 90
שופט העליון לשעבר שהיה אמון גם על מינויי הבכירים ביותר בשירות הציבורי, נפטר בסוף השבוע. הוא נודע כ"פליליסט" שפרסם דו"חות נוקבים על נבחרי ציבור, בין היתר על השחיתויות בעמותות של אהוד ברק, בפריימריז של הליכוד ובחלוקת הג'ובים של השר לשעבר הנגבי
מבקר המדינה לשעבר ויו"ר הוועדה למינוי בכירים, אליעזר גולדברג, הלך אתמול (שישי) לעולמו בגיל 90. גולדברג, יליד ירושלים, כיהן כשופט בכל הערכאות במשך 41 שנה. משופט בבית הדין לתעבורה, שופט שלום, מחוזי והחל מ-1984 כשופט בית המשפט העליון במינוי קבע.
הוא נודע כ"פליליסט" של בית המשפט העליון, בעיקר בשל יכולתו המיוחדת לנתח ראיות, להפריד את העיקר מהטפל ולהגיע במהירות להכרעה משפטית. בהיותו שופט בעליון שימש גם בתפקידים ציבוריים, בהם יושב ראש ועדת הבחירות לכנסת ה-12 וראש הוועדה לסדר הדין הפלילי.
בשל בקיאותו במשפט הפלילי בחר בו נשיא בית המשפט העליון דאז מאיר שמגר לכהן לצידו בוועדת חקירה הממלכתית לחקירת אירוע הטבח במערת המכפלה ב-1994. גולדברג שימש גם כחבר הוועדה לעניין הרשעה על סמך הודאה בלבד והעילות למשפט חוזר, ולאחר מכן היה יושב ראש הוועדה לבחינת דרכי בניית שיקול הדעת השיפוטי בגזירת הדין.
כמו כן גולדברג היה שותף לחברי הרכב פסק דין "בנק המזרחי" ההיסטורי, אשר קבע את עליונות חוקי היסוד על פני חוקים רגילים ואת סמכות הביקורת הנתונה לבית המשפט על החקיקה של הכנסת - ששיאם היה הכרזה על ביטול חוק. פרישתו מבית המשפט העליון הייתה רק הקדימון לשני מינויים ציבורים רמי מעלה שגם בהם חרש תלמים חדשים. ב-1998 נבחר על ידי הכנסת לכהן כמבקר המדינה, ועל אף ששמר על פרופיל תקשורתי נמוך והתנהל בצניעות - היה נוקב מאד בדו"חות שלו.
הוא חשף את השחיתויות שלטוניות בעמותות של אהוד ברק, חיבר דו"ח קשה ביותר על התנהלותו של השר לאיכות הסביבה דאז צחי הנגבי שחילק משרות למקורביו הפוליטיים במשרדו - ובכך הוביל להגשת כתב האישום נגד הנגבי. גם הדו"ח שחיבר על העמותות בפריימריז של ראש הממשלה המנוח אריאל שרון, הביאו מאוחר יותר להגשת כתב האישום נגדו בנו עמרי.
ב-2008 התמנה לנציב תלונות הציבור על שופטים. על פעולתו בתפקידו זה אמר: "אני מחמיר עם אחרים מפני שאני מחמיר גם עם עצמי, ומפני שאני חושב ששופט חייב להחמיר עם עצמו". בלי מורא ובלי לעשות חשבון לבית הגידול שלו, הוא מתח ביקורת נוקבת על השופטים ועל ראשי המערכת המשפטית בטענה שלא הפנימו את חשיבות הביקורת שלו, גילו "רגישות יתר" ובלמו לא אחת את יוזמותיו לביקורת. הוא האמין כי קומץ שופטים בעייתיים עושים שם רע למערכת ופוגעים באמון הציבור בה.