אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
החדשות האמיתיות: מערך הדיסאינפורמציה של הקרמלין קרס עם הפלישה לאוקראינה טנק של צבא רוסיה שהושמד על ידי צבא אוקראינה | גטי

דוח טכנולוגי

החדשות האמיתיות: מערך הדיסאינפורמציה של הקרמלין קרס עם הפלישה לאוקראינה

השקרים, הבלבול המניפולציות והבוטים הרוסיים שעשו שמות במערכות הבחירות בארצות הברית ובאירועי מפתח אחרים לא משיגים עוד את האפקט הרצוי. הכוונות של הנשיא פוטין נחשפו ברגע שיצא לקרב, והמערב למד לזהות דיווחי כזב. אף אחד, כמעט, לא מאמין לרוסים עכשיו

13.03.2022, 10:17 | עומר כביר

למערך הדיסאינפורמציה והפייק ניוז של פוטין היו כמה הצלחות מרשימות בשנים האחרונות: משאל העם על הברקזיט בבריטניה, הניצחון של דונלד טראמפ ב-2016, ניסיון ההפיכה בקפיטול ב-6 בינואר 2021, החיזוק של שליטים אוטוריטריים, ההחלשה של משטרים דמוקרטיים, הקצנת משתמשים, יצירת והעצמת פילוגים בין אזרחי מדינות מערביות – בכולם ניתן למצוא את טביעות האצבע של מוסקבה ואת יכולות השיבוש, הבלבול, הפצת השקרים וזריעת הספקות המשוכללת והמודרנית שלה. דרך מניפולציה של פלטפורמות חברתיות, בלוגים ספק לגיטימיים ומערך בוטים משוכלל, ובסיוע כלי תקשורת בשירות המשטר כמו RT וספוטניק, מכונת התעמולה הרוסית הצליחה להגיע לקהלים עצומים והשתמשה בהם כדי לבחון ולהפיץ מסרי קיטוב, הקצנה והסתה.

קראו עוד בכלכליסט:

אולם בכל מה שנוגע לפלישה הרוסית לאוקראינה ולניסיון לצייר את המהלך כמבצע מוגבל לבלימת הנאציפיקציה של המדינה, מאמצי הפייק ניוז של פוטין נוחלים כישלון מוחלט. המערב מאוחד כפי שלא היה זה עשרות שנים, אולי מאז סוף המלחמה הקרה, ופועל ביעילות להחלשת רוסיה באמצעות סנקציות ולחיזוק אוקראינה באמצעות תמיכה כספית והזרמת ציוד צבאי.

גם בקרב הציבור הרחב המחלוקות והוויכוחים הרגילים נעלמו לטובת עידוד נלהב של העם האוקראיני. אפילו בארצות הברית, המדינה שבה קמפייני הדיסאינפורמציה של הקרמלין זכו לתהודה ולהצלחה הגדולה ביותר, יש תמימות דעים רחבה בנוגע למה שקורה באוקראינה, וסקר אחר סקר מראה שרוב מוחלט של המצביעים תומך בהטלת עונשים וסנקציות על רוסיה ועל פוטין, ומחזיק בתפיסה שלילית בנוגע לפוטין.

כן, יש את השופרות הקבועים, שספק פועלים כאידיוטים שימושיים וספק נסחטים באיזשהו אופן על ידי הקרמלין, שמהדהדים את המסרים ממוסקבה. טאקר קרלסון מפוקס ניוז הוא כנראה הבולט שבהם. ויש גם את המשתמשים ההזויים שבטוחים שהכל הונאה תקשורתית ושאין מלחמה או משהו יוצא דופן באוקראינה (באופן לא מפתיע, יש חפיפה משמעותית ביניהם למתנגדי חיסונים). אבל זה לא כמו פעם. הקולות האלה לרוב זוכים ללעג או טובעים בשטף הדיווחים והתמונות מהלחימה באוקראינה.

המהומות בגבעת הקפיטול. תודלקו בין השאר על ידי תעמולה רוסית , צילום: אי פי איי המהומות בגבעת הקפיטול. תודלקו בין השאר על ידי תעמולה רוסית | צילום: אי פי איי המהומות בגבעת הקפיטול. תודלקו בין השאר על ידי תעמולה רוסית , צילום: אי פי איי

משהו נשבר במכונת התעמולה הרוסית. "הכל השתנה ברגע שמגפיים רוסיים נכנסו לאדמת אוקראינה", כתב ב"וויירד" טום סאות'רן, מנהל פרויקטים מיוחדים ב-Centre for Information Resilience - גוף שמתמחה בהתמודדות עם קמפייני דיסאינפורמציה. "כמעט בן לילה העולם המערבי נעשה מודע באופן גורף לפעילות של הקרמלין, והאשליה התנפצה. המנגנון המתוחכם שפוטין טיפח במשך עשורים קרס בתוך ימים".

למה דווקא האירוע הזה הכזיב את התעמולה הרוסית המשוכללת? התגובה של הפלטפורמות החברתיות, שהגבילו משמעותית את הפעילות של גופים רוסיים – כלי תקשורת בשליטת המדינה נחסמו, היכולת לרכוש פרסומות ברוסיה נבלמה ועוד – בוודאי תרמה לכך, אבל לדברי סאות'רן הכישלון הרוסי עמוק יותר ומתחיל דווקא בטעויות מבית. הטעות הראשונה, לדבריו, היא ההתנהלות היהירה של מוסקבה. "יהירות היא מכת מוות לקמפיין דיסאינפורמציה", הסביר. "בעבר הקרמלין השקיע חודשים ואפילו שנים בבחינת מסרים על מנת לוודא את התגובה בקהל היעד, אבל הקמפיינים הקודמים לא הושקו בזמן פלישה מלאה למדינה. האגו של פוטין התנפח כתוצאה מכך שאף אחד לא הגיב לפשעיו במשך 20 שנה". מוסקבה גם זלזלה בכך שמדינות וחברות מערביות כבר פיצחו את הטקטיקות שלה ופיתחו יכולות חדשות לבלום אותן.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ושר החוץ סרגיי לברוב. כולם הבינו שעבדנו עליהם, בוס, צילום: גטי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ושר החוץ סרגיי לברוב. כולם הבינו שעבדנו עליהם, בוס | צילום: גטי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ושר החוץ סרגיי לברוב. כולם הבינו שעבדנו עליהם, בוס, צילום: גטי

מנגד, מול התעמולה הפוטיניסטית הממומנת והמיושנת, עומד מערך ההסברה האוקראיני המשוכלל והעדכני בהובלת הנשיא וולודימיר זלנסקי. "בשעה שזלנסקי פונה לקהל הרחב בצורה ישירה דרך החשבונות שלו, פוטין ואנשים מאפירים אחרים יושבים מאחורי שולחנות מגוחכים בגודלם במוסקבה", כתב סאות'רן.

הטעות השנייה, לדבריו, היא הפרה של כלל הבסיס בתעמולה שקרית: שקר לאחרים, לא לעצמך. "לחיילים הרוסים נאמר שהם נכנסים לאוקראינה לשם תרגיל אימונים. הם לא ציפו להתנגדות אמיתית. לאחרים נאמר שהם הולכים להציל את אוקראינה מנאצים ושהם יתקבלו בזרועות פתוחות, לא בבקבוקי מולוטוב. השגיאות הללו הביאו לקריסת שארית מערך הדיסאינפורמציה של פוטין: שופרות קבועים השתתקו לחלוטין או פנו נגדו. הסרת ערוצי התעמולה RT וספוטניק משירותי טלוויזיה, פלטפורמות חברתיות ומנועי חיפוש החריבה את היכולת של רוסיה לקדם את הנרטיב שלה".

להערכת סאות'רן, לא מדובר רק בכישלון נקודתי. "עידן הזהב של מערך הדיסאינפורמציה של פוטין חלף", הוא כתב. "רוב האנשים במדינות מערביות הרבה יותר חשדנים כלפי תוכן מזויף, הרבה יותר מעוניינים לחקור את ההשפעה הכלכלית והפוליטית של מוסקבה, ופחות נכונים להגן על הפעולות של רוסיה בבתי מחוקקים, בתקשורת וברשת. בנייה מחדש של המנגנון כרוכה בזמן ובמשאבים שנכון להיום לא נמצאים בידי המשטר. תשלום לטרולים יעלה יותר עכשיו כשהשווי של הרובל בזבל - והם צריכים את הכסף הזה בשביל טנקים או פנסיות לאלמנות מלחמה".

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. פונה לעמו בגובה העיניים , צילום: רויטרס נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. פונה לעמו בגובה העיניים | צילום: רויטרס נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. פונה לעמו בגובה העיניים , צילום: רויטרס

זה לא אומר שפוטין לא ינסה. גם אם המערב יהיה מעתה פחות זמין להשפעה, יש קהלים עצומים באפריקה ובאסיה שניתן לתעתע בהם כדי לחזק את האינטרסים של הקרמלין. ואף שהמכונה אולי מושבתת עכשיו, פוטין עדיין יכול לשקם אותה, לעדכן את האסטרטגיות ואת הטקטיקות, ולצאת במתקפת תעמולה מחודשת על משתמשים ומקבלי החלטות בארצות הברית ובאירופה. וכמובן, הנזקים והצלקות של קמפייני העבר לא יימחו בכזו קלות.

אבל הכישלון התעמולתי של פוטין מדגים שהמכונה שבנה היא לא כל יכולה, שהוא עצמו לא כזה גאון ואסטרטג-על, ושגם נגד מערך דיסאינפורמציה משומן יש דברים שאפשר לעשות כדי לחבל בו במהירות וביעילות. הבעיה העיקרית היא שזה מצריך נכונות לצעדים נרחבים ושיתוף פעולה בחפץ לב בין גורמים יריבים ומתחרים, ורצוי שתהיה בסביבה גם אישיות כריזמטית כמו הנשיא זלנסקי. הפעם כל הכוכבים הסתדרו בשורה. לא בטוח שיהיה לנו כזה מזל בפעם הבאה.


תגיות