דפנה ברק ארז | צילום: עמית שעל
לאחר 5 שנות דיונים: בג"ץ דחה את העתירה נגד הפנסיות הרטרואקטיביות ברשויות המקומיות
בשנת 2017 חשף כלכליסט כי משרד הפנים משלם זה 23 שנה פנסיות בניגוד לחוק לשישה נבחרי רשויות מקומיות לשעבר. בג"ץ הודה כי החלטתו "מעוררת אי נוחות", אך הסביר כי היא התקבלה משום ש"חלק מאותם נבחרי ציבור מצויים בשלב זה של חייהם לקראת פרישה ממעגל העבודה, והחלטה כזו עלולה לפגוע בהם באופן אנוש"
בג"ץ החליט היום (ב') לדחות את העתירה נגד הכשרת הפנסיות הרטרואקטיביות הבלתי חוקיות לנבחרי רשויות מקומיות, זאת לאחר 5 שנות דיונים. השופטת דפנה ברק ארז, שעמדה בראש הרכב השופטים, הסבירה כי "לא כל פגם ניתן לתיקון בשלב שבו כבר נוצרה הסתמכות ממשית". העתירה נדחתה לאחר שכל שופטי ההרכב הקודם, אשר היו ביקורתיים יותר כלפי ההכשרה ודרשו להפסיק את התשלום, התחלפו.
קראו עוד בכלכליסט:
בינואר 2017 חשף "כלכליסט" את העובדה שמשרד הפנים משלם זה 18 שנה (היום 23 שנה) פנסיות בניגוד לחוק לשישה נבחרי רשויות מקומיות לשעבר, מתוכם שלושה מש"ס, ומבקש מוועדת הפנים של הכנסת להכשיר אותן. מדובר בראשי רשויות או סגנים שסיימו את כהונתם ב־1998 כשהיו בני פחות מ־40, בעוד הכללים אפשרו מתן פנסיה רק למי שעבר גיל זה.
למרות שהטעות התגלתה ב־2005, התשלום לא הופסק. משרד הפנים פנה כמה פעמים לכנסת בניסיון להכשיר את התשלומים ונכשל. העלות האקטוארית של התשלום מוערכת ב־3 מיליון שקל לאיש, כלומר 21 מיליון שקל ל-7 נבחרים.
ב־2017 פנה שר הפנים דאז אריה דרעי לוועדת הפנים שבראשה עמד דודי אמסלם מהליכוד, וזו אישרה את הפנסיות. נגד ההחלטה עתרו לבג"ץ עובד עיריית נתניה, יוסף סלומון, באמצעות עו"ד שגית בידרמן, וכן שגרירת ישראל בצרפת יעל גרמן (אז ח"כ מיש עתיד), באמצעות עורכי הדין יהונתן ברמן וארי אדלשטיין.
בג"ץ הוציא צו על תנאי. המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, חנן מלצר, הבהיר לנציגי המדינה והכנסת בצורה ברורה בדיון במרץ 2018 שבג"ץ מעוניין כי תשלום הקצבאות ייפסק. "יש כאן חלוקה אפשרית בין מה שהיה, הווה ועתיד, ואני יותר לא רוצה לרמוז. תביאו את זה בפני מרשיכם", אמר. השופט מני מזוז תקף בדיון בחריפות את העובדה ש"גילו את הטעות ב-2005 ו-12 שנים ממשיכים לשלם ביודעין שלא כדין".
פעמיים הורה בג"ץ לוועדת הפנים של הכנסת לדון בנושא מחדש ופעמיים היא שבה ואישרה את ההחלטה. הפעם האחרונה הייתה בנובמבר האחרון. מחלוקת התגלתה בין היועצת המשפטית לכנסת, שסברה שזכותה של ועדת הפנים לקבל את ההחלטה, בעייתית ככל שתהיה, ליועץ המשפטי לממשלה, שטען כי יש להפסיק את התשלומים.
אלא שבינתיים התחלף הרכב בג"צ. ההרכב החדש, שכלל את השופטים ברק ארז, ענת ברון ועופר גרוסקופף, ייחס חשיבות רבה לכך שהנבחרים הסתמכו במשך 20 שנה על התשלומים. השופטים הסכימו ש"ההחלטה מעוררת אי נוחות", כיוון שהיא רטרואקטיבית ופרוסנלית. אלא שלדבריהם "התברר במהלך הדיון, שחלק מאותם נבחרי ציבור מצויים בשלב זה של חייהם לקראת פרישה ממעגל העבודה, וממילא החלטה כזו עלולה לפגוע בהם באופן אנוש".
עו"ד בידרמן אמרה בתגובה כי "העתירות נידחו על בסיס הצהרות בעל פה מצד שני נבחרים כי אין להם מקור הכנסה נוסף. אין אף כלי בידי בג"ץ לבדוק את אמיתות הטענות. נלמד את ההחלטה ונשקול את האפשרויות העומדות בפנינו בעניין זה".