שר האוצר אביגדור ליברמן ומנכ"ל האוצר רם בלינקוב | צילום: קובי קואנקס, אלכס קולומויסקי
ניתוח
ההכרזה על שינויים בשוק המזון: איזה מחיר ישלמו הענקיות בדרך לצמצום הריכוזיות?
40 ימים אחרי שהוחלט על הקמתה הכריזה ועדה של האוצר על שורה של צעדים אגרסיביים למאבק בריכוזיות בשוק המזון, בהם: החמרת התנאים למיזוגים, הגבלת הסדרי ההפצה וטיפול ביבוא. אלא שבדרך לאישור הצעדים בחוק ההסדרים הקרוב יצטרך האוצר להתמודד עם התנגדויות של הקבוצות החזקות והמתוחכמות במשק
רפורמת החקלאות גרפה אמש שוב את מרבית הכותרות שעסקו במסיבת העיתונאים שכינסו שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר. מתברר שסיפורם של מחירי הפירות והירקות בישראל הוא מאגר בלתי נדלה לריבים קואליציוניים ולתשומת לב ציבורית, אף שהכרזת ליברמן על חתימת הצווים היתה ידועה מראש ובלתי נמנעת. אלא שהחדשות האמיתיות היו בהצהרה הקצרה של מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב שהציג צעדים להפחתת הריכוזיות בשוק המזון.
קראו עוד בכלכליסט:
לפני פחות מ־40 ימים הכריז ליברמן על הקמת ועדה שתבחן את הריכוזיות בשוק המזון ותציע הצעות לצמצומה. בלינקוב מצדו אמר כי הוא מעדיף לא להקים ועדה ציבורית רשמית, אלא לעבוד פנימה בתוך האוצר. בלינקוב אמר ל"כלכליסט" כי ועדה ציבורית זו הדרך למסמס צעדים משמעותיים.
בלינקוב הימר, ואמש הציג ניצחון משמעותי. בתוך פחות מחודש וחצי הוא מכריז על שורה של צעדים אגרסיביים למאבק בריכוזיות בשוק המזון, שבכוונתו להטמיע כבר בחוק ההסדרים הקרוב. אין ספק שאילו בלינקוב היה בוחר בהקמת ועדה ציבורית רחבה, היו עוברים חודשים רבים עד שההמלצות היו מגובשות.
בלינקוב וליברמן הציגו כמה צעדים למלחמה בריכוזיות בשוק המזון. ליברמן קרא להחיל חובה חוקית שלפיה כל מונופול מוכרז יהיה חייב לחשוף את הדו"חות הכספיים שלו לציבור, ולהציג פירוט של המשכורות של בכירי החברה גם אם מדובר בחברה פרטית. ליברמן הזכיר כי מדובר בהמלצה שניתנה לראשונה על ידי ועדת טרכטנברג ועדיין לא אומצה. עם זאת, גם ליברמן מודע כי מדובר בצעד הצהרתי שלא יספיק לבדו. הצעדים האחרים של האוצר מורכבים יותר ומבקשים לטפל במבנה שוק המזון בישראל.
הגבלת הסדרי הפצה ורכישת ספקים קטנים
אחד הצעדים שהוצגו הוא החמרת התנאים למיזוגים. בחודש האחרון מציגים בכירי האוצר שוב ושוב את התמונה העגומה שלפיה עשרת הספקים הגדולים של המזון אחראים על כ־50% מסך המחזור בשוק המזון הישראלי. ספקי המזון הגדולים מחזיקים במותגים רבים ומגוונים, ומנגנון הגידול העיקרי שלהם הפך להיות "רכישות" במקום "גידול אורגני". גם יצרניות מזון קטנות חולמות כיום להירכש על ידי ענקית מזון. הריכוזיות הזו יוצרת חסמי כניסה קשים מאוד לשחקנים חדשים לשוק המזון, שכן ענקית מזון יכולה להוזיל את המוצר שבו מתחילה להתעורר תחרות, ולהשיג את רווחיה ממכירת מוצרים אחרים.
באוצר החליטו להיאבק במיזוגים, ולשנות את החוק כך שיהיה קשה מאוד לספקית מזון גדולה לרכוש יצרן קטן. הניסוח של בלינקוב תיאר את היעד בצורה חדה: "אנחנו רוצים להעביר את נטל ההוכחה מהממשלה לחברות הרוכשות. היום רשות התחרות צריכה להוכיח כי הרכישה תפגע בתחרות. אחרי השינוי, על החברה יהיה להוכיח כי היא לא תפגע בתחרות".
בשלב זה לא ברור מה יהיו הניסוחים המדויקים בחוק, אך הצעדים צפויים לחסום דה־פקטו את האפשרות של ספקיות המזון הגדולות לרכוש חברות קטנות. חשוב לשים לב כי לא דיברו באוצר על "פירוקים" של ענקיות מזון קיימות, בשונה מהצהרות שנמסרו בעבר. לכן, הצעד לא יביא לתחרות מיידית בשוק המזון, אך ימנע את ההתרחבות של ספקיות המזון הגדולות וייצור תמריץ להתפתחות התחרות בשוק. עם זאת, באוצר מבהירים כי עדיין נבחנת האפשרות של פירוק הענקיות הקיימות.
נושא נוסף שהוצג בתוכנית הוא הגבלת הסדרי ההפצה. המנגנון המרכזי שדרכו יצרנים קטנים דואגים שהמוצרים שלהם יופצו הוא דרך שימוש בשרשראות ההפצה של המפיצים הגדולים (דיפלומט ושסטוביץ, למשל). יצרנים שלא מצליחים להתקשר עם המפיצים הגדולים מוצאים את עצמם מחוץ למשחק. הסדרי ההפצה שוב מחזקים את המפיצים הגדולים, ותורמים לריכוזיות בשוק המזון.
חוק התחרות הכלכלית מאפשר לחקלאים להתאגד ולתאם פעילות מסחרית. יש כוונה לבטל את הפטור הייחודי הזה. לאפשר שיווק משותף אך לא תיאום מחירים
באוצר מתכוונים להגביל מאוד את היכולת של המפיצים הגדולים לחתום על הסכמי הפצה חדשים. כאן מדובר בצעד שמעלה גם קשיים מכיוון היצרנים הקטנים, שכן החתימה עם מפיץ על הסכם הפצה מייצר להם רווחים. אך באוצר אומרים כי "בישראל יש נטייה לריכוזית, אנחנו יודעים שהמקטע הזה ריכוזי, ברגע שנמנע מהמפיצים הללו להתרחב, ייווצרו דברים חדשים. אולי מפיצים קטנים יתאחדו, אולי יקום מפיץ חדש". ליברמן אף הוסיף בהקשר זה ל"כלכליסט" כי "בסוף הממשלה לא יודעת לעשות הרבה. את התחרות יביאו לכאן השחקנים הבינלאומיים שייכנסו לישראל, קרפור נכנסה, ונקווה שתיכנס עוד אחת בקרוב, וזה ישנה לדעתי את כל השוק".
בלימת יבוא בלעדי ושמירה על יבוא מקביל
צעד נוסף שמתוכנן באוצר הוא בחינת איסור על יבוא בלעדי. "הצרכן הישראלי מודע מאוד למותגים ומוכן לשלם עליהם יקר. זה מבחירה, אבל אפשר לטפל בזה", תיאר בלינקוב את ריבוי היבואנים הבלעדיים בישראל. מדובר בנושא עדין מאוד, בעיקר מבחינה ציבורית. שכן, הישראלים מעדיפים לשלם על מוצרים מוכרים הרבה כסף, ומוכנים לשלם פרמיה גדולה של עשרות אחוזים. ליברמן, בזמנו, עודד עיתונאים ומשפיענים לנסות ולהרגיע את תרבות הצריכה של הצרכנים הישראלים. כעת בלינקוב מציג עמדה תקיפה יותר ובאוצר בוחנים להתערב בהסכמי הבלעדיות של היצרנים עם היבואנים המקומיים.
הצעדים צפויים לחסום את האפשרות של ספקיות המזון הגדולות לרכוש חברות קטנות. במקביל נבחנת גם האפשרות של פירוק הענקיות הקיימות
מדובר בקו שמוביל בלינקוב, אך גורמים אחרים באוצר מתלהבים פחות מהצעד הזה. במשך תקופה ארוכה העמדה המקצועית באוצר היתה כי אין מה לעשות עם היבוא הבלעדי, וכי החברות הבינלאומיות עשויות לוותר על השוק הישראלי, או לחלופין לייבא בפועל רק דרך ספק אחד מבלי לחתום על הסכם של "יבוא בלעדי". כך או כך, ברור כי הצהרת הכוונות של בלינקוב לא הפחיתה את מפלס הלחץ במשרדי שסטוביץ ודיפלומט - הנהנות העיקריות ממנגנון היבוא הבלעדי.
עדיין בתחום היבוא, האוצר הציג צעדים לגבי איסור על פגיעה ביבוא מקביל. מדובר במהלך שניתן לכנות אותו כ"צעד אכיפה". כבר היום יש איסור על מלחמה ביבוא מקביל. אך בלינקוב מכנה את הרכיבים הנוכחיים בחוק כ"חלביים מדי", והוא מתכנן להציע לכנסת שורה של תיקוני חקיקה שיביאו לכך שכל מי שמנסה לפגוע בייבוא מקביל "יוטלו עליו קנסות כבדים ואף חמור מכך". בהקשר זה חשוב לציין, כי רפורמת היבוא שעברה בתקציב הקודם כוללת פרקים אשר אמורים לאפשר יבוא מקביל בשורה של תחומים. הרפורמה צפויה להיכנס לתוקף במהלך השנה הקרובה ופרק התמרוקים דורש עדיין הסכמות בין האוצר ומשרד הבריאות.
טיעונים משפטיים שנקנו בהון עתק
כאמור, העיסוק בצווי האוצר לחקלאים מושך את עיקר את תשומת הלב. סעיף נוסף שיכול להצית את האש הוא בחינת ביטול הפטור מהסדר כובל של תוצרת חקלאית. לא רבים יודעים אך חוק התחרות הכלכלית מאפשר לחקלאים להתאגד יחד ולתאם מחירים, שיווק והשמדת סחורה. דו"ח של משרד הכלכלה שפורסם אמש רמז כי התאגדות שכזו מהווה "כשל שוק", ובכוונת המשרד לבטל את הפטור החקלאי הייחודי הזה.
גורמים ברשות התחרות אמרו ל"כלכליסט" כי עצם עידוד ההתאגדות של חקלאים קטנים הינו צעד מובן שנהוג גם בעולם, אך יש מקום להרבה הסדרי ביניים. לדוגמה, לאפשר שיווק משותף אבל לאסור תיאום מחירים. עם זאת, אי אפשר שלא לתהות האם העיתוי המוצלח ביותר להכריז על צעד נוסף שהשפעתו תפגע בחקלאים הוא דווקא רגע אחרי שהוחלט לחתום על ביטול המכסים.
למרות ההצהרות הגדולות, המבחן הגדול של בלינקוב ושל האוצר עדיין לא התחיל. התוכניות של האוצר צפויות להיתקל במכשול של התנגדויות מצד הקבוצות החזקות והמתוחכמות במשק. הקבוצות הללו ישתמשו בטיעונים כלכליים ומשפטיים על פגיעה ביעילות כלכלית ובחופש הקניין. ההחלטה של בלינקוב להקים ועדה פנים־משרדית תעמוד למבחן, שכן הגופים יטענו כי התשתית המחקרית והכלכלית אינה מספקת, והם יציגו חוות דעת כלכליות מנוגדות שנקנו בהון עתק.
זו כנראה הסיבה שבלינקוב ציין כי במהלך גיבוש ההמלצות נעזר האוצר במומחי אקדמיה. נקודה נוספת שעומדת לצדו של בלינקוב היא שיתוף הפעולה עם רשות התחרות תחת הנהלתה החדשה של מיכל כהן. בלינקוב אמר כי שיתוף הפעולה הוא מעולה וכי "יש לנו איתם בעיקר הסכמות". מדובר בהתקדמות מבורכת לעומת היחסים שהיו בין רשות התחרות לאוצר תחת הממונה הקודמת.