מנכ"לית לאומיטק: "רוב הכסף גויס לחברות בוגרות יותר"

"נכנסו אשתקד לשוק ההייטק משקיעים שלא היו בו קודם לכן, עם סכומי כסף אדירים והריצו את השוק למקומות לא בריאים. היו מקרים הזויים ושוויים מופרכים של חברות הייטק". כך אומרת ל"כלכליסט" מנכ”לית לאומיטק תימור ארבל סדרס.

היא נכנסה לתפקידה בתחילת השנה לאחר שהחליפה את המנכ”לית הראשונה והדומיננטית של לאומיטק, יפעת אורון, ששימשה בתפקיד מ־2014 ובנתה את המותג של הבנק בתעשיית ההייטק. ארבל סדרס הגיעה ללאומיטק לאחר תקופה של כ־14 שנים בקרן ויולה קרדיט ובהן שש שנים בניהול הקרן. ויולה קרדיט, בדומה ללאומיטק, מתמחה במתן אשראי לחברות הייטק. והיתה עוד תחנת ביניים בסטארט־אפ אוורסי כשנה וחצי בתפקיד סמנכ”לית תפעול (COO) עד המעבר ללאומיטק.

תעשיית ההייטק ב־2021 היתה בשיאה עם גיוסי הון של מעל 25 מיליארד דולר. איך את רואה את 2021 במבט לאחור?

“זו היתה שנה מאוד מרגשת כי היא היתה אנטיתזה לחששות של כולם בנוגע לאיך שהקורונה תעצור את הכל. השוק חשש שאולי זה יהיה כמו המשבר של 2008 או כמו הבועה של 2001, אבל המציאות היתה שונה. זה היה מאוד מרגש כי בסוף היה שינוי אמיתי בעולם. כל סיפור הדיגיטציה שהתפשט לקבוצות אוכלוסיה חדשות הביא איתו המון שינויים עקיפים. זה לא רק דיגיטציה, אלא גם עבודה מהבית, סכנות הסייבר והאיקומרס שעברו שינוי מאוד מהיר. היו הרבה חברות ישראליות שהיו מוכנות בזמן. זה היה שילוב של שכל עם מזל לרכב על הגל הזה והן נתנו קפיצה עיסקית אופרטיבית. גם בלאומיטק, שבו מנתחים את הפעילות של החברות, רואים קפיצה של מכירות, הן הגיבו מאוד מהר לשינויים בשוק. הדברים רצו בקצב היסטרי אבל היו גם תגובות והשפעות שהן היסטריות, לצידן ראינו שוויים בסכומים שחלקם היו מאוד נכונים כלכלית וחלקם מוגזמים. אין הרבה תקופות כמו 2021 וחייבים לתפוס אותה כאשר היא מגיעה”.

מה דעתך על התפלגות הגיוסים בין החברות הגדולות לקטנות?

"היו כותרות על חברות שגייסו הרבה כספים אבל בחברות צעירות לא היה פשוט לגייס והדברים שם לא השתנו. רוב הכסף גויס לחברות בוגרות יותר. הכסף לא התפרס על יותר חברות, עיקר הכסף ניתן למעט חברות בוגרות. היו גיוסי סיד היסטריים אך זה לא מעיד על הכלל".

לדבריה, "יש משהו שלא השתנה וזה כמות הכסף בקרנות. הן צריכות להשקיע ולהביא תשואות. אני מאמינה שנראה הפרדה של אוכלוסיה של חברות שקל להן לגייס וחברות שיתמודדו עם ההשפעה של השווקים. לשוק הפרטי לוקח זמן להגיב לטובה או לרעה, צריך לראות שהמטוטלת לא תהיה חזקה מידי. מי שלא יגייס בשווי גבוה יותר בפעם הבאה, ייקלע לבעיה קשה עם העובדים שלו. זו הזדמנות עסקית עבורנו, כי אנחנו נותנים מימון לחברות מבלי לפגוע בשווי החברה".

תימור ארבל סרדס | צילום: טל שחר

איך את רואה את 2022?

"ב־2022 אני צופה שחלק מירידת השווי של החברות הציבוריות בבורסות בארה”ב, יגיע גם לחברות הפרטיות בישראל. השנה נראה סבבים חזקים בחברות הטובות. קשה לי לומר מה יהיה לגבי השווי שלהן. השנה החברות והמשקיעים יתחילו להסתכל גם על נתונים עיסקיים. בסוף החברות הטובות הן אלה שיוצרות ערך יותר מהערך של הכסף בזכות ההנהלה. בעיקר אני מאחלת שהם יכבשו את הפסגה הבאה אבל כן יחפשו גם שביל לרווחיות. ראינו 40 רכישות של חברות ישראליות ב־2021, ונראה להערכתי יותר רכישות ב־2022".

לדברי ארבל סדרס, "חברות יכניסו שפיות למבנה ההוצאות שלהן. חברות שרואות יכולת לבצע קפיצות עסקיות בשל לחיצה על דוושת הגז יעשו את זה. בשביל לרוץ צריך עובדים ויהיו פערים בשל הביקוש הגבוה וההיצע הנמוך של עובדים. ב־2021 חברות צעירות הבינו שהן יכולות להיות גדולות וכך הן בונות את עצמן. סמנכ”לי כספים יודעים שלצד גיוס הון באקוויטי, הם יכולים לגייס מימון לצמיחה באמצעות אשראי".

כמה חברות משתמשות בכלי של האשראי?

"בכל סיבוב גיוס כיום ההנהלה והבורד מדברים על שימוש באשראי ולא רק גיוס הון. בעבר היתה בעיה של ידע בתחום אבל כיום מספר הסמנכ”לים שיודעים לקחת אשראי גדל משמעותית. כיום בחברות הצמיחה סדר גודל של כרבע מהן משתמשות בכלי אשראי למימון הפעילות השוטפת. אני מעריכה שכיום כ־20% מסבבי הגיוס כללו בתוכם אחוז כזה של אשראי. אשראי לוקחים כדי לקנות זמן וזה קשור לרמת ההוצאות החודשית. לא לוקחים אשראי סתם אלא רק כזה שנותן לך ערך עסקי".

האם לבנק לא קשה לתת אשראי לחברה שקשה לה להעמיד ביטחונות מתאימים?

"עדיין מאתגר לתת אשראי לחברה שהיא הפסדית בהגדרה, זה מאוד מאתגר ודורש מומחיות מאוד גדולה ודורש יכולת ניתוח שונה מזו שלגבי חברה תעשייתית יציבה. בגלל זה בלאומי החליטו להקים יחידה שכל מה שהיא עושה הוא הייטק ונמצאים במערכת יחסים אינטימית ומכירים את המשקיעים. ההייטק הוא המנוע של הכלכלה הישראלית והבנקים חייבים להיות שם".

בורסת נאסד"ק | גטי

האם לדעתך למלחמה באוקראינה תהיה השפעה על ההייטק המקומי?

"חברות הייטק ישראליות פתחו בשנים האחרונות מספר לא מבוטל של מרכזי פעילות בחו”ל, בין השאר באוקראינה - מגמה שהתחזקה בתקופת הקורונה. נמצאים שם, בעיקר, צוותי פיתוח, תפעול ותמיכה בלקוחות. החיבור בין החברות הישראליות לבין אנשי המקצוע באוקראינה מוצלח כל כך לא רק בגלל היעדר הפרשי השעות וההשכלה המתאימה של העובדים, אלא בעיקר בגלל האנשים עצמם, שמאופיינים ביצירתיות ובשאפתנות. ברור שהמלחמה דורשת מהחברות הישראליות תגובה מיידית: גם כדי לצמצם פגיעה בפעילות ובפיתוח וגם כפועל יוצא של האחריות האנושית והניהולית לעמיתים ולעובדים שלהם. אני רואה כיצד חברה ישראלית אחת אחרי השנייה מתגייסת בצורה מדהימה על מנת לדאוג לחבריהם באוקראינה. ההנהלות מיישמות את אותה נחישות, יצירתיות ותגובה מהירה שהביאה אותם להצלחה עסקית, במציאת פתרונות לעמיתיהם מעבר לים. הן גם משקיעות בכך משאבים לא מבוטלים. אני גם מעריכה שהמגמה של פיתוח פעילות בחו”ל לא תיעצר. בניית חברות כחברות גלובליות למן נקודת ההתחלה ותכנון יעיל כלכלית לאורך זמן - כאן כדי להישאר".

מדברים הרבה מאוד על גיוון ובעיקר על נושא של שילוב נשים בהייטק אבל בחינת הנתונים מראה שכמעט לא היה שינוי לאורך השנים. איך את רואה את זה?

"מאוד מטריד אותי שילוב הנשים בהייטק בישראל, החל בשלבים הכי מוקדמים כמו שיעורי בחירה במתמטיקה ורובוטיקה. התעשייה בישראל היא ביצה שבה כולם מכירים את כולם וסיפור הרשתות מאוד חזק, נשים צריכות לדעת להשקיע בנטוורקינג ובקשרים וגם קדימה. אין סיבה אמיתית לכך שנשים לא יהיו 50% מהשותפות או המשקיעות.

"ככלל, בתעשיית ההייטק הישראלית יש מעט מדי נשים בתפקידי מפתח. בתחום הזה אנחנו לא מתקדמים בקצב סביר וזה אומר שבפועל הולכים אחורה. תפקידנו כמנהלות ומנהלים להיות אקטיביים ביצירת שינוי. כלומר להשתמש ביכולת ההשפעה שלנו כדי למנוע הפליה מובנית מחד, ומאידך לעודד נשים צעירות להסתער על ההזדמנויות ואף לייצרן. גיוון מגדרי, רקע אישי ומקצועי, דעות שונות - מייצרים ביצועים מנצחים. אני כמנהלת מקפידה על כך מאוד. אצלנו בלאומיטק יש לכל הפחות שוויון מגדרי בכל חתך של קבוצת עובדים ותשומת לב יתרה למניעת פערי שכר מגדריים".