רכבת דוהרת ללא תכנון: קיצור זמן הנסיעה מחיפה לת"א עוד רחוק

בתחילת השבוע שעבר החליטה הממשלה פה אחד על הפסקת הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה וקידום "תוכנית לפיתוח תשתיות ומנועי צמיחה כלכליים במפרץ". לצד השבחים ההחלטה גם עוררה לא מעט ביקורת, בין היתר על כך שאין בה תאריך סופי לסגירת בזן ועל כך שהיא הופכת את אזור המפרץ למתקן ענק לאחסון תזקיקים. אך מעבר לסיפור הפטרוכימי, מתעוררת גם ביקורת על החלק התחבורתי של התוכנית שנקרא "הכפלת מסילות החוף". מדובר בנדבך מרכזי בתוכנית פינוי המפרץ, שכולל מיזם ענק לקיצור זמן הנסיעה ברכבת מחיפה לתל אביב בחצי – מ־80 דקות ל־40 דקות. בעוד כולם מסכימים עם המטרה הסופית, הדרך להגיע לשם הרבה יותר מורכבת.

החלטת הממשלה מגדירה תוואי למסילות, מנהור שלהן וכן חשמול של הקווים, וכל זאת אף שאלמנטים מרכזיים בתוכנית נמצאים בשלבי תכנון, וכמו כן ישנן התנגדויות במינהל התכנון ובעיריית חיפה. במינהל, למשל, ישנה כבר היום התנגדות פנימית לתוכנית המוצעת בנוגע לתוואי המסילה, ובעירייה חוששים שהמדינה עלולה להסתפק רק בחשמול הקווים, אבל תימנע מיישום הפרויקט במלואו - למשל הורדת המסילות מתחת לפני הקרקע.

ראש עיריית חיפה עינת קליש־רותם: "אם נזרז את התוכנית, חיפה תחיה כמה שנים עם עמודי החשמל הנוראיים על חופי הים, אבל לפחות נדע שאנחנו בתהליך" | גיל נחושתן

החלטת הממשלה מתייחסת לשלושה פרויקטים שונים של הרכבת, השלובים זה בזה, כאשר שניים הם בתוך העיר חיפה. הפרויקט הראשון נוגע לחשמול עילי של מסילות הרכבת בחיפה עד סוף 2024 (תת"ל 18). השני נוגע להכפלת וחשמול מסילות החוף בין שפיים לחוף הכרמל בחיפה (תת"ל 65א'). השלישי הוא הכפלה, חשמול ומנהור של מסילות הרכבת בתוך חיפה (תת"ל 65ב'). החלטת הממשלה מתנה את מנהור והכפלת המסילה בחיפה בחשמול המסילה הנוכחית.

"התקציב יידון בין משרדי התחבורה והאוצר"

ישנן שתי בעיות תחבורתיות מרכזיות בהחלטת הממשלה. הראשונה נוגעת למדיניות ולתקציבים. מיזם המנהור והכפלת המסילה הוגדר על ידי הממשלה "פרויקט תשתית לאומי". לפי ההגדרה, הוא אמור להיות משולב בתוכנית הרב־שנתית של רכבת ישראל וצפוי להיות מבוצע עד 2035. עם זאת, ממש באותה נשימה, לא הוגדר תקציב לפרויקט ונקבע כי הוא "יידון בין משרדי התחבורה והאוצר". גורמים ממשלתיים מוסיפים כי עוד מוקדם לדבר על תקצוב הפרויקט, וספק אם הוא יקודם בתוכנית החומש הבאה של הרכבת לשנים 2030-2026. גם אמירה זו מעלה תהיות בנוגע לאפשרות שפרויקט זה אכן יבוצע עד 2035.

יעל דורי, ראש תחום תכנון באדם טבע ודין | צילום: עומר פרידמן

הבעיה השנייה שעולה מהחלטת הממשלה, נוגעת לתוואי המסילה שהיא בחרה בו - שכלל לא אושר סופית במוסדות התכנון. התוכנית להכפלת המסילות בין שפיים לחיפה וחשמול שלהן התפרסמה לעיון הציבור (הופקדה) לפני כשלושה חודשים וכעת ההתנגדויות לתוכניות מוצגות בפני חוקר. התוכנית למנהור המסלולים בתוך חיפה נמצאת בשלב עוד יותר מוקדם. הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) בחרה חלופה, אך היא טרם פורסמה להתנגדויות.

משמעות הדבר, שהממשלה מתייחסת לתוואי כאל עובדה מוגמרת, אף שהתכנון שלו עדיין יכול להשתנות באופן דרמטי והביצוע רחוק מאוד.

הכפלת המסילות וחשמולן בתוך העיר חיפה והמשכן לאורך החוף עד לשפיים היו תוכנית אחת עד 2019. לבקשת הרכבת הות"ל פיצלה אותה מתוך מחשבה שזה יקל על קידום המקטע הדרומי. לפי התוכנית שאישרה הממשלה, מסילות הרכבת עד לכניסה הדרומית לחיפה יוכפלו ויחושמלו בצמוד לתוואי הרכבת הקיים ותחנת חוף הכרמל (התחנה הדרומית בעיר) תורחב משמעותית.

לפי תוכניות הממשלה, בהמשך יוכפלו המסילות גם בתוך חיפה ואלה יוטמנו באדמה, על מנת לאפשר חיבור מחודש של העיר לחוף הים. במסגרת התוואי המוצע יוקמו שתי תחנות חדשות בעיר, בקריית הממשלה ובקריית אליעזר, שיחליפו שתי תחנות קיימות – בת גלים ומרכז השמונה.

לשתי התוכניות ולהחלטה לפצל אותן קמו התנגדויות רבות מרשויות מקומיות בצפון, מארגוני הסביבה וגם ממוסדות התכנון. בישיבה של הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז צפון לפני חודשיים נקבע, כי "הוועדה לא השתכנעה" שהחלופה הנבחרת להתוויית המסילות לרכבות המהירות, תהיה זו המקצרת את זמן הנסיעה ונותנת את השירות המיטבי עבור תושבי הצפון וחיפה רבתי. לפי הוועדה, המקום הנכון לפיצול הפרויקטים צריך להיות בתחנת קריית הממשלה העתידית ולא בתחנת חוף הכרמל. עמדה זו נתמכת גם על ידי אשכול רשויות גליל מערבי, הכולל רשויות כמו נהריה, עכו ושלומי.

בעיות תכנון, תקציב ואמון בתוכנית הממשלתית

עו"ד דביר לנגר, המייצג את הרשויות, טוען כי פיצול התוכנית הוביל לכך שלא ניתן לקדם תוכניות עם ראייה תחבורתית רחבה יותר, שכוללת את התועלת של הערים מצפון לחיפה. לכן הרשויות מקדמות תוכנית שנקראת "מנהרת שידרה", המציעה לעקוף חלקים מחיפה על ידי חפירת מנהרה מאזור מגדים (בין עתלית לטירת כרמל) עד לתחנה מרכזית המפרץ. זאת תוכנית יקרה, שתאפשר חיבור טוב יותר של הקריות, עכו ונהריה למרכז. עם זאת, הדבר יבוא על חשבון תושבי חיפה.

התנגדויות נוספות מגיעות מארגוני תכנון וסביבה. ראש תחום תכנון ותחבורה באדם טבע ודין, יעל דורי, טוענת כי התכנון הנוכחי משמר את המצב הקיים, שבו תחנת חוף הכרמל מנותקת מכל מוקד פעילות אורבני, והגדלה נוספת שלה תהיה טעות. דורי טוענת, כי לא נבדקו חלופות להעתקת התחנה מזרחה, סמוך לשכונת נאות פרס החדשה, אזור המת"מ או אצטדיון סמי עופר. לטענות הללו שותף גם מהנדס העיר חיפה אריאל וטרמן. טענות נוספות שמועלות על ידי דורי ואדם טבע ודין כוללות התנגדות לקירות אקוסטיים עצומים שמתוכננים לאורך מסילת החוף ולמפגע הנופי של החשמול.

ראש עיריית חיפה עינת קליש־רותם אמרה ל"כלכליסט", כי היא מודאגת ממצב שבו יבוצע חשמול המסילה ואז הממשלה לא תקדם את מנהור המסילות - והפתרון הזמני יישאר קבוע. "מנהור המסילות זו תוכנית נהדרת על הנייר, שאין לה לוחות זמנים או תקציב, אבל התנאי שבכלל ימשיכו לדבר על תוכנית המנהור, זה שהתוכנית בין שפיים לעיר כבר מתקבלת ומבוצעת בשטח מחר בבוקר". קליש־רותם אמרה כי לא ניתן לסמוך על הבטחות הממשלה, ונותנת כדוגמה הסכם שעליו חתמה עם שר התחבורה לשעבר בצלאל סמוטריץ' ולא התממש לאחר חילופי הממשלות - "אני באופן אישי לא מאמינה למילה אחת שאומרים לי". לפי קליש־רותם, בעירייה ביקשו מהממשלה לאחר את הביצוע של התוכניות ולזרז את התוכנית בתוך העיר וכך "כולנו נהיה רגועים. חיפה תחיה כמה שנים עם עמודי החשמל הנוראיים האלה על חופי הים, אבל לפחות נדע שאנחנו בתהליך". מנגד, בממשלה טוענים כי התנהלותן של קליש־רותם והעירייה מעכבת פרויקט לאומי.

"אין פגיעה בשיקול הדעת של גורמי התכנון"

גורמים במשרד ראש הממשלה החליפי, שהובילו את החלטת הממשלה בנושא, אמרו כי "הנחיית הממשלה נועדה לקדם את החלופה שהיא רואה לנכון, בלי לפגוע בשיקול הדעת של מוסדות התכנון". עוד נאמר, כי שתי התוכניות נמצאות בשלבים "מתקדמים מאוד" ו"מבושלים היטב" ואלו החלופות שהממשלה ושרת התחבורה תומכות בהן.

בכירים בות"ל ששוחחו עם "כלכליסט" נזהרו לא להביע דעה לכאן או לכאן בנוגע לטענות העולות בכתבה, עקב הליך ההתנגדויות המתקיים בימים אלו בתוכנית המסילה הדרומית לחיפה. עם זאת, הם אמרו כי התוכנית אכן נמצאת בתהליך מאוד מתקדם, לעומת התוכנית בתוך חיפה שנמצאת בשלבים ראשוניים. בכל הקשור להתנגדויות מהוועדה המחוזית צפון, אמרו בות"ל כי הם הגוף שבוחן דברים בראיית־על, לעומת המחוזית שרואה את צורכי המחוז בלבד.