אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
״אהבתי מאוד את תפקיד מנכ"לית הבנק. אבל כל מה שהתלווה לתפקיד היה נטל" צילום: רון קדמי

ראיון

״אהבתי מאוד את תפקיד מנכ"לית הבנק. אבל כל מה שהתלווה לתפקיד היה נטל"

על אירוע הסייבר בלאומי ב־2014: "אלה היו 16 הימים הכי קשים שהיו לי בקריירה. בפער". על ההחמצה של פפר: "מהפך תרבותי וטכנולוגי לבנק בן 120 לוקח שנים". ועל מיזמי הפינטק שהיא מובילה ב־Team8: "זו ויה דולורוזה רגולטורית, צריך הנחות". רקפת רוסק־עמינח החדשה

20.03.2022, 06:30 | סופי שולמן

"רק דבר אחד הפחיד אותי כשהייתי מנכ"לית בנק לאומי, ובסוף גם עשיתי מהלימון הזה של הפחד לימונדה", כך מסכמת במרחק של "שנתיים ורבע" (אבל מי סופר) רקפת רוסק־עמינח את הקדנציה בת שבע השנים במה שהפך לבנק הגדול במדינה. שבע השנים האלה היו סוערות וכללו סגירת פרשת העלמת המס של הבנק בארה"ב, תהליך התייעלות אגרסיבי שכלל סגירה של מאות סניפים וקיצוץ בכוח אדם, הקמת בנק דיגיטלי ותמונה אחת בלתי נשכחת על דיאט קולה עם נוחי דנקנר שעוררה עליה את התנועה "באים לבנקאים". ואולם, במבט לאחור כל אלה לא באמת הטרידו או הפחידו את רוסק־עמינח. זה היה משהו אחר לגמרי.


קראו עוד בכלכליסט:


"כשהודעתי שאני עוזבת את תפקיד המנכ"לית ב־2019 ושאלו אותי מה הבקשה שלי לגבי התקופה שנשארה בבנק, היה לי ברור מה הדבר החשוב ביותר: שלא יהיה אירוע סייבר. זה גם מה שהכי הפחיד אותי בתפקיד המנכ"לית של לאומי. התקפת סייבר'", אומרת כעת רוסק־עמינח ל"כלכליסט" בראיון מקיף ראשון מאז שינוי הכיוון שעשתה בקריירה.

עד כדי כך? לא כעס העובדים על תהליכי ההתייעלות? לא נפילות במניה? לא ברק כהן שארב לך ליד הבית עד שהוצא נגדו צו הרחקה? מדוע דווקא סייבר?

"בעולם הבנקאות ברגע שיש פאניקה נגמר הבנק ומה מייצר אירוע סייבר אם לא פאניקה?".

אלא שדווקא התממשות הפחד הגדול ביותר שלה, היא זו שהובילה את מנכ"לית הבנק ממרומי מגדל השן אל תפקידה הנוכחי - שותפה מנהלת בקבוצת Team8 שאחראית על הקמת מיזמי הפינטק לצד פעילות הסייבר של הקבוצה אשר הוקמה על ידי נדב צפריר, מפקד 8200 לשעבר. רק חלק מהפרטים סביב אירוע הסייבר שהתרחש בלאומי ב־2014 היו ידועים עד היום, מתוך רצון הבנק להצניע ככל הניתן את הסיפור, אבל כעת, במרחק של כמעט עשור, רוסק־עמינח חושפת כי למעשה היה מדובר באחד האירועים המכוננים בחייה.

"כל הגורמים הבכירים במדינה היו מעורבים וזה הגיע עד רה"מ, המפכ"ל ועוד גורמים רבים שהשתיקה יפה להם. כשאתה נמצא באירוע כזה, אתה לא יודע מה בדיוק יש לסוחט, אולי יש מידע בנקאי, ואם זה יתפרסם, אתה צריך לצאת לתקשורת ולתת הסברים, אבל אתה לא יודע הכל"


"30 באוקטובר 2014, אנחנו חוגגים יום הולדת 70 ליו"ר הבנק דאז דוד ברודט ותוך כדי מגיעים מיילים מהסוחט שגנב מידע, אז עוד לא ידענו שהפריצה היא ללאומי קארד ולא לבנק כולו. מכאן נכנסנו ל־16 יום של סחרור, כל הגורמים הבכירים במדינה היו מעורבים וזה הגיע עד ראש הממשלה, מפכ"ל המשטרה ועוד גורמים רבים שהשתיקה יפה להם. בסופו של דבר, כולם נתפסו בתאילנד ונשפטו למאסר ארוך, כך שלכאורה הסוף היה טוב, אבל מבחינתי אלה היו 16 הימים הכי קשים שהיו לי בקריירה. בפער. כשאתה נמצא באירוע כזה, אתה לא יודע מה בדיוק יש לסוחט, אולי יש מידע בנקאי, ואם זה יתפרסם, אתה צריך לצאת לתקשורת ולתת הסברים, אבל אתה בעצמך לא בדיוק יודע הכל, כך שמהר מאוד היתה ההבנה שיש כאן סכנה של 'ריצה אל הבנק' (run on the bank: אירוע קיצון בו לקוחות מאבדים את האמון בבנק וממהרים למשוך את כספם מה שבאמת מפיל את הבנק - ס"ש)".

"אגואים? אני קוראת לזה עוצמה"

אלא שיחד עם הפחד הגדול ביותר של כל בנקאי, נולדה גם ההיכרות שהובילה את רוסק־עמינח לקריירה ההייטקית החדשה שלה. זו שמאפשרת לה עכשיו לנטוש את החליפות ולשוב לאנונימיות יחסית. האירוע בלאומי היה גם אחד הקטליזטורים להקמת מערך הסייבר הלאומי כגוף נפרד בפברואר 2015.

"בתוך האירוע הזה אני מבינה שאני זקוקה לסיוע ובעלי שהיה היועץ הכספי לרמטכ"ל שבדיוק סיים את תפקידו, הכיר משם את נדב. נפגשנו בשבת בבוקר, תיארתי לו את המצב והוא הגיע עם קבוצה של אנשים, שהיו בדיעבד העובדים הראשונים של מה שהפך בהמשך לחברת ניהול אירועי הסייבר סיגניה שצמחה בתוך Team8 ונמכרה לענקית הסינגפורית TEMASEK ב־250 מיליון דולר. היום אני גם מכירה את המונחים הנכונים, ולמעשה בנק לאומי היה שותף ולעיצוב ותכנון המוצר שלהם. הם היו חבורה מבריקה שידעה איך לעשות תגובה לאירוע סייבר, אבל עוד לא היה להם מוצר של ממש. נדב ואני נשארנו חברים והשאר הוא היסטוריה", צוחקת רוסק־עמינח.

והנה את עם ג'ינס וסניקרס, עם ז'קט שלבשת רק לכבוד הצילומים. כדי לפגוש אותך לא הייתי צריכה להפקיד תעודות ולעבור דרך חמש מזכירות שונות. לא חסר לך כל מה שמתלווה ללהיות מנכ"ל בנק?

"מאוד אהבתי את הבנק ואת תפקיד המנכ"לית, הפרידה מהבנק היתה שכלית ולא רגשית. עבדתי גם קשה מאוד כדי להפוך אותו לבנק הגדול בישראל במונחי שווי שוק. אבל כל מה שהתלווה לתפקיד של לקום כל בוקר, להיות סופר־מחויטת, להיות מזוהה ברחוב - זה היה נטל מבחינתי".

"בלאומי, להיות כל יום סופר־מחויטת ומזוהה ברחוב היה נטל. אם הייתי עושה את הקריירה שלי מחדש, בטוח הייתי הולכת ללמוד מדעי המחשב ונהפכת ליזמת", צילום: רון קדמי "בלאומי, להיות כל יום סופר־מחויטת ומזוהה ברחוב היה נטל. אם הייתי עושה את הקריירה שלי מחדש, בטוח הייתי הולכת ללמוד מדעי המחשב ונהפכת ליזמת" | צילום: רון קדמי "בלאומי, להיות כל יום סופר־מחויטת ומזוהה ברחוב היה נטל. אם הייתי עושה את הקריירה שלי מחדש, בטוח הייתי הולכת ללמוד מדעי המחשב ונהפכת ליזמת", צילום: רון קדמי

ואיך חיים עם כל האגואים שנדחסים כאן לכמה קומות בבניין משרדים לא גדול הרחק מרחוב רוטשילד בתל אביב? זו גם את, גם צפריר, גם יובל טל ורונן אסיא שהקימו את פיוניר ואי־טורו, יוניקורנים מוצלחים משלהם? ועוד ועוד שמות. לא צפוף כאן מדי?

"את קוראת לזה אגואים, אני קוראת לזה עוצמה. כל אחד מביא משהו אחר ל־Team8. אלה אנשים שקמים בבוקר וכל מה שמעניין אותם זה להקים חברות. אני בן אדם מאוד לא פוליטי. לנהל כאן זה בדיוק כמו לנהל את לאומי - צריך להכניס סדר בבלגן".

ועכשיו את גם יכולה לעשות הרבה יותר כסף, מבלי שיפגינו לך מול הבית.

"עדיין מפגינים לי מול הבית כי איכשהו הפכתי מבחינתם לסמל. אבל אם הייתי עושה את הקריירה שלי מחדש, בטוח הייתי הולכת ללמוד מדעי המחשב והייתי נהפכת ליזמת. אבל כשיצאתי מלאומי הייתי בת 53 והבנתי מנדב שעדיף לי במקום להקים חברה אחת, לעשות בתחום הפינטק את מה שהוא עושה בסייבר - להקים הרבה חברות. אז גייסתי 100 מיליון דולר להקמת חמש חברות וזה כמו סטארט־אפ על סטרואידים".

אבל למעשה הקמת לך סוג של סטארט־אפ גם בתוך לאומי - הבנק הדיגיטלי פפר, שהשקעתם בו המון, אבל קשה לומר שהוא מימש את החלום והחזון. הנה רק באחרונה החליט חנן פרידמן, היורש שלך, לסגור את אפליקציית התשלומים פפר פיי שהיתה חלק מהפרויקט הגרנדיוזי שלך.

"הימים שבהם היה רשום לי פפר ביומן, אלה הימים שהעיפו אותי. אבל אסור לשכוח שבנק לאומי הוא ספינה ענקית, הוא חוגג בימים אלה 120 שנה, ולקחת את הנתונים האלה ולעשות לו מהפך תרבותי וטכנולוגי זה תהליך שלוקח שנים עד שרואים אותו ומבינים אותו. למזלי, לא הייתי מנכ"לית שמסתכלת על המניה, כי המשקיעים לא מבינים את הדרך, הם רואים רק את התוצאה הסופית בהמשך. התחלתי מ־14 אלף עובדים וכשפרשתי היו רק 9,000. מ־300 סניפים בהתחלה גמרנו בפחות סניפים מאשר במזרחי טפחות ודיסקונט וגם השווי הוכפל פי שלושה. אבל כל זה לקח שנים, בסטארט־אפים הדברים האלה קורים הרבה יותר מהר".

אז מה שמקשה על פפר להתרומם זו האיטיות שמאפיינת את המערכת הבנקאית? נדמה שחרף ההשקעה העצומה של לאומי שנאמדת בחצי מיליארד שקל לפחות, פפר לא מתרומם ומספר הלקוחות שלו נמוך מ־500 אלף.

"זה בדיוק מה שחשבתי שיהיה. פפר גדול יותר היום מבנק אגוד בכמות הלקוחות. הוא גייס לקוחות של לאומי, פעם נתנו 1,800 או 3,000 שקל למי שפתח חשבון בבנק והיום המערכת שמגייסת את הלקוחות היא פשוט אחרת. נכון שזה עושה קניבליזציה בתוך לאומי, אבל ראינו שבסוף זה היה בהתאם לנתח השוק של הבנק ולא יותר. לעמירם סיוון (המנכ"ל האגדי של בנק הפועלים בשנות התשעים — ס"ש) היה מהלך גדול של התחברות להסתדרות העובדים שהפכה את הפועלים לבנק של השכירים במשק, פפר זו התגובה באיחור של 20 שנה לגיוס השכירים. בכל הקשור לאפליקציות תשלומים כמו פפר פיי או האחרות, זה מוצר חמוד ללא מודל עסקי שעולה לבנקים הרבה כסף. יש גבול לכמה אפשר לשלם על תדמית".

כל מה שאת אומרת הוא חדשות לא טובות במיוחד לבנק הדיגיטלי ONE ZERO שמתחיל לפעול בימים אלה בישראל, יש לו בכלל הצדקת קיום בשוק המקומי?

"בנקים דיגיטליים מבוססים על מסה מאוד גדולה של לקוחות כדי להתחיל להרוויח, ולכן זו לא החלטה טריוויאלית להקים בנק דיגיטלי בישראל".

הקוטן של ישראל הוא הסיבה המרכזית לכך שחרף העובדה שישראל היא יצרנית חברות פינטק מהגדולות בעולם שאחראית לשורה של הצלחות שבנו לה תדמית מדהימה בתחום בעולם, אזרחי המדינה לא נהנים מכל הפיתוחים. מערכת השירותים הפיננסיים המקומית רחוקה מרמת ההתקדמות בעולם מכיוון שהפינטקים שנולדים כאן מכוונים היישר לשוק הבינלאומי.

בתפקידך ב־Team8 את מקימה בימים אלה כבר חברת פינטק שלישית אף על פי שבסוף אף אחת מהן לא תפעל כאן, זה לא מתסכל?

"הרגולציה בישראל היא לא חריגה בעולם, אבל כדי לעשות את המאמץ של התאמת המוצר לרגולציה המקומית צריכה להיות לו הצדקה כלכלית בהמשך ובישראל קשה להגיע לזה בגלל הגודל של המדינה".


מימין: מייסד קבוצת Team8 נדב צפריר ומנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן, צילום: נדב נויהאוז, אורן דאי מימין: מייסד קבוצת Team8 נדב צפריר ומנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן | צילום: נדב נויהאוז, אורן דאי מימין: מייסד קבוצת Team8 נדב צפריר ומנכ"ל בנק לאומי חנן פרידמן, צילום: נדב נויהאוז, אורן דאי


נדונו לא להיות מתקדמים במונחי פינטק?

"כדי שלפינטק יהיה תמריץ לעבור את הוויה דולורוזה הרגולטורית, הרגולטור המקומי צריך לעשות הנחות. כל עוד זה יהיה כמו במדינות הגדולות, זה לא ישתלם להקים כאן פעילות".

אז איך את מסבירה שדווקא בארץ יש סצנה פורחת בתחום?

"לא לכל דבר שקורה יש הסבר. זה כמו בתקופה שכמעט בכל הבנקים היו מנכ"ליות ועכשיו נותרה רק סמדר ברבר־צדיק בבינלאומי וכל היתר שוב גברים - זה פשוט קרה ולא היתה לזה סיבה מיוחדת".

"לא מחכים לרעיון שמישהו יביא"

בינואר האחרון חשפה Team8 את ספוט (SPOTT), החברה הראשונה שהקימה רוסק־עמינח יחד עם יובל טל מפיוניר. החברה פיתחה פלטפורמת ביטוח דיגיטלית לחנויות אונליין והיא מכוונת בעיקר למוכרים באמזון וכבר קיבלה השקעה ראשונית של 8.3 מיליון דולר. החברה השנייה של רוסק־עמינח היא אפריל שהוקמה בארה"ב ואמורה להקל את התהליך המסורבל בהגשת טופסי מס הכנסה לאמריקאים. בימים אלה היא עובדת על הקמת חברה שלישית.

איך עובדת בדיוק השיטה שלכם ששונה מקרן הון סיכון רגילה שבוחנת מספר רב של מצגות מיזמים ומחליטה במי להשקיע?

"אנחנו לא מחכים לרעיון שמישהו יביא, בשתי החברות הראשונות שהקמנו הרעיונות נולדו פה ואז מצאנו את המייסדים שיובילו אותן. אנחנו לא רק משקיע, אלא גם מייסד שותף. הצ'ק הממוצע שלנו בשלב הסיד הוא בין 5 ל־8 מיליון דולר. נכון שבשוק הציבורי רמות השווי כבר יורדות, אבל בשוק הפרטי עוד לוקח זמן כי יש פער של כמה חודשים. אמנם כסף יש עדיין בלי סוף והאלטרנטיבות הן מעטות, אבל זה יגיע: כשיתחילו להרגיש את הרעידה, אז כולם יחזיקו את הכסף יותר חזק".

"הצ'ק הממוצע שלנו בשלב הסיד הוא בין 5–8 מיליון דולר. נכון שבשוק הציבורי רמות השווי כבר יורדות, אבל בשוק הפרטי עוד לוקח זמן כי יש פער של כמה חודשים. אמנם כסף יש עדיין בלי סוף והאלטרנטיבות מעטות, אבל זה יגיע: כשיתחילו להרגיש את הרעידה יחזיקו את הכסף יותר חזק"


השווקים בחו"ל אולי גדולים מספיק, אבל עדיין רוב חברות הפינטק והאינשורטק לא מצליחות להרוויח כי עלות רכישת הלקוח היא עצומה, כפי שרואים גם בפפר ובחברות האינשורטק הישראליות שכבר הונפקו כמו היפו ולמונייד.

"נכון, הבנקים החדשים היום שווים מיליארדים אבל מפסידים כסף לאורך שנים ומתקשים להגיע למודל עסקי. זה נובע מכך שפיננסים זה כמו בריאות - האמון והשמרנות הם מאוד קריטיים. אני תמיד אומרת שלא סתם בעברית המילים דמים כמו ב'דמי חנוכה' ודם הן מאותו שורש. אבל יש לזה פתרון וכך אני בונה את החברות שלי - המודל הוא בשילוב בין הגופים המסורתיים לחברות פינטק. השאלה האם ללכת במודל של B2C, כלומר מכירה ללקוח קצה, או B2B, מכירה לחברה אחרת, היא לא נכונה כי המודל הוא B2B2C, פינטקים צריכים לחבור לגופים מסורתיים גדולים ודרכם להגיע ללקוח הקצה. ככה ייראה העולם בעתיד ויהיה בו סדר חדש לגמרי".

זה המודל שאת מובילה בחברות של Team8?

"כן, באפריל שפיתחה כלי לאוטומציה של הגשת ניירת למס הכנסה בארה"ב, אנחנו לא מחפשים את הגברת כהן מנברסקה, אלא חוברים לבנקים החדשים ושם יש כפתור שמוביל אלינו".

אז למעשה היום כשאת מסתכלת במבט לאחור על פפר, היית מעדיפה לקנות את זה כאפליקציה מגורם חיצוני?

"ברור, הבעיה היא שלא היתה אז טכנולוגיה כזאת. היו אולי עשרה בנקים דיגיטליים והיום יש 300".

מה את מבינה היום על טכנולוגיה שלא ידעת כשהיית בבנק?

"לא הבנתי מספיק טוב את הנושא של ה־EMBEDDED (שילוב), אבל זה לא היה עוזר לי הרבה כי לא היתה ברירה אחרת. למכור ללקוח הסופי זה ארוך ויקר. מצד שני, לבנקים ולחברות הביטוח המסורתיים לא תהיה ברירה אלא להתקדם לכיוון הפינטקים. עד לא מזמן הם היו נעולים מאחורי חסמי כניסה כמו עלויות, רגולציה, השקעות נדל"ן, השקעות במחשוב - היום כל זה נעלם. אבל הרוב המכריע של הלקוחות עדיין שם. בכלל פיננסים זו לא תעשייה, אלא משהו שקיים בכל תעשייה, גם בסייבר, גם בבריאות וגם ברכב, ולכן צריך לתת פיננסים איפה שהלקוח כבר נמצא, ולא להתאמץ להביא אותו אלייך".

האם תשוחזר ההצלחה בקריירה החדשה

לאורך הקריירה שלה קיבלה רוסק־עמינח לא מעט החלטות לא שגרתיות שבדיעבד התבררו כנכונות. אחת מהן היתה כשרוסק־עמינח הפתיעה בזמנו את הברנז'ה הפיננסית כאשר החליטה שהבנק ישלם 400 מיליון דולר כדי לסיים את חקירת רשות המסים האמריקאית בגין סיוע להעלמות מס של אזרחי ארה"ב. עם זאת, בדיעבד הסתבר כי זה היה מהלך נכון שכן בנק הפועלים שילם יותר מכפול בהשוואה ללאומי כעבור 6 שנים.

גם המעבר מהבנקאות להייטק הפתיע את הקולגות, אך בכובעה החדש של רוסק־עמינח עוד לא ניתן לבחון את מידת הצלחתה משום שעבר מעט מדי זמן מאז שהחלה לעבוד על חממת הפינטקים על הסטרואידים שלה. לצידה עומד הניסיון וההבנה העמוקים שלה בתחום כמו גם התפוצצות של השוק. עם כל המיקוד בסייבר, הכסף האמיתי כרגיל נמצא בפיננסים וב־2021 גייסו חברות פינטק 140 מיליארד דולר, פי 3 בהשוואה ל־2020. הפינטק גם מוביל בכמות הסבבים הגדולים (100 מיליון דולר) מול כל התחומים עם קרוב ל־400 חברות שהשלימו גיוס בסדר גודל כזה. לשם השוואה, סטארט־אפים בתחום הסייבר גייסו 30 מיליארד דולר "בלבד". עם זאת, קשה לומר שהמודל של TEAM8 - שרץ בסייבר כבר מאז 2013, כלומר טווח זמן שבו כבר ניתן להשוות אותה לקרן השקעות לכל דבר ועניין - ניפק הצלחות חסרות תקדים. מעבר למכירת סיגניה לטמסק, נמכרה השנה גם חברת CURV לפייפאל ב־200 מיליון דולר ו־CLAROTY הפכה ליוניקורן כאשר היא בעצמה בולעת את מדיגייט הישראלית תמורת 400 מיליון דולר. אם רוסק־עמינח רוצה לשחזר את ההצלחה שלה בלאומי גם בקריירה החדשה, היא תצטרך להציג אקזיטים מסעירים יותר בזרוע הפינטק שלה.

רקפת רוסק־עמינח (56)

  • מצב משפחתי: נשואה + 2
  • מקום מגורים: רמת השרון
  • השכלה: תואר ראשון בחשבונאות וכלכלה, MBA בפיננסים וביטוח מאוניברסיטת תל אביב
  • תפקידים קודמים: מנכ"לית סומך חייקין KPMG בשנים 2000-2003, מנכ"לית בנק לאומי בשנים
  • 2012-2019
  • חברות שהקימה במסגרת TEAM8: ספוט: פתרונות פיננסיים לתחום האי קומרס; אפריל: פלטפורמה להגשת מסמכי מס לאזרחי ארה"ב
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות