ליאור אשכנזי מביים קומדיה | צילום: אביגיל עוזי
ליאור אשכנזי: "בבימוי אני יותר יצירתי מאשר במשחק"
אשכנזי מביים קומדיה על איש שמגלה יום אחד שאשתו התחלפה באחרת, והחליט לא להתערב לשחקנים. "אני מדגים רק דברים טכניים. יש פה קומיקאים, אני רק אפריע להם"
המחזה: קברט קומי עם שירים, שחיבר רוני סיני על חייו של עודד פסטרנק, סוכן ביטוח שיום אחד חוזר הביתה ומגלה שאשתו הוחלפה במישהי אחרת. האם הוא יכול להרשות לעצמו לזרום עם המציאות החדשה? לאן נעלמה אשתו המקורית? ומה באמת מסתתר מאחורי החילוף הזה?
"זה נכתב בתקופת הקורונה. התכוונתי לכתוב דבר אחד וזה כתב את עצמו בצורה אחרת", מספר סיני. "רציתי לכתוב משהו בהשראת המצב כי היה נראה שהתיאטרון עומד להיכחד, ואיכשהו יצא לי על פירוק והרכבה של משפחה. בדיעבד זה מדבר על התקופה הזו שפירקה והרכיבה הרבה אנשים".
קראו עוד בכלכליסט:
רוב המחזות של סיני ("אניהו", "הגלולה", "הרובוטית") אינם ריאליסטיים, אך מסתכלים על המציאות. "אני חושב שאם אתה רוצה להציג מראה, לפעמים כשהיא שבורה רואים יותר טוב. בעבודה הזו אנחנו חוזרים בזמנים אחורה באופן קולנועי, לראות מה היה עם אשתו שיכול היה לרמוז לו שהיא התחלפה. העובדה ששזורים שירים וזמרת (מוזיקה: ליאור רונן) הופכת את כל הסיפור למאוד קברטי.
איך העבודה עם ליאור?
"יוצאת מהכלל. יש לנו טעם מאוד דומה בהומור וזה די נדיר. לא הכרנו לפני אבל יצא לנו להיפגש המון ואנחנו מאוד מסונכרנים".
משתתפים: עידן אלתרמן, חי מאור, הילה סורג'ון־פישר ונתי קלוגר. הזמרות רז שמואלי ובטי פבלו ונגן קונטרבס.
הבמאי: ליאור אשכנזי. שחקן קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה. בוגר "בית צבי". זכה בשלושה פרסי אופיר על תפקידיו בסרטים "חתונה מאוחרת", "פוקסטרוט" ו"הערת שוליים". בשנים האחרונות כובש גם את כיסא הבמאי. השנה ביים את הגרסה הישראלית של "זרים מושלמים" לקולנוע. בתיאטרון בית ליסין זו ההפקה השלישית שלו כבמאי, אחרי "היופי כן קובע" ו"השקר". כתב וביים את המחזה "לוטו" בפסטיבל תיאטרון קצר בצוותא.
על המעבר לכיסא הבמאי בתיאטרון הוא אומר: "זה משהו ששחקנים אולי לא יאהבו לשמוע אבל יש משהו הרבה יותר יצירתי בבימוי. שחקן בא ורואה את התפקיד שלו ובמאי צריך ראייה מרחבית לא ספציפית, לראות את כל התמונה. אני מרגיש שבבימוי יש לי את האמירה שלי, מה שבשנים האחרונות כשחקן בתיאטרון הרגשתי פחות, שאני לא מסוגל, הייתי מוצא את עצמי חסר סבלנות".
איך זה לביים קומדיות?
"כיף לי. אני אוהב את זה. זה לא בהכרח יותר קל, אפילו יותר קשה. פה עוד יש לנו שירים אז בכלל, אבל אתה אף פעם לא יודע באמת אם זה מצחיק. עובדים על פי חוש שאי אפשר אפילו להסביר אותו, אף שהדברים מאוד מדויקים. כמעט ואין מקום לאלתורים בקומדיה". העבודה: בחדר החזרות של אשכנזי בבית הסופר בתל אביב יש וייב טוב. הוא עצמו עם טיימינג קומי מושלם וכך גם ארבעת השחקנים שאיתו. הם עובדים על סצנת הפתיחה של המחזה כשברקע פוסק לפרקים החשמל, כנראה בעקבות מזג האוויר החורפי שבחוץ. אחרי כמה ניסיונות מצדו לתקן את התקלה, הם מחליטים להמשיך לעבוד בחושך עד שיגיע החשמלאי, ההומור עובד גם בחושך.
אשכנזי יושב על הכיסא ובונה את הסצנה עם השחקנים אבל השחקן שבו לא מתפתה לקפוץ ולהדגים. "קודם כל אני חושב שזה לא נכון, אני מדגים רק דברים טכניים שקשורים לתנועה, אם זה לא ברור. יש פה קאסט של קומיקאים, אני רק אפריע באיזשהו שלב". גם סיני המחזאי בחדר. אם יש רפליקה שלא עובדת אשכנזי זורק לו: "שים כוכבית ליד המשפט" וברור שזה ייפתר.
"זו פעם ראשונה שאני עובד עם מחזה מקורי ורוני ואני הסתדרנו מהרגע הראשון. אני באתי עם האמירה שלי ורוני בא עם שלו והגענו לאיזשהו אמצע של הדברים ששנינו רצינו. אני מאוד אוהב את זה שהוא איתי בחדר החזרות כי הרבה דברים נפתרים במקום. זה הופך הכל ליותר פשוט".
הבמה: "בגלל שיש זמרת ונגן קונטרבס על הבמה אז יש בזה משהו קברטי, טיפה מועדון ג'אזי, שבתוכו יש בית. יש לנו גם בית קפה־בר כזה אז הבמה תשדר אווירת תיאטרון ג'אז".
הצגה ראשונה: 11.4.22
ההצגה:
"המחליפה"
מאת:
רוני סיני
בימוי:
ליאור אשכנזי
תיאטרון:
בית ליסין