אמיר ירון על רקע בנק ישראל | צילומים: אלכס קולומויסקי, רויטרס
קרן המטבע: על בנק ישראל להעלות את הריבית בהדרגה
כלכלני הקרן סבורים כי האינפלציה תסתכם השנה ב-2%, אך הלחצים גבוהים ויש להתחיל לבצע את ההעלאות; כן קוראת לממשלה להעלות את המסים כפתרון להפחתת החוב הציבורי ומאידך להגדלת ההשקעות במשק
קרן המטבע הבינלאומית קוראת לבנק ישראל להתחיל להעלות את הריבית בהדרגה, ולממשלה - להעלות את המסים.
קראו עוד בכלכליסט:
"הפחתת החוב הציבורי היא יעד ראוי, אך במקביל על הממשלה לבדוק את היעילות של ההוצאה הממשלתית ולהגדיל את ההכנסות ממסים, ולהפוך את מערכת המס לפרוגרסיבית יותר", כך כותבת מועצת המנהלים של הקרן בפתח הדו"ח השנתי על ישראל. ההערכה של מועצת המנהלים דומה למדי למסמך שפרסמו כלכלני הקרן בפברואר האחרון, אך ההצהרה הנוכחית מתייחסת לנקודות נוספות, והיא חדה יותר.
בכל מה שקשור לצד הפיסקאלי, ההמלצות של מועצת הקרן עשויות להישמע כניסיון '"לרבע את המעגל". בגלל אי הוודאות והתפיסה המסורתית של הקרן, תומכים שם בעמדת משרד האוצר להפחתת החוב הציבורי, אך מצד שני תומכים בעמדת בנק ישראל להגדיל את ההשקעות. במקביל הם סבורים כי לא ניתן לקצץ עוד את ההוצאה האזרחית בישראל, כי היא נמוכה כבר כיום. לכן, כמעט באופן לוגי, ההמלצות של הקרן הן לנסות לראות אם אפשר להקטין את ההוצאה האזרחית דרך "התייעלות", ולא דרך "פגיעה בשירותים לאזרח". לכן קוראת הקרן להעלות מסים, להרחיב את בסיס המס ולהפוך את המיסוי למערכת פרוגרסיבית יותר.
מנהלי הקרן חוזרים על הקריאה לבחינת הקמת מועצה פיסקאלית עצמאית, על בחינה של הכללים הפיסקאליים מחדש (כיום יש שני כללים מרכזיים להגבלת ההוצאה הממשלתית ולהגבלת הגירעון. אך למעשה הם משתנים כמעט מדי שנה בהתאם לצורך הפוליטי, ש"ט). המועצה רומזת כי יש גם לבחון מחדש מהו יחס החוב-תוצר הראוי לישראל כדי להתמודד עם משברים עתידיים (כיום היעד המקובל הוא 60% בעקבות אמנת מאסטריכט, ש"ט).
מועצת הקרן מחמיאה לישראל על ההתמודדות עם הקורונה, ומציינת את הצמיחה המשמעותית בשנת 2021 (8.2%), את הגירעון הנמוך (4.3%), את החוב הציבורי הנמוך (69%) ואת העודף בחשבון השוטף (4.6%). עוד סבורים שם כי למלחמה באוקראינה לא תהיה השפעה משמעותית על כלכלת ישראל, אך מציינים כי עדיין שוררת אי ודאות כלכלית רבה.
מסר מרגיע בנוגע לאינפלציה
בכל מה שנוגע למדיניות המוניטרית, מועצת הקרן דווקא מבשרת טובות, והיא סבורה כי האינפלציה תירגע ותסתיים ב-2022 סביב 2% (לפי הודעת מדד המחירים לצרכן האחרונה, כעת האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 3.5%). אך גם כאן הקרן מדגישה כי לחצי האינפלציה חזקים, ושהגיע הזמן שבנק ישראל יתחיל כאמור להעלות את הריבית בהדרגה. הקרן בחרה להתייחס שוב לרכישות המט"ח של בנק ישראל, ואמרה כי שער החליפין צריך להיקבע על ידי כוחות השוק, ורכישות המט"ח צריכות להיות כלי בידי בנק ישראל כדי לעמוד ביעדי האינפלציה (רכישות מט"ח מחלישות את השקל ותומכות באינפלציה, ולהפך, ש"ט).
בנוגע לשוק הדיור, שינתה מועצת הקרן את הדגשים. אם בפעם הקודמת היא דיברה על השוק למשכנתאות, הרי שהפעם מועצת הקרן מתמקדת בשוק הדיור באופן רחב, ונראה כי היא רומזת לכך שמימון שהבנקים מעניקים לרכישת קרקעות הוא מסוכן, בדומה למכתבו של המפקח על הבנקים שפורסם אמש בנוגע לריסון המינוף בנדל"ן.
כרגיל, בכל דו"ח של קרן המטבע יש התייחסות לסוגיית הרפורמות המבניות. בעיני הקרן על הרפורמות להיות מכוונות להגדיל את פריון העבודה בישראל. הצעדים הנדרשים היא שיפור ההכשרות המקצועיות, ולוודא ש"יש התאמה גדולה יותר בין כישורי התלמידים בכל המגזרים לבין צרכי שוק העבודה", כלומר לשפר את מערכות החינוך החרדית והערבית. עם זאת, הקרן צופה כי הסרת חסמי הסחר (רפורמת היבוא וביטול המכסים) יקדמו שינויים חיוביים בשוק העבודה ויעודדו השקעות וחדשנות.
בסיום ההצהרה מותחת מועצת הקרן ביקורת על המדיניות הירוקה של ישראל ואומרת כי "נדרשים מאמצים נוספים בכדי לעמוד ביעדי האקלים של מדינת ישראל. צריך לבחון העלאה של מס פחמן, ותמיכה רגולטורית ותקציבית גדולה יותר בטכנולוגיות ירוקות חדשניות".