ועידת לונדון
"אנחנו רואים יותר ויותר חברות שרואות חשיבות במדדים של איכות הסביבה"
"יותר ויותר חברות שרשומות למסחר פונות לאמצעי מימון כמו אג"ח שמבוסס יעדים סביבתיים", אמרה קלייר דוריאן, מנהלת קיימות פיננסית בבורסת לונדון, בפאנל על קמעונאות וקיימות בוועידת Mind The Tech London של "כלכליסט"
איך משלבים יעדים של שמירה על סביבה ופיתוח בר קיימא בטכנולוגיות של קמעונאות? שאלה זו נדונה בוועידת Mind The Tech London של "כלכליסט", לאומי ולאבטק, בפאנל מיוחד בהנחיית אלינור הוניגשטיין, שעומדת בראש השלוחה הבריטית של UK Israel Tech Hub.
קראו עוד בכלכליסט:
בפאנל השתתפו סטארט־אפים שהוקמו במטרה לשפר את המצב העולמי בכל הנוגע לבזבוז מזון כגון Olio, אפליקציה שמחברת בין אנשים וחברות שרוצים לשתף ביניהם עודפי מזון, וגם חברות כמו טריגו הישראלית ו־Ocado הבריטית, שעצם פעילותן תורמת להפחתת פליטות פחמן ובזבוז מזון.
"הצלחנו לייצר שותפויות עם חברות מזון וקמעונאיות גדולות כדי לצמצם את בזבוז המזון ולהקטין את הכמויות שנזרקות, כמויות שנאמדות בטריליון דולר בשנה", אמרה סשה סלסטיאל וואן, מייסדת שותפה וסמנכ"לית תפעול של Olio. "השותפה הגדולה ביותר שלנו היא רשת טסקו, ואחריה באו חברות רבות נוספות".
"כדי להגיע להסכם שיתוף פעולה עם טסקו ממש עקבתי אחרי בכירי טסקו במשך חמש שנים", הוסיפה. "זה עניין של התמדה. אבל ברגע שקיבלנו את ההסכם איתם, הכל הפך לקל יותר. כאשר מגיע תאריך התפוגה של מזון, החברות לא יכולות למכור אותו בהנחה וגם לא לתרום, אבל הוא בכל זאת במצב מצוין לצריכה. המתנדבים שלנו אוספים את הסחורה הזאת ומביאים למי שזקוק למזון הזה".
ואולם לא חייבים לעסוק ישירות בתחום כדי לתרום להפחתת פליטות הפחמן ובזבוז המזון. לדברי ז'ניה ביילין, סמנכ"ל התפעול של טריגו הישראלית, שפיתחה טכנולוגיה לניהול חנות אוטונומית באמצעות מצלמות ובינה מלאכותית שמייתרות את התורים בסופרמרקטים ומאפשרות ניהול חכם, עצם השקיפות שמאפשרת הטכנולוגיה משפר את היעילות ומפחית את בזבוז המזון: "חנויות דיגיטליות הן הרבה יותר שקופות לעומת חנויות פיזיות שהן סוג של קופסה שחורה. טריגו מאפשרת לחזות התנהגות צרכנית ובכך גם מאפשרת לעשות אופטימיזציה של שרשראות אספקה ולהפחית את כמויות המלאי הנזרקות".
גם סטיוארט מקווייר, בכיר ברשת הסופרמרקטים המקוונת Ocado, ציין כי המעבר לאונליין מייצר דיסרפשן (שיבוש) לאופן בו מופץ המזון. "כשחושבים על בזבוז מזון, אצלנו זה קורה הרבה פחות, משום שאנחנו מוכרים את כל המלאי וגם עצם היעילות התפעולית מפחיתה את צריכת החשמל לקירור ומשאבים נוספים", אמר. "אדם ממוצע מחפש בכל דבר את הערך עבורו ולעתים קשה לדרוש יותר כסף עבור מוצר ידידותי לסביבה, אבל ברגע שנוסעים פחות קילומטרים, כאשר הלקוחות מקבלים משלוח ולא נוסעים בעצמם לחנויות, גם בכך יש תרומה והפחתה של פליטות פחמן".
כאשר החברות הפועלות בתחום מתבגרות הן מגיעות אל מחלקתה של קלייר דוריאן, מנהלת קיימות פיננסית בחטיבת שוקי הון של בורסת לונדון (LSEG). "אנחנו רואים יותר ויותר חברות שרואות חשיבות רבה גם במדדים של איכות הסביבה, ובמסגרת זו הן פונות לאמצעי מימון כמו גיוס אג"ח שמבוסס יעדים סביבתיים", סיפרה דוריאן. "אנחנו מזהים את החברות שלנו באמצעות 'סימון של 'כלכלה ירוקה' - שמשמעותו ש־50% מההכנסות מגיעות מכלכלה ירוקה – 116 חברות מחזיקות היום בסימון הירוק ואני מאמינה שיותר חברות ילכו בכיוון. אנחנו כמובן רוצים לראות גם הנפקות של היוניקורנים שעוסקים בתחומים שקשורים לעולמות של פיתוח בר קיימא כמו רכב חשמלי, חקלאות ורטיקלית ואיזון פליטות פחמן".