שילוב נשים בדירקטוריונים של סטארט-אפים – הדרך הבטוחה לשוויון מגדרי בהיי-טק

רבות דובר לאחרונה על מעמדן של נשים בכלכלה בכלל ובתעשיית ההיי-טק בפרט והמסקנה הכללית הייתה שאמנם נרשמה התקדמות בתחומים רבים אך הדרך לשוויון עוד ארוכה. אני מבקשת להאיר תחום אחד שלא זכה לתשומת לב מספיקה והוא בעל פוטנציאל גדול לקידום שוויון מגדרי.

מועצות מנהלים של סטארט-אפים הן, לצד היזמים, המנוע הגדול של תעשיית החדשנות הישראלית. הן בונות את האסטרטגיה ואת מפת הדרכים של הסטארט-אפים ותורמות להולדתן של מאנדיי, וויקס, ואיירון סורס הבאות. בתפקידי ב-OurCrowd כשותפה וחברה בוועדת ההשקעות אני עוסקת בין השאר באיוש נציגינו במועצות המנהלים של סטארט-אפים בפורטפוליו שלנו. לפני שנה גיליתי להפתעתי שמתוך 66 דירקטוריונים של חברות מושקעות, רק בשניים מהן שולבו נשים - נתון מדהים לכל הדעות.

מה הסיבה לכך והאם זו גזירת גורל? אין טעם להתעכב על הנסיבות והסיבות שהובילו למצב זה. יש לשנות אותו במהירות – וכך עשינו. כיום, בעקבות מדיניות מוצהרת שלנו בנושא, שילבנו נשים ב-15 מועצות מנהלים מתוך 80 חברות הפורטפוליו שבהן יש לנו ייצוג. הקצב יואץ ואין לי ספק שתוך שנתיים-שלוש נתקרב לייצוג נשי ברוב המכריע של חברות הפורטפוליו שלנו. לא היה כל קושי לאתר נשים בכירות מהתעשייה שמתאימות למועצות המנהלים הללו והתרומה שלהן להצלחת הסטארט-אפים כבר מורגשת, כשם שהיא מורגשת בקרנות הון סיכון, בקרב היזמות ובמקומות נוספים שבהם הגיוון עושה את ההבדל.

אישה בראש השולחן. האקלים הציבורי ערוך ומוכן | צילום: שאטרסטוק

הגדלת חלקן של נשים במועצות המנהלים של סטארט-אפים היא מסלול מבטיח ביותר ובר-ביצוע. יש לעשות כל מאמץ למקסם את הפוטנציאל. קרנות אמריקאיות כבר תורמות לכך רבות, שכן שילוב נשים בהנהלה ובדירקטוריון הוא תנאי סף שהן מציבות לסטארט-אפים המבקשות לגייס מהן הון. גיוון והכלה בכלל וגיוון מגדרי בפרט הוא מרכיב חשוב בתפישת ה-ESG שלהן (שמירה על הסביבה, צדק חברתי וממשל תאגידי) והן מקפידות על כך מאוד בהשקעות הון חדשות. חשוב מאוד שקרנות הון סיכון ומשקיעים מישראל יאמצו את הגישה כפרקטיקה מחייבת בכל השקעותיהן בארץ. גישה פרו-אקטיבית של כל הקרנות יכולה לשפר את המצב בחברות רבות נוספות שיקדמו נשים לתפקידי מפתח במועצות המנהלים ובהנהלה.

הגיעה העת לשקול התערבות של הרגולטור בנושא זה על אף העובדה שמדובר בחברות פרטיות שבהן אין לו מעמד רשמי. חברות פרטיות נשארות פרטיות הרבה יותר שנים והון רב נצבר בהיותן פרטיות. כידוע, החוק הקיים קובע שיש לתת ביטוי הולם לנשים בגופים ציבוריים, לרבות בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות וחברות עירוניות. לדעתי, רשות החדשנות צריכה ליטול יוזמה בעניין זה ולקבוע רגולציה תומכת שתתנה קבלת מענקים בשילוב נשים באחוז מסוים במועצות המנהלים ובהנהלות הסטארט-אפים במהלך מחזור החיים של הסטארט-אפים הנתמכים.

ללי שרף דוד | צילום: ourcrowd

קריטריון זה לקבלת מענקים ייתן רוח גבית חזקה לכלל התעשיה בתחום ויהפוך למעין סטנדרט דה פקטו. אין לחשוש מהתערבות הרגולטור בנושא זה, שאינו בסמכותו כיום, ולגיטימי שקבלת כסף ציבורי תותנה בקידום נשים בחברות, שהוא אינטרס של כולנו.

שילוב כוחות של משקיעים ורגולציה תומכת יסללו את הדרך לגיוון מגדרי בדירקטוריונים של חברת סטארט-אפ, שישפיע רבות על תעשיית ההייטק ועל החברה בישראל.

ללי שרף (דוד) היא שותפה, מנהלת פיתוח עסקי וחברה בוועדת ההשקעות של פלטפורמת ההשקעות OurCrowd