נמל חיפה מסכם שנה: ההכנסות עלו ב-13%, ההוצאות ירדו ב-5.8%

נמל חיפה מציג עלייה בכל המדדים בדו"חות הכספיים של החברה לשנת 2021, עם עלייה משמעותית בהכנסות וירידה בהוצאות. הרווח הכולל של הנמל עמד בשנת 2021 על 273 מיליון שקל.

נמל חיפה נמצא בהליך הפרטה שמתנהל באיחור של יותר מחצי שנה. הפקק בנמלים נמשך כבר יותר משנה, 77 אוניות מחכות כעת מחוץ לנמלי ישראל, ו-16 מהן מחכות להיכנס לנמל חיפה. אשל ארמוני, יו"ר דירקטוריון הנמל, אמר ל"כלכליסט": "הבאנו את הנמל לשיאו לקראת ההפרטה, הדברים היו יכולים להיראות אחרת".

בנוסף בנמל הודיעו כי שרי האוצר והתחבורה אישרו פורמלית את הארכת הכהונה של אשל ארמוני כיו"ר דירקטוריון בשנה נוספת (שישית).

נמל חיפה | צילום: שרון צור

הכנסות הנמל עמדו בשנת 2021 על 845 מיליון שקל, לעומת 748 מיליון שקל בשנת 2020 – עלייה של 13%. עלות ההכנסות (הוצאות תפעוליות) עמדו ב-2021 על 576 מיליון שקל, לעומת 614 מיליון שקל בשנת 2020 – ירידה של 5.8%. תוצאות אלה אינן כוללות הוצאות חד-פעמיות ליישום תוכנית הרפורמה בנמל, הוצאות שעמדו בשנת 2021 על 29.7 מיליון שקל, ובשנת 2020 על 575 מיליון שקל. הרווח התפעולי, שכולל את ההוצאות החד-פעמיות, עמד בשנת 2021 על 143 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של 543 מיליון שקל בשנת 2020.

לפי אשל ארמוני, יו"ר דירקטוריון הנמל, העלייה בהכנסות נבעה בעיקרה מהעלייה הכללית בסחר בישראל ובעולם, וההוצאות קטנו עקב התייעלות הנמל, ובעיקר עקב הסכמי הרפורמה שצמצמו את הוצאות השכר לעובדים: "כ-100 עובדים מהעובדים היקרים כבר לא עובדים בחברה, ואנחנו מרגישים את זה".

הרווח הנקי של הנמל עמד בשנת 2021 על 271 מיליון שקל, לעומת הפסד נקי של 388 מיליון שקל בשנת 2020 (כאמור בגלל הוצאה חד-פעמית של 575 מיליון בשנה זו), ולעומת רווח נקי של 190 מיליון שקל בשנת 2019.

שווי המזומנים של הנמל עמד בסוף שנת 2021 על 139.5 מיליון שקל, לעומת 258 מיליון שקל בשנת 2020. השינוי נובע מכך שהנמל השקיע בנכסים פיננסיים בסך של כ-280 מיליון שקל.

77% מהכנסות הנמל התבססו על יבוא ופריקה של מכולות, 12% מההכנסות התבססו על מטען כללי ומלט, 4% מההכנסות על יבוא כלי רכב, ו-3% מההכנסות על שטעון (פריקת מכולות מאונייה והעברתן לאונייה אחרת). לפי תקציב הנמל לשנת 2021, כמות המכולות שהיתה אמורה להיפרק ולהיטען בשנת 2021 היתה 800 אלף TEU (יחידת נפח סטנדרטית למכולות), אך בפועל הנמל שינע 918 אלף TEU.

לפי ארמוני, הסיבה שהנמל הציג תוצאות טובות מהמצופה בסקטור זה נובעת בין היתר מ"התחרות שלא הגיעה", כאשר הכוונה לכך שהנמלים הפרטיים רק החלו את עבודתם במהלך 2021, ועוד לא מהווים איום אמיתי על הנמלים הוותיקים. "אנחנו גם עדכנו כלפי מעלה את התחזיות ל-2023, הנמל עם כל הבעיות שלו עושה פי שלושה פעולות לשעה מהנמלים החדשים".

הנמל כמעט עמד ביעד שהציב לעצמו לפריקת וטעינת מטען כללי, ושינע 2,383 אלף טון מטען כללי לעומת יעד של 2,385 אלף טון. ארמוני אמר: "עמדנו ביעדים של המטען הכללי, שהם יעדים שחשבנו שנממש אותם כשכוח האדם של המכולות יתפנה אליו. אנחנו נערכים לפנות עוד רציפים למטען הכללי". הפקק בנמלים מכיל בעיקר אוניות מטען כללי שנושאות ברזלים, והנמלים מעדיפים לפרוק מכולות מפני שזה תחום רווחי יותר.

הנמל לא עמד ביעדים שהציב לעצמו ביבוא רכב ושטעון: הנמל ייבא 36 אלף כלי רכב, לעומת יעד של 40 אלף כלי רכב, ושיטען 8,000 מכולות לעומת יעד של 10,000 מכולות. ארמוני לא הסתיר את חוסר שביעות רצונו: "אנחנו צריכים לשים את שוק הרכב כאחד הסקטורים החשובים, ואנחנו צריכים להילחם עליו. ההנהלה קיבלה הנחיה לשפר את הנתונים הללו לקראת השנה הבאה".

נמל חיפה נמצא באמצע הליך הפרטה שמתעכב בעקבות מחלוקות נדל"ן שנחשפו ב"כלכליסט" בין הנמל, חברת נמלי ישראל, עיריית חיפה ורשות מקרקעי ישראל. רשות החברות מנסה ליישב בין הצדדים, אך בינתיים ללא הצלחה. כמו כן, בעקבות העיכוב בהליך ההפרטה עדיין ייתכנו שינויים בהרכבי הקבוצות המועמדות במכרז. בהקשר הזה אמר ארמוני כי יש תאריך להפרטה, 20.4.2022, וכי הוא מאמין שרשות החברות תעמוד בתאריך היעד הזה. "לגבי חזית הים יש הסכמה עם רמ"י ועם חנ"י, הסכמה טובה לנמל – אנחנו נקבל קרקע חלופית ו-150 מיליון שקל. אני לא חושב שיש פער גדול מול העירייה ומקווה שהיא תחתום".

ארבע קבוצות נמצאות כעת במירוץ להפרטת נמל חיפה. הקבוצה הראשונה היא חברת Adani ההודית יחד עם קבוצת גדות (קרן טנא); השנייה כוללת את דני אונגר יחד עם קרן ג'נריישן קפיטל ו-LOMAR Shipping הבריטיים; השלישית היא שפיר הנדסה יחד עם ים השיבולים של מיקי שירן; והרביעית היא חברת מספנות ישראל יחד עם יורוגייט הגרמנים. ל"כלכליסט" נודע כי קבוצה נוספת בודקת אפשרות להתמודד במכרז.