סיינפלד (ארכיון) | צילום: NBC
ניתוח
השת"פ של פרטנר עם FREETV חושף: יום הדין של הטלוויזיה מתקרב
חבירתה של פרטנר לשירות הסטרימינג של קשת ו־RGE משקף את הלחץ של השוק מיחסי הכוחות המשתנים. הבלימה במספר המנויים והתחרות מול שחקניות בינלאומיות מתניעות מרוץ חימוש, כהיערכות ליום שבו החברות המקומיות יתקשו להחזיק את הראש מעל המים. הרגולטור יצטרך לוודא שבתוך הכאוס הזה יישאר מקום גם לתוכן ישראלי
התחרות הגוברת בשוק הטלוויזיה עלולה בטווח הרחוק להוציא את שירותי הטלוויזיה של פרטנר וסלקום מהמשחק. הדו”חות הכספיים האחרונים משקפים בלימה במספר המנויים שלהן, ובעתיד יהיה להן קשה יותר להשאיר את הראש מעל המים בעקבות כניסת דיסני פלוס ו־HBO, שתעצים את התחרות על התוכן, והשירות החדש של קשת FREE TV ,שיספק את הדבר האחרון שהצרכן הישראלי היה זקוק לו כדי להיפרד ממנוי הטלוויזיה שלו - אפליקציית תוכן בסיסי זולה ונוחה שכוללת שירותי ספורט. אם בעבר הצרכן היה זקוק לפלטפורמה שתחבר אותו לתוכן, היום יש לו גישה ישירה ליצרניות תוכן כמו נטפליקס או (בקרוב) דיסני, והוא כבר לא מוכן לשלם מאות שקלים בחודש עבור תוכן גנרי שלא משרת אותו.
קראו עוד בכלכליסט:
אגב, גם הצפייה המסורתית בערוצי הטלוויזיה פוחתת. לפי נתוני ועדת המדרוג, הרייטינג של הערוצים המסחריים ירד מ־2015 ל־2019 בשיעור של 10%, והרייטינג של מהדורות החדשות ירד ב־20%. ב־2020 הנתון עלה מעט בעקבות משבר הקורונה, אך ב־2021 חזר למגמת הירידה. הנתונים האלה לא שייכים רק לישראל, והם מאפיינים בעיקר את הדור הצעיר. על פי נתוני Marketing Charts, הצפייה בטלוויזיה המסורתית תפסה ב־2015 נתח של 26% מזמן הצפייה בתוכני וידאו, וב־2021 השיעור הזה כבר ירד ל־6% בלבד.
פתח מילוט
בשנים האחרונות פרטנר וסלקום הצליחו לדחוף קדימה את שוק הטלוויזיה, פעילותן הגבירה את התחרות ודחפה גם את המתחרות הגדולות yes ו־HOT להשיק שירותי סטרימינג מוזלים. שתי החברות אמנם הצליחו לחזות את מגמות השוק, אך היתרון שהיה להן בתחילת הדרך לא יישאר להרבה זמן.
על רקע המגמות הללו חברות הטלוויזיה בישראל נמצאות היום בעיצומו של מרוץ חימוש, ונראה כי הן מתחילות להיערך לשוק שבו לשירותי הטלוויזיה שלהן במתכונת הנוכחית יהיה קשה מאוד להחזיק את הראש מעל המים. שני אירועים מהשבוע החולף מרמזים איך ייראה שוק התקשורת ממש בקרוב. הראשון הוא פרסום מספר מנויי הטלוויזיה על בסיס אינטרנט של yes, במסגרת הדו”ח השנתי של בזק, שחשף כי מספרם עומד על 260 אלף, מה שמקדם אותה לקראת הפיכתה לחברת הסטרימינג הגדולה בישראל.
האירוע השני הוא הכרזת פרטנר על הסכם בלעדי עם מיזם FREE TV, שיספק חבילה כוללת של אינטרנט הסיבים של פרטנר יחד עם אפליקציית הסטרימינג החדשה של קשת ו־RGE. פרטנר כנראה מבינה שבטווח הארוך שירותי הסטרימינג של קשת ו־RGE ימשכו לקוחות מפלטפורמת הטלוויזיה שלה, ולכן נקטה את הצעד הזה, שגם מעניק לה פתח מילוט אם בעתיד תחליט לוותר על שירותי הטלוויזיה שלה. הסיבה המרכזית שפרטנר שומרת כעת על שירותי הטלוויזיה שלה היא שדרכם היא משווקת סיבים אופטיים. אם FREE TV תשווק חבילות תוכן יחד עם הסיבים שלהם - פרטנר תצליח להאיץ את גיוס הלקוחות לסיבים בלי להחזיק שירות טלוויזיה בעצמה.
ההחלטה של פרטנר מגיעה כשברקע סטגנציה במספר מנויי הטלוויזיה שלה, שעמד בסוף אשתקד על 226 אלף מנויים, בדומה לרבעון הקודם. את 2020 סיימה פרטנר עם 232 אלף מנויי טלוויזיה. אצל סלקום המגמה דומה, וגם אם הפרסומים בדבר כוונת בעלי השליטה שלה למכור את החברה ל־HOT נכונים או לא, מועד סיום תוקפם של הסכמי התוכן של החברה בסוף השנה הוא הזדמנות נהדרת בשבילה לחשוב מחדש על נחיצות סלקום TV.
איפה הרגולטור
בעולם של מכשירי טלוויזיות שניתן להתקין בהם אפליקציות זולות עם התוכן שמעניין את הצרכן, הוא יפסיק בסופו של דבר לשלם לפלטפורמות כמו סלקום או פרטנר רק בשביל הנוחות או מבצעי טריפל. לשינויים האלה יש יתרונות רבים, אבל הם גם עלולים לייצר כאוס שיפגע בצרכן. על רקע זאת משרד התקשורת צריך לעקוב אחר התחרות בשוק המשתנה, בדגש על מספר שאלות כמו באיזה מחיר רשת וקשת ימכרו את התוכן שלהן לפלטפורמות אחרות, והאם ספקי תכני הספורט מבצעים הסדרי בלעדיות עם הערוצים. לאורך זמן צפוי כי כמות השחקניות תצטמצם, ייתכן בעקבות מיזוגים, ובינתיים משרד התקשורת צריך למהר ולגבש את המלצות ועדת פולקמן לחוקים שימנעו תחרות לא הוגנת בענף.
דבר שני, משרד התקשורת יצטרך לשמור על התוכן הישראלי. איך רשת וקשת יוכלו להתחרות במחיר של חברות בינלאומיות עם כיסים עמוקים כמו אפל או דיסני? הן לא. על משרד התקשורת לוודא שחברות התוכן הענקיות לא רומסות את התוכן הייחודי הישראלי, עם דגש על ערוצי חדשות.
משרד התקשורת עומל כעת על הנחיות שייתכן יאפשרו לחברות טלוויזיה רב־ערוצית להחזיק גוף חדשות, מה שיוכל להכניס את HOT כמתחרה נוסף, אך נדרשת עבודה מעמיקה יותר בשאלת הריכוזיות. צעד נוסף שהוא בוחן זה לחייב חברות בינלאומיות להשקיע בתוכן מקור. גם רעיון זה לא יספיק לטווח הארוך, כי יותר סביר שנטפליקס תבחר להשקיע בתכנים כמו סדרת אקשן על המוסד שמכוונת גם לחו"ל, וייתכן שריבוי המתחרות יוביל לכך שחלק מהחברות הפועלות בישראל לא יגיעו למינימום ההכנסות המחייב אותן בהשקעה בתוכן. בעקבות זאת התוכן הטלוויזיוני עם האופי הישראלי עלול להיפגע.
ולסיום, יש פיל אחד בחדר שמשרד התקשורת רק לאחרונה מתחיל לנסות להתמודד עמו. מרבית ועדת פולקמן עוסקת בהסדרת שוק הטלוויזיה ההולך ומצטמצם. מנגד, הזמן שמבלים מול מסך הרשתות החברתיות הולך ומשתלט על סדר היום. רפורמה בשוק השידורים לא יכולה להיות מנותקת ממגמה זו, והרגולציה צריכה להיות בראייה כוללת, ולהתייחס גם לרשתות החברתיות.