בקעת הנגב בקעת ערד תל ערד | צילום: החברה להגנת הטבע
אושרה הקמת 5 ישובים כפריים-קהילתיים חדשים בבקעת ערד
בנט אמר בישיבת הממשלה, "המטרה שלנו היא להחזיר את המדינה לנגב - ציונות 2022. לא אקס טריטוריה ולא מערב פרוע". החברה להגנת הטבע יצאה נגד המהלך: "אין כאן שום הגיון תכנוני, המטרה כאן בפועל היא לגזור סרט"
הממשלה אישרה הבוקר את הצעתם של ראש הממשלה, נפתלי בנט, שרת הפנים, איילת שקד ושר הבינוי והשיכון, זאב אלקין על הקמת חמישה יישובים באזור "מבואות ערד". אחד מהישובים יוקם עבור האוכלוסייה הבדואית. ע"פ משרד הפנים, "ההחלטה מקודמת לאור חשיבות ההתיישבות באזור הצפון מזרחי של מטרופולין באר שבע, ועל מנת לחזק את ההתיישבות המוסדרת והקיימת, וכן להמשיך את הרצף ההתיישבותי במרחב שבין מיתר לערד. ההחלטה משרתת את מדיניות הממשלה הנוגעת להשקעה בפריפריה, הגדלת היצע הדיור וכן חיזוק האיזור לאור מעבר צה"ל לנגב".
קראו עוד בכלכליסט:
יש לציין שמדובר בחמישה ישובים מתוך עשרה שעליהם דובר קודם לכן. הממשלה היתה אמורה לאשר גם את הקמתם של חמישה ישובים לאורך כביש 25, בציר באר שבע-דימונה.
תוכנית מבואות ערד התעוררה בשנת 2011 ביוזמה משותפת של משרד ראש הממשלה, החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית ומשרד הבינוי והשיכון. עורך התזכיר היה נחום דונסקי, שהיה שותף בתוכנית אב מטרופולין באר שבע, תכנון אזור התיישבות חדש למפוני חבל עזה ותוכנית אב מנחה להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב. מסמך התזכיר שהוגש לולנת"ע מציין כי ע"פ נתוני תנועת אור: "מדי שנה מגיעות כ-2,500 בקשות של ראשי משפחות המתעניינים בהתיישבות כפרית קהילתית בנגב, מחציתם ממרכז וצפון הארץ".
עוד מציין המסמך כי ע"פ מחקר משרד הבינוי והשיכון יישובים קהילתיים וכפריים קטנים יחסית המציעים "תפיסת עולם", "סגנון חיים", "הגשמה עצמית" ועיצוב המרחב הבנוי והציבורי על פי תפיסתם, הם לרוב יעד למשיכת אוכלוסייה חיצונית המעוניינת בהגשמת ערכיה. המסמך קובע כי "מכלל הנתונים שנבדקו עולה שאין במרחב המטרופולין הדרומי חלופות פיזיות ראויות למתיישבים הרואים בהתיישבות זו דרך חיים; לא בהרחבות הקהילתיות המהוות בעיקר יעד לתושבי האזור, לא ביישובים בהקמה המיועדים לקהל יעד ספציפי, ולא ביישובים כפריים וקהילתיים מתוכננים נוספים שאינם בנמצא".
ע"פ התוכנית, "הישובים יתוכננו באופי כפרי/קהילתי בבנייה צמודת קרקע, בצפיפות מגורים 1.5-2 יח"ד לדונם בהתאם לתמ"א 35. שבעה מהיישובים החדשים מתוכננים בקיבולת של 300 יח"ד ליישוב. חירם ויתיר מתוכננים כיישובים קהילתיים בקיבולת של 500-600 יח"ד ליישוב, בהתאם לשלב א' של תכניותיהם.
שטח הקרקע הנדרש ליישוב כפרי וקהילתי באזור, בקיבולת 300-500 יח"ד נאמד ב- 330-550 דונם. צפיפות הברוטו היישובית הממוצעת תהיה 1-0.8 יח"ד לדונם".
רה"מ נפתלי בנט, אמר בישיבת הממשלה, "המטרה שלנו היא להחזיר את המדינה לנגב - ציונות 2022. לא אקס טריטוריה ולא מערב פרוע, אלא מקום שמדינת ישראל נוכחת בו - גם במשילות וגם במשאבים". שרת הפנים, איילת שקד הוסיפה: "בן גוריון אמר 'שבנגב ייבחן העם בישראל' - ובכן, אנחנו בהחלט מיישמים את חזונו". שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין אמר שהוא מאמין ש"הקמת יישובים חדשים תניע תושבים ממרכז הארץ דרומה, תחזק את כלכלת הנגב ותגביר את בטחון התושבים באזור כולו".
אסף זנזורי, רכז מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע יצא נגד המהלך: "אין במהלך שום הגיון תכנוני, המטרה כאן בפועל היא לגזור סרט. מבחינה סביבתית, אקולוגית, כלכלית וחברתית, יש עדיפות ברורה וחד משמעית להרחבה ועיבוי יישובים קיימים, על פני הקמת יישובים חדשים. יוזמות להקמה של התיישבויות חדשות מנוגדות למדיניות התכנון הארצית, הקובעת כי יש לחזק ולעבות יישובים קיימים ולא להקים עוד ועוד יישובים חדשים".