אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בצל המלחמה: במוו וטיסנקרופ הן רק הסנונית לאיום על כלכלת הייצור הגרמנית מפגינים נגד רוסיה במינכן, גרמניה | EPA

בצל המלחמה: במוו וטיסנקרופ הן רק הסנונית לאיום על כלכלת הייצור הגרמנית

זינוק במחירי האנרגיה, הסתמכות על גז ונפט רוסיים ושיבושים בשרשראות אספקה בצל המלחמה מעיבים על התאוששות המשק הגרמני מהמגפה. ענקיות הרכב והתעשייה כבר פרסמו אזהרות רווח ומשרד הכלכלה גיבש כוח משימה מיוחד

27.03.2022, 21:04 | תמר טוניק

אחרי שנתיים של שיבושים קשים בשרשראות האספקה ברקע מגפת הקורונה, המלחמה באוקראינה גובה מחיר נוסף מהכלכלה הגרמנית הנסמכת במידה רבה על ייצור תעשייתי ויצוא.

בעקבות גל רביעי של המגפה, בשלושת החודשים האחרונים של 2021 התכווצה הכלכלה הגרמנית ב־0.3%, אמנם פחות מתחזית של 0.7%, אך הירידה הראשונה בתוצר מזה שלושה רבעונים. החודש, במקביל לזינוק במחירי האנרגיה ועליית האינפלציה, עשרות חברות גרמניות ובהן ענקית הרכב במוו, ענקית הכימיקלים BASF ותאגיד טיסנקרופ פרסמו אזהרות רווח.

קראו עוד בכלכליסט:

גרמניה היא היצואנית השלישית בגודלה בעולם, כאשר היצוא שלה מהווה למעלה משליש מהתוצר. "אם המלחמה הזו תמשך זמן רב, הדבר עלול להציב איום משמעותי בפני הסדר העולמי שהביא לחירות ולשגשוג בחלקים רבים בעולם בעשורים החולפים", כך לפי הרברט דיס, מנכ"ל פולקסווגן, שאמר את הדברים עם פרסום הדו"חות השנתיים מוקדם יותר החודש. "בתרחיש כזה, אירופה תשלם את המחיר העיקרי", הזהיר.


שר הכלכלה הגרמני, רוברט האבק. הוביל משלחת לקטאר כדי לשריין משלוחי גז, צילום: אי.פי.אי שר הכלכלה הגרמני, רוברט האבק. הוביל משלחת לקטאר כדי לשריין משלוחי גז | צילום: אי.פי.אי שר הכלכלה הגרמני, רוברט האבק. הוביל משלחת לקטאר כדי לשריין משלוחי גז, צילום: אי.פי.אי


הגז משמש עיקר לתעשייה

סוכנות בלומברג מציינת כי הממשלה בברלין מודעת היטב לחומרת המשבר, אך האפשרויות שלה, הן כלכלית והן פוליטית, הוגבלו בעקבות עשרות שנים של מדיניות אנרגיה שהפכה את גרמניה לאחת המדינות האירופיות עם התלות הגבוהה ביותר בגז ובנפט הרוסיים.

עוד לפני הפלישה, התעשיה הגרמנית היתה בעיצומן של תהפוכות, זאת בגלל הגמילה המתוכננת מאנרגיה גרעינית ואנרגיית פחם והזינוק בעלויות החשמל ביבשת. כתוצאה, שר הכלכלה רוברט האבק הקים כוח משימה שמטרתו לאסוף נתונים מהחברות היצרניות לגבי השימוש שלהן בגז ובחשמל, תוכניות ייצור, צווארי בקבוק באספקה ומידת ההסתמכות על אנרגיה רוסית.

לפי נתוני הבנק העולמי, גרמניה מייבאת כ־60% מהאנרגיה שלה, וב־2021 הגיע שווי יבוא האנרגיה לכ־80 מיליארד יורו, שהם כ־2% מהתוצר. כמחצית מהגז והפחם וכשני שלישים מהנפט, הגיעו מרוסיה. הגז משמש בעיקר לתעשייה (36%), משקי בית (31%) ומסחר ותעשייה (13%), כאשר עבור שני האחרונים, השימוש הוא בעיקר להסקה. במגזר הייצור, כשני שלישים מהגז משמשים לחימום ולקירור.

לפי האבק, גרמניה מעוניינת לחדול מיבוא של גז רוסי עד אמצע 2024. לפני כשבוע הוא הוביל משלחת של בכירים עסקיים, ובהם ראשי דויטשה בנק, קומרצבנק ו־BASF שיצאה לקטאר כדי לשריין משלוחים של גז טבעי נוזלי (LNG).

עם זאת, אין די במהלכים הללו כדי לספק את ההקלה המיידית שהחברות מחפשות, וגוברים הסימנים לכך שהמלחמה תגרום למשבר מתמשך עבור היצרניות הגרמניות, שנהנו לאורך השנים מביקושים גבוהים מסין ומשרשראות אספקה יעילות.

שורה של מדדים הפכו קודרים במדינה בעקבות מגפת הקורונה והמלחמה, זאת בשל תלותה הרבה במגזר הייצור המהווה כ־22% מהפעילות הכלכלית, פי שניים מאשר בצרפת למשל. כך, מכון קיל חתך את תחזית הצמיחה במחצית כמעט ל־2.1% זאת לאחר שהפלישה לאוקראינה פגעה במגמת ההתאוששות שנרשמה לאחר המגפה. במקביל, האינפלציה טיפסה ל־5.8%, השיעור הגבוה ביותר מאז איחוד גרמניה ב־1990, ושר האוצר הגרמני כריסטיאן לינדנר הזהיר מפני סכנת סטגפלציה. מדד היצור הגרמני המשיך לצנוח החודש, בעוד סקר אקלים עסקי הציג נתוני שפל שכמותם לא נראו. בסקר שערך לובי העסקים DIHK בקרב 3,700 חברות, 78%דיווחו כי המלחמה פוגעת בעסקיהן, ולמעלה ממחצית החברות התלוננו על עליות מחירים או שיבושים בשרשראות אספקה.

פגיעה בכ־2% מהתמ"ג

בניסיון למתן את המשבר, ממשלת גרמניה הציגה בשבוע שעבר חבילת הקלות שנייה שמטרתה לסייע לעסקים להתמודד עם עליית מחירי האנרגיה. עם זאת, לפי גורם רשמי שמסר את הדברים לסוכנות בלומברג, הממשלה טרם גיבשה תוכנית ארוכת טווח להתמודדות עם המשבר הצפוי להכות בשכבות רבות של הכלכלה.

הדאגה הגדולה ביותר עבור עסקים בגרמניה בשלב זה היא חסימה אפשרית של אספקת האנרגיה הרוסית — בין אם על ידי הנשיא ולדימיר פוטין או האיחוד האירופי. "גם אם נהפוך תלויים פחות ביבוא מרוסיה, עדיין מוקדם להשית חרם אנרגיה", ציין האבק ביום שישי האחרון. "ההשלכות הכלכליות והחברתיות יהיו חמורות מדי".

בה בעת, מחקר של מכון VoxEu לחקר מדיניות כלכלית מצא כי אף שההשלכות של עצירת יבוא אנרגיה רוסית יהיו משמעותיות, עם פגיעה בכ־2% מהתמ"ג, המשק הגרמני יוכל להתמודד עמן. זאת כפי שעשה בעקבות משברי 2009 ו־2020 כאשר חווה ירידות חדות יותר בתוצר. כן ציינו החוקרים, כי בניגוד להלך הרוח הציבורי, לא מדובר בהשלכות קטסטרופליות.


תגיות