רק 2% מהאנשים עם מוגבלות מוצאים עבודה בהייטק

שיעור ההשתלבות בהייטק של אנשים עם מוגבלות נמוך פי 3.4 משל אנשים ללא מוגבלות. על פי מחקר שערכו חוקרים מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, רק 1.9% מהאנשים עם מוגבלות מועסקים בהייטק לעומת 6.5% מאנשים ללא מוגבלות. הסיבות לכך הן שורת חסמים בדרך, ובהם שיעור נמוך של זכאות לבגרות, שיעור נמוך של נרשמים לתואר, שיעור תעסוקה נמוך, שיעור נמוך של מסיימי תארים, היעדר קשרים מתאימים וגם ודעות קדומות בחברות ההייטק.

את המחקר ביצעו ד"ר איתן רגב, ירדן וייס ודנה עמיר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, עבור זרוע העבודה של משרד הכלכלה. לדברי רגב, זהו מחקר ראשון בנושא בארץ וגם במונחים עולמיים מדובר במחקר חלוצי.

ראש מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה יוליה איתן | צילום: חורחה נובומינסקי

מהמחקר עולה שהייצוג של אנשים עם מוגבלות בכל שלב של רכישת ההשכלה בדרך להייטק נמוך יותר – והדברים מצטברים לפער מאוד גדול.

כך למשל שיעור הזכאות לבגרות בקרב אנשים עם מוגבלות הוא 29% בלבד לעומת 53% בקרב אנשים בלי מוגבלות, כלומר רק קצת יותר מחצי. החוקרים מציינים כי ל־40% מהנכים שלמדו בתיכון אין בגרות. עובדה זו יוצרת פוטנציאל משמעותי להגדלת אחוז הזכאות ולהשתלבות עתידית בלימודים אקדמיים.

שיעור הנרשמים לתואר מקרב הזכאים לבגרות אצל אנשים עם מוגבלות עומד על 66% מהזכאים לבגרות לעומת 79% אצל אנשים ללא מוגבלות. שיעור האקדמאים מהאוכלוסייה הוא 13% בקרב אנשים עם מוגבלות לעומת 36% בקרב אנשים ללא מוגבלות. שיעור המסיימים תואר במקצוע המוביל להייטק בתוך ארבע שנים עומד על 51% בלבד בקרב אנשים עם מוגבלות לעומת 69% בקרב אנשים ללא מוגבלות, כלומר יש תופעה מאוד רחבה של נשירה.

שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות עומד על 39% לעומת 74% אצל אנשים ללא מוגבלויות, כלומר כחצי. אפילו בקרב אנשים עם מוגבלות המסיימים תואר אקדמי שיעור התעסוקה (61%) נמוך משמעותית משיעור התעסוקה של אקדמאים ללא מוגבלות (82%). עם זאת יש לזכור שחלק מאוכלוסיית הנכים הם בעלי לקות שכלית או קשיים מוטוריים שמקשים לבצע אפילו פעולות בסיסיות לכן מתקשים מאוד לעבוד. בסיכומו של דבר רק 1.9% מהאנשים עם מוגבלות (כולל לא מועסקים) עובדים בהייטק לעומת 6.5% מהאנשים ללא מוגבלות.

גם לנכים בוגרי תואר הקשור להייטק קשה להשתלב בגלל היעדר קשרים (אילוסטרציה) | צילום: מיקרוסופט ישראל

כל החסמים בדרך מצמצמים את מאגר המועמדים הפוטנציאליים. אלא שמתברר שגם לנכים בוגרי תואר הקשור להייטק קשה להשתלב בגלל היעדר קשרים. כל המרואיינים עם מוגבלות שעובדים בהייטק סיפרו לחוקרים כי הגורם המכריע ביותר לכניסתם לתחום היה איש קשר שפתח להם את הדלת. המעסיקים מצידם אינם מכירים מספיק את מנגנוני השילוב וגם חוששים מכישלון שיחייב אותם לפטר אדם עם מוגבלות.

החוקרים ממליצים לשים דגש על התמחות של סטודנטים עם מוגבלות בחברות הייטק והצמדת מנטורים שיעזרו להם להשתלב. בעיה נוספת היא שהתקציבים הדרושים לשילוב והנגשה הם רק בהישג ידן של חברות גדולות ובינוניות. לסטארט־אפים קטנים בדרך כלל אין אמצעים להתמודד עם כך.

"ההייטק לא עושה הנחות. משתלבים בו רק הטובים ביותר", אומר רגב. "לאנשים עם מגבלות זה אתגר קשה יותר כי הם צריכים להתמודד גם עם דעות קדומות". עם זאת הוא מציין כי העסקת אדם עם מוגבלות עלולה להתגלות כמשתלמת יותר מבחינת חברת ההייטק בגלל הסיכויים הגדולים יותר שיתמיד.

רגב מצביע על בעיה נוספת שמקשה על שילוב של נכים בהייטק: רבים מהם חוששים שעבודה תביא לשלילת זכויות שיש להם בביטוח הלאומי. זו בעיה הסברתית קשה שמפחיתה את אחוז הנכים המועסקים בכלל ולא רק בהייטק.

ראש מינהל תעסוקת אוכלוסיות בזרוע העבודה יוליה איתן, אמרה בתגובה: "שילוב עובדים עם מוגבלות בשוק העבודה הוא משימה לאומית. אנו עוסקים ללא לאות בהגברת המודעות בקרב מעסיקים לשילובם בשוק העבודה, לרבות בענפי ההייטק, באמצעות הפגת חששות ודעות קדומות וכן באמצעות תמרוץ, הכוונה וליווי מקצועי".