מנכ"ל אל על נטש את החברה לטובת הכסף הגדול של דלק US

מנכ"ל אל על אביגל שורק הודיע אתמול ליו"ר דירקטוריון החברה עמיקם בן צבי על כך שהוא מעוניין לסיים את תפקידו, וזאת בעקבות הצעה שקיבל להתמנות למנכ"ל ונשיא דלק US, חברה בה עבד במשך כעשור.

גורמים הבקיאים בנושא אמרו ל”כלכליסט” כי שורק צפוי להרוויח כ־5 מיליון דולר לשנה בתפקידו החדש: 800 אלף דולר שכר בסיס, 1.2 מיליון דולר על ביצועים ועוד 3 מיליון דולר במניות. השכר השנתי הממוצע של עוזי ימין, קודמו בתפקיד בדלק US, עמד בשבע השנים האחרונות על 6.7 מיליון דולר. זאת לעומת שכר של כ־350 אלף דולר שקיבל שורק באל על. באל על קיבלו את ההודעה בהפתעה, אך בדירקטוריון החברה מתכוונים למנות מנכ"ל קבוע במהרה ולא ממלא מקום זמני.

שורק מונה למנכ"ל אל על בנובמבר 2020, כחודשיים לאחר שאלי רוזנברג (בנו של קני רוזנברג בעל השליטה הנוכחי) הפך לבעל השליטה. שורק נכנס לתפקידו בינואר 2021, בשיא משבר הקורונה שפגע בחברה דרמטית. הוא התגורר במשך שנים בארה"ב, ועבד בתפקידי ניהול שונים ביניהם בחברת דלק US, עד לתפקיד סמנכ"ל התפעול וסגנו של מייסד ומנכ"ל החברה עוזי ימין. דלק US היא חברת אנרגיה העוסקת בזיקוק, שיווק והפצת מוצרי דלק ושמנים, ובהקמה והפעלה של תחנות תדלוק וחנויות נוחות.

בעל השליטה באל על קני רוזנברג והמנכ”ל המתפטר אביגל שורק | צילומים: עופר חג'יובי, Centers Health Care

במכתב שבו הודיע על סיום תפקידו, כתב שורק כי הוא "מביט לאחור בסיפוק ובגאווה בעיקר על השלמת הפרק המשמעותי ביותר והאתגר שניצב בפני עם כניסתי לתפקיד מנכ"ל אל על והוא השלמת מתווה הסיוע והבטחת עתידה של אל על". ואכן, ניתן לומר כי שורק הצליח לדאוג כי החברה תקבל סיוע מהמדינה לאורך המשבר, וזו קיבלה סיוע ממשלתי בהיקף של של כ־314 מיליון דולר מאז פרוץ המשבר, בארבע פעימות שונות. גורמים בממשלה שנחשפו לפועלו של שורק במסגרת המשא ומתן מול החברה אמרו ל"כלכליסט" כי הם התרשמו ממנו לטובה והוסיפו ש"חברת אל על זו לא חברה קלה לניהול".

במסגרת הסכמי הסיוע עם המדינה, אל על התחייבה למשרד האוצר כי תממש חלק ממועדון “הנוסע המתמיד” ותגייס באמצעותו 100–150 מיליון דולר. לפני כשבועיים פורסם ב”כלכליסט” כי הפניקס ואל על חתמו על הסכם עקרונות להלוואה של 130 מיליון דולר שתעמיד חברת הביטוח לחברת התעופה. הפניקס תקבל אופציות לרכישת 25% ממניות מועדון הנוסע המתמיד במנגנון שייקבע במשא ומתן על ההסכם הסופי ותקבל שעבוד על כל 100% מניות המועדון ותגביל את חברת המועדון בנטילת הלוואות נוספות.

חזית נוספת ששורק היה צריך להתמודד איתה היתה פיטורי עובדים, או "התייעלות". במהלך כהונתו החברה נפרדה משליש מעובדיה, כ־1,900 עובדים, במסגרת צעדי ההתייעלות. החברה גם חתמה ברבעון הרביעי של 2021 עם ההסתדרות על תוכנית התייעלות נוספת שצפויה להתרחש במהלך 2022 ובמסגרתה צפויים פיטורי עובדים נוספים. עם זאת, עם כניסתו לתפקיד היו בחברה רק כ־1,472 עובדים פעילים בעקבות הוצאה מאסיבית של עובדים לחל"ת, ובסוף 2021 מספר זה עלה ל־3,485. שורק היה צריך גם להתמודד עם שתי חזיתות בכל הקשור לעובדי אל על, כאשר ועד העובדים העיקרי של החברה נלחם נגד תוכניות ההתייעלות וסכנת הפיטורים, ואילו ועד הטייסים נלחם על שיפור תנאי השכר של הטייסים לאחר שאלו נשחקו בעקבות המשבר וכמו כן יצאו נגד החלטת הבעלים שלא לטוס יותר בשבת.

במהלך כהונתו הקצרה שורק היה צריך גם לדאוג לפעילות השוטפת של החברה, ולתחרות שלה אל מול חברות הלואו קוסט שנגסו לה נתחים משמעותיים משוק התעופה בישראל. גם כאן ניתן לומר כי שורק הביא לשיפור, והנתונים מראים כי החברה החזיקה בשנת 2021 בנתח שוק של 23% מכלל הטיסות בנתב"ג, לעומת 20.3% ב־2020. אמנם שנות הקורונה אינן מייצגות שוק תעופה "נורמלי", אך זו התקופה שבה שורק פעל כמנכ"ל.

מטוס של ארקיע | שאטרסטוק

בתקופת שורק החברה גם הצליחה להציג צמיחה עקבית בהכנסות מרבעון לרבעון, וזאת על אף משבר הקורונה המתמשך וגלי הדלתא והאומיקרון. למרות הנתונים הללו, השווי של החברה ירד מכ־850 מיליון שקל בכניסתו לתפקיד לכ־535 מיליון שקל כיום.

בכל הקשור ללואו קוסט, שורק החל לקדם מיזוג אפשרי בין אל על לארקיע, ואלו חתמו על מזכר הבנות וכעת נמצאות בשלב בדיקת נאותות. במסגרת השיחות בין הצדדים מסתמן המתווה שלפיו ארקיע תהיה זרוע הלואו קוסט של אל על, וכן זרוע התיירות. כלומר, החברה שדרכה חברת התעופה הממוזגת תשווק חבילות נופש ותיירות – בדומה לתפקידה הנוכחי של חברת הבת של אל על סאן דור. כמו כן, ארקיע תביא איתה שני מטוסי איירבאס וארבעה מטוסי אמבראר, שיצטרפו ל־45 מטוסי הבואינג של אל על (27 מתוכם בבעלותה), מה שיאפשר לחברה הממוזגת לפעול ביותר קווים וכן להשיג עמדת מיקוח טובה יותר מול יצרניות המטוסים בעסקאות עתידיות.

כרגע עומדים בפני המיזוג שני מכשולים משמעותיים. הראשון הוא סוגיית הטיסה בשבת. אל על וחברת הבת סאן דור אינן טסות בשבת, וזאת בהתאם לדרישה של משפחת רוזנברג. במקרה ובארקיע יאלצו לאחר המיזוג להפסיק לטוס בשבת הדבר עלול להוביל להתערבות של רשות התחרות שתגדיר זאת כפגיעה לא־מידתית בצרכן ובעיר אילת. מכשול נוסף הוא האווירה הציבורית בסוגיית עליית המחירים, שקוראת לרשות התחרות להילחם בריכוזיות ולהימנע ממיזוגים שיפגעו בתחרות.

אל על סיימה את 2021 עם הפסדים, אך נמוכים מאלו של 2020. בשורה התחתונה היא צמצמה את ההפסד שלה ל־413 מיליון דולר ב־2021, וזאת לעומת הפסד של 531 מיליון דולר ב־2020. הכנסות החברה ב־2021 הסתכמו ב־857 מיליון דולר, לעומת כ־623 מיליון דולר ב־2020, צמיחה של 37.6%. העלייה בהכנסות הקפיצה ב־20% את הוצאות התפעול השנתיות ל־960 מיליון דולר, בהשוואה ל־800 מיליון דולר ב־2020.

למנכ”ל הבא של אל על מחכה מדיניות של התמקדות בשוק הטיסות הטרנס־אטלנטיות ובטיסות לצפון אמריקה, ובתקופה הקרובה צפוי הליך מיתוג מחדש של החברה, שמכוונת לצמיחה בפעילות הליבה ומיקוד בשירותי תיירות (בין היתר על ידי רכישת ארקיע).

במכתב ששלח אתמול ליו”ר החברה כתב שורק: “אני מבקש לסיים את תפקידי כמנכ”ל. אני מבקש להדגיש כי החלטתי מגיעה על רקע רצוני לסגור מעגל אישי כמנכ”ל דלק US, בה צמחתי”.