גואטה: "ניגודי העניינים החריפים המובנים בפעילות המוסדיים מונעים אקטיביות מוסדית"

"אקטיביות מוסדית היא חובתו של כל מי שמנהל כספים של אחרים. בשנים האחרונות אנו מזהים ירידה ברמת האקטיביות של המוסדיים - אנחנו מצפים לראות נוכחות פעילה וערנית של המוסדיים, והמקום שלהם נפקד. כך אמרה יו"ר הרשות לניירות ערך, ענת גואטה בכנס שהתקיים בנושא 'אקטיביזם מוסדי' באוניברסיטה העברית. לדבריה, "המחיר של נפקדות היא לצערי פיקוח נוקשה ואקטיביזם רגולטורי".

כדוגמה להיעדר האקטיביות של הגופים המוסדיים הציגה גואטה את המקרה שבו כלל ביטוח תמכה בעסקת אלרוב-לוקה, וכן בהימנעות ה'כמעט מוחלטת' של מלשמש כתובעים ייצוגים ונגזרים. זאת לדבריה, בניגוד למה שקורה בעולם המוסדי מחוץ לישראל. גואטה הזכירה כי הרשות לניירות ערך מעמידה מימון לתובעים ייצוגים שמשרתים את האינטרס הציבורי, אך מעולם לא היה גורם מוסדי שביקש מימון לפעילות כזו.

ענת גואטה יו"ר רשות ני"ע | צילום: אוראל כהן

מבחינת גואטה, יש מקום לפעולה של המוסדיים גם בסוגיות שאינן כלכליות באופן ישיר, כמו קידום השקעות שתומכות באיכות הסביבה, בהגנה טובה על פועלי בניין, או ביצירת תרבות ארגונית שמגנה על עובדות ועובדים מפני הטרדות מיניות. כך גם אפילו בנושא כמו גיוון מגדרי בחברות.

יו"ר רשות ני"ע סבורה כי בישראל לא הסיבה למצב האמור טמונה בכך ב "ניגודי העניינים החריפים המובנים בפעילות של המוסדיים, לנוכח העובדה שמרביתם נשלטים על ידי 5 חברות הביטוח הגדולות. חברות אלה עוסקות בשלל תחומים, "וכל נוצרים עימותים חזיתיים בלתי נמנעים מול בעלי השליטה".

גואטה סבורה כי הפתרון למצב לא צריך להיות ביוזמת הרשות, לפחות לא בשלב ראשון. לדבריה היוזמה צריכה להגיע לדעתה מתוך 'רצון חופשי ושיקול דעת'. בה בעת, ציינה, אם המוסדיים לא יהפכו לאקטיביים יותר, הרי שהרגולטור יהפוך לאקטיבי יותר, ויגביר את הפיקוח.

בסוף דבריה אמרה גואטה אמירה קונקרטית יחידה ועמומה: "אחד הדברים האפשריים בכדי לחולל את השינוי הוא הפחתת רמת הריכוזיות של המוסדיים בשוק ההון הישראלי, צעדים כאלו נבחנים".

בפאנל שהתקיים לאחר הדברים טען עו"ד מני נאמן, המשנה למנכ"ל הפניקס, כי החובה החוקית המוטלת על המוסדיים להשתתף בכל ההצבעות של החברות בהן הן מחזיקות (כולל אחזקה זניחה) מקשה מאוד על החברות. לדבריו, חובה חוקית זו גורמת לכך שהמוסדיים לא יכולים להתמקד באחזקות המשמעותיות שלהן. עו"ד אהוד סול ייחס את הקושי האמור למגבלות על דמי הניהול, ועל היכולת לגלגל את העלויות על העמיתים אלה לדבריו מונעות ממחלקות המחקר בגופים המוסדיים להפוך להיות אקטיביים.

רון סנטור, מנכ"ל קרן ספרה, אמר כי "למרות שקרנות הגידור לא נכנסות לפוזיציות שליטה, הרי שהם מנהלים דיאלוגים פעילים מאוד פעילים עם החברות. בעיקר בנוגע להקצאת מקורות יעילה ולממשל תאגידי". סנטור הביא כדוגמה את הכניסה של ספרה לחברת פז, כך לדבריו במהלך הכניסה הם הקצו באופן יעיל יותר את קופת המזומנים שעמדה על 3-2.5 מיליארד שקל, עודדו את פז להשקיע בסקטור הנדל"ן, לקבוע מדיניות דיבדנד קבועה, ולהפחית את התלות במגזר הדלק.