זינוק של 36% במספר הילדים האוטיסטים במעונות

מספר הילדים האוטיסטים במעונות יום שיקומיים של משרד הרווחה גדל בשנה האחרונה ב־36%, וב־4 השנים האחרונות כמעט הכפיל את עצמו. הנתונים האלה מצטרפים לדיווחים על העלייה העצומה בהיקף הילדים האוטיסטים בחינוך המיוחד במשרד החינוך והיקף הילדים האוטיסטים שמקבלים קצבת נכות מביטוח לאומי.

המסקנה מכל המספרים שחשף "כלכליסט" בשנה האחרונה היא שהטיפול בילדים האוטיסטים הולך והופך לאתגר כלכלי, שיתפוס נתח הולך וגדל מתקציבי הרווחה ומחייב היערכות אסטרטגית מקיפה.

שר הרווחה מאיר כהן | צילום: עמית שעל

חוק מעונות יום שיקומיים מבטיח מסגרת שיקומית לפעוטות עם מוגבלות, שזקוקים לטיפולים התפתחותיים. בפברואר 2018 עוד היו רק 800 ילדים אוטיסטים במעונות אלה. מאז גדל מספרם בתוך ארבע שנים ל־1,490 בפברואר השנה. אם ב־2019 נרשמה עלייה של 7.5%, הרי שב־2020 היתה עלייה של 12.5%, ב־2021 של 14.5% וב־2022 של 36%.

רוב העלייה במספר הילדים האוטיסטים היא במרכז הארץ ובחיפה, כלומר באזורים חילוניים. בדרום ובצפון הארץ, שבהם מרוכזת האוכלוסייה הערבית, אין עלייה דומה, כנראה בגלל חוסר מודעות לאבחון. המצב דומה בחברה החרדית. הפער באבחונים עתיד ליצור גם פער ברמת השיקום של הילדים, וזו תהיה בעיה חברתית קשה.

המעונות השיקומיים מתמלאים מהר

מנהל השירות לילדים עם מוגבלויות במשרד הרווחה, נחום עידו, אומר שיש גם ירידה בגיל הפעוטות המאובחנים עד לגיל של שנה וכמה חודשים. זאת, כנראה בגלל מודעות של הורים לילדים אוטיסטים לצורך באבחון מוקדם של הילדים הבאים שלהם. אם באגף המחקר של משרד הרווחה חזו 2,000 ילדים אוטיסטים במעונות עד אמצע העשור, כעת מעריך עידו שזה יקרה כבר במהלך 2023.

העלות של ילד אוטיסט במעון מגיעה לרבע מיליון שקל בשנה - 6,500 שקל לחודש תשלום בסיסי למעון, 4,000 שקל עלות ממוצעת של הסעה ו־9,300 שקל ממשרד הבריאות וקופות החולים למימון 14 שעות טיפוליות. השתתפות ההורים מגיעה עד 2,800 שקל לחודש בהתאם להכנסתם. התוצאה היא שהתקציב שהועבר למעונות היום השיקומיים (עלות מעון בסיסית) עבור ילדים אוטיסטים גדל ב־61% מ־52 מיליון שקל ב־2018 ל־84 מיליון ב־2021.

מ־2017 ועד 2022 גדל מספר המעונות ב־11 בלבד, מ־47 מעונות ל־58, שבהם 135 כיתות (בכל כיתה עד עשרה תלמידים). עם זאת, עידו אומר שעכשיו יש בבנייה 17 מעונות חדשים, מתוכם שישה ייפתחו בספטמבר הקרוב. הם נבנים בעזרת תקציב של 30 מיליון שקל לשנה שהשיג שר הרווחה מאיר כהן, וכן בעזרת כספים שהקצו הקרן לפיתוח שירותים חברתיים של ביטוח לאומי (29 מיליון שקל) וקרן שלם (15 מיליון שקל). בסך הכל יושקעו השנה 74 מיליון שקל בבניית מעונות שיקומיים.

שר הרווחה מאיר כהן אמר, ש"תוספת המעונות היא בשורה גדולה להורים שילדיהם זקוקים לטיפול בפעוטונים שיקומיים. אנחנו מגבירים את המאמץ להדביק את קצב הגידול במספרם של ילדים אלו. החשיבות בהשקעה בגיל הרך נכונה לכל הפעוטות ונכונה שבעתיים לפעוטות עם עיכוב התפתחותי או על רצף האוטיזם. את פירות ההשקעה בהם היום תרגיש החברה הישראלית כולה כאשר בבגרותם הם ישולבו במערך החיים".

תקציב החינוך המיוחד מזנק לחמישית מתקציב החינוך

בספטמבר האחרון חשף "כלכליסט", כי תקציב החינוך המיוחד של משרד החינוך עלה מ־7.5 מיליארד שקל ב־2015 ל־13.2 מיליארד שקל בשנת הלימודים הנוכחית. זו עלייה של 76% לעומת עלייה של 33% בלבד בתקציב החינוך, כלומר כפול. חלקו של תקציב החינוך המיוחד מתקציב החינוך גדל במקביל מ־15% ל־20%, כלומר חמישית מתקציב החינוך. הסיבה העיקרית לכך היא שמספר האוטיסטים עולה ב־16% בשנה ומספר התלמידים עם בעיות נפשיות עולה ב־30% בשנה.

בשבוע שעבר פרסמנו כי מספר הילדים האוטיסטים שמקבלים קצבת נכות מביטוח לאומי גדל בתוך 5 שנים מ־15 אלף ב־2016 ל־34 אלף ב־2021. זהו גידול של 125%, כלומר יותר מכפול. חלקם בין מקבלי קצבת הילד הנכה זינק מ־29% ל־39%. תוספת העלות ב־5 שנים היתה כ־610 מיליון שקל. את הנתונים מסר ביטוח לאומי בתגובה לבקשות חופש מידע של האגודה הלאומית לאוטיזם, אלו"ט.