מנכ"ל ישרוטל, ליאור רביב, על רקע מלון ישרוטל אילת | צילומים: אביגיל עוזי, רוני בלחסן
ישרוטל מציגה: הקפצת מחירים לישראלים, 8 מיליון שקל למנכ"ל ומענקים מהמדינה
רשת המלונות רשמה ב־2021 זינוק של 76% ברווח הנקי, בעוד ההכנסות עלו ב־10% בלבד. כל זה קורה הודות להעלאות המחירים לישראלים כשאופציית הנופש בחו"ל כמעט לא היתה קיימת, וכשהמדינה המטירה על החברה עוד 10 מיליון שקל במענקים. ישרוטל: "כל המשק קיבל הנחות"
ביום חמישי שעבר, היום האחרון שבו ניתן לפרסם את התוצאות העסקיות ל־2021, פרסמה חברת ישרוטל - המנהלת 21 בתי מלון בישראל, מתוכם שמונה באילת - את דו"חותיה הכספיים.
קראו עוד בכלכליסט:
בדרך כלל חברות שמפרסמות את התוצאות שלהן ברגע האחרון לאו דווקא מתגאות בהישגים שלהן - אך נדמה שבמקרה של ישרוטל מדובר במקרה הפוך. החברה, שהיתה במוקד של סערה לאחר שהעלתה מחירים, הגדילה רווחים וקיבלה מענקים מהמדינה עקב "משבר התיירות" - והיתה שמחה להסתיר את שנת הבוננזה.
בשורה התחתונה הניבו 4,614 חדרי המלון שמנהלת החברה רווח נקי של 252 מיליון שקל - זינוק של 76% לעומת 2019 (טרום הקורונה). ב־2020, עם פרוץ משבר הקורונה, החברה הפסידה כ־24.5 מיליון שקל. הרווח של 2021 הושג למרות שורת ההכנסות של החברה, שהסתכמה בכ־1.6 מיליארד שקל - עלייה של 10% לעומת 2019. גם תזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת שבר שיאים: 545 מיליון שקל ב־2021, לעומת 350 מיליון שקל בלבד ב־2019.
הישראלים הניבו רווח חריג
הדבר חריג עוד יותר כשמתעכבים על שורת ההוצאות של ישרוטל ומשווים אותה ל־2019. החברה צמצמה עלויות בכמעט כל פרמטר לעומת 2019: ההוצאות הישירות וההוצאות התפעוליות האחרות ירדו מ־912 מיליון שקל ב־2019 ל־895 מיליון שקל ב־2021, והוצאות המכירה והשיווק פחתו מ־42.4 מיליון שקל ב־2019 ל־37.3 מיליון שקל ב־2021. העלייה בהכנסות לצד הירידה בהוצאות התפעוליות הובילו את החברה לרשום רווח תפעולי חריג של 366 מיליון שקל ב־2021, לעומת 217 מיליון שקל ב־2019 - זינוק של 69%, שכולו נובע ממחיקת אלטרנטיבות הנופש בחו"ל ומעליית מחירי הלינה בישראל. היעדר האלטרנטיבות של הישראלים ניכר היטב במספרים של ישרוטל: ב־2021 היוותה תיירות הפנים 99% מההכנסות של החברה - בעוד ב־2019 היא הניבה רק 78%.
אחרי שמתעכבים על כל המספרים האלה של ישרוטל, קשה שלא להתרשם מהעובדה שהמדינה עוד הזרימה לחברה כסף. החברה קיבלה ב־2021 מענקי סיוע בעקבות משבר הקורונה בהיקף של 1.1 מיליון שקל ממשרד התיירות וסכום נוסף של 9.1 מיליון שקל בהנחות בארנונה ממשרד הכלכלה. כמו כן ישרוטל קיבלה ב־2020 ממשרד התיירות מענקי סיוע בגובה 13.4 מיליון שקל.
לפני כחצי שנה הנהלת ישרוטל התכוונה לחלק דיבידנד לבעלי המניות - אך ביטלה את ההחלטה לאחר מחאה ציבורית ותקשורתית שנבעה מכך שהחברה התכוונה לחלק דיבידנד לאחר שקיבלה סיוע משמעותי מהמדינה. ליאור רביב, מנכ"ל ישרוטל, אמר אז כי הוא "קשוב לרחשי הציבור", ולכן ביטל את המענק לבעלי המניות. ברמה האישית, לעומת זאת, רביב דווקא דאג לעצמו לחבילת תגמול נאה במיוחד, שהסתכמה ב־2021 בכ־8 מיליון שקל. גם הסמנכ"לים בחברה לא טמנו ידם בצלחת: סמנכ"ל הכספים משה מגיד קיבל כ־3 מיליון שקל עבור 2021, וגם כל אחד משאר הסמנכ"לים בחברה קיבל סכום שהסתכם ב־1.8-1.6 מיליון שקל.
כמה שווה מלון אגמים?
דו"חות ישרוטל מספקים הצצה לכמה נתונים מעניינים על מלונות הקבוצה. כך, למשל, החברה פרסמה את התוצאות הכספיות של מלון אגמים של החברה באילת, ששועבד לטובת פירעון תעודות התחייבות של ישרוטל, ושוויו הוערך ב־357 מיליון שקל. המלון ייצר לישרוטל EBITDAR (רווח לפני ריבית, מסים, פחת, הפחתות והוצאות הכרה) של 40.7 מיליון שקל, לעומת 26.5 מיליון שקל ב־2019 - זינוק של 53%. ההכנסות, לעומת זאת, עלו ב־15% בלבד. הנתונים של מלון אגמים מאפשרים להבין היטב עד כמה ניצלה החברה את היעדר האפשרויות של הישראלים כדי להעלות מחירים. אם ב־2019 שיעור התפוסה במלון אגמים היה 81%, הרי ב־2021 הוא הגיע ל־72% - אלא שהרווח התפעולי של המלון ב־2021 הסתכם ב־39 מיליון שקל, לעומת 26 מיליון שקל ב־2019.
בנוסף לכך ישרוטל ביצעה הערכת שווי למלון מצפה הימים, שלפיה שוויו הוא 255 מיליון שקל - בעוד הוא רשום בספרי החברה לפי שווי של 199 מיליון שקל בלבד, ואילו הערכת שווי חיצונית שהזמינה החברה למלון נקבה בשווי של 298 מיליון שקל.
דו"חותיה הכספיים השנתיים של רשת מלונות ישרוטל מאפשרים הצצה גם לרווחים שייצרו מלונות נוספים בקבוצה. כך מלון הספא יערות הכרמל ייצר לחברה רווח אחרי מס של 10 מיליון שקל ב־2021, ומלון לגונה באילת תרם 6.3 מיליון שקל לשורה התחתונה של הקבוצה בשנה שחלפה.
מישרוטל נמסר: "ההנחות בארנונה מתייחסות לכל החברות במשק שנפגעו בתקופת הקורונה. כל המשק קיבל הנחות בארנונה על פי פרמטרים שהמדינה קבעה לירידה של יותר מ־60% מהמחזור".