"הטבות מס? משרד האוצר והממשלה פוגעים בתחרות"

"כל הקונספציה שגויה. די עם הגדלת ההטבות. צריך לצמצם את הטבות המס, לא להרחיב אותן. הן גורמות לעיוותים בהקצאת המקורות של המשק. משרד האוצר וראש הממשלה פוגעים בתחרות. הם מקדשים את התחרות במילים, אך פוגעים בה במעשים", כך אומר פרופ' אבי בן בסט ל"כלכליסט" על ההחלטה אתמול בוועדת השרים לענייני חקיקה לאשר את הטבות המס לענף ההייטק.

בן בסט, פרופסור אמריטוס לכלכלה באוניברסיטה העברית, מחזיק גם ברקורד ציבורי רחב. הוא כיהן כמנכ"ל משרד האוצר, כמנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל, ועמד בראשות ועדות ציבוריות חשובות.

"חלק משמעותי מהקריירה שלי היה כרוך בתיקון עיוותים במערכת המס. רק אם יש כשלי שוק מתערבים, לדוגמה אם מחליטים שיש מטרה לאומית, כמו ליישב אנשים בנגב, ואנשים לא רוצים ללכת לשם מרצונם החופשי - אז אני נותן תמריץ. לא צריך לתת תמריץ להייטק, שמצליח ממילא".

פרופ' אבי בן בסט. "יש מאבק על עובדים. מי יקבל אותם? מי שמקבל הטבות מס" | צילום: אלכס קולומויסקי

בנוגע למחסור בעובדים בהייטק הוא אומר: "אין לנו בעיה של גורמי ייצור לא מועסקים, היינו בתעסוקה מלאה לפני הקורונה. גם עכשיו אנחנו קרובים לשם. יש תחרות על העובדים בהייטק, וההטבות רק מחריפות את המצב הזה".

בן בסט מונה את הכשלים בהטבות המס להייטק. "הבעיה המרכזית בתעשיית הזאת היא הסיכון, ואם רוצים לצמצם אותו צריך להשתמש במענקים - וכבר יש לנו מענקים בהייטק. אם חושבים שהם לא מספיקים, למה להמציא כלים חדשים וחוקים חדשים? תגדילו את הכלים של המדען הראשי". בנוסף מציין בן בסט: "ההייטק מקבל כבר היום תמיכה משמעותית בחוק עידוד השקעות הון. אלו הטבות מס שמגיעות לסדרי גודל של מיליארדים רבים בשנה".

כשל נוסף שמזכיר בן בסט קשור למאזן התשלומים של ישראל. "מאז שנת 2000 יש לנו עודף עצום במטבע החוץ, שמביא לירידה בשער החליפין, ואז היצואנים בוכים ובנק ישראל צריך להתערב. לזה קוראים 'חלם'. נותנים מתנות ליצוא. העודף ביצוא גדל, השער יורד, היצואן בוכה, ומתערבים שוב".

"אני רוצה משחק חופשי, זה מביא את התוצאה הטובה ביותר"

הכשל המרכזי בעיני בן בסט קשור לפגיעה בתחרות בעקבות הטבות המס: "אני רוצה משחק חופשי, זה מביא את התוצאה הטובה ביותר. לא כלכלנים, לא מהנדסים ולא אף אחד אחר יודע לחזות מראש מי יותר מוצלח. איך מפעל אחד יכול להתחרות בשני כשלאחד קושרים את הידיים ולשני נותנים כפפות ומתנות? מה אנחנו עושים - אנחנו נותנים לראובן ולא לשמעון, אנחנו מעוותים באופן מלאכותי. נותנים למי שחזק ממילא להיות חזק עוד יותר. זה מעוות את ההקצאות של ההון במשק. אם לא היינו מתערבים, זה אולי לא היה הולך להייטק, אך זה היה הולך לענף שבשוליים הוא יותר טוב. יש מפעלים במשק שלא מקבלים מענקים ומשלמים מס חברות מלא, ויותר קשה להם לגייס הון. יש כעת מאבק על העובדים במשק, מי יקבל אותם? מי שיש לו הטבות או מי שאין לו? האוצר והממשלה הופכים להיות הפוגעים הגדולים ביותר בתחרות על ידי ההטבות הללו".

לדעת בן בסט, על הממשלה ללכת בכיוון שונה: "תבטלו את רוב הטבות המס ותורידו את מס החברות לכולם. מס חברות צריך להיות אחיד, לא דיפרנציאלי. ואם לא רוצים להוריד את המס, אפשר לחשוב על יעדים אחרים. יש מספיק יעדים למדינת ישראל כמו חינוך ותשתיות. התשואה הכי גבוהה לשקל ממשלתי היא בתשתיות, לא בהטבות מס. אין לנו כסף לכל דבר, למה אתם עוסקים בזה? הענף הזה (ההייטק) צמח, עשינו את זה תוך כדי פגיעה בתחרות. הענף קיבל מספיק הטבות".

עובדי הייטק. תחום שמקבל "הטבות מס שמגיעות לסדרי גודל של מיליארדים רבים בשנה" | צילום: איל מריליוס

בן בסט גם לא נבהל מהטענות על התחרות הבינלאומית: "כל העולם הולך לכיוון ההפוך, ביידן מקדם הסכמה עולמית למס חברות מינימלי של 15%, האיחוד האירופי הקדים את נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן במעשים וחייב את אירלנד לגבות מגוגל 12 מיליארד יורו. הטענה שהחברות יברחו זו טענה שהמציאו אלו שנהנים מהטבות המס, והם רוצים להפחיד את המערכת. הטענה הזו עלתה לראשונה ב־2005 כשנתניהו היה שר אוצר. טבע ואינטל נהנות מזה עד היום. טבע הוקמה ב־1935 ולא ברחה עד 2005. למה שהיא תברח עכשיו? למה הם לא ברחו קודם? האיומים הללו באו להפחיד". לדבריו, "המגמה בעולם היום הפוכה, חברות לא יעזבו את ישראל בשביל לחזור לכאן בעוד שנתיים, אחרי שהאמנות הבינלאומיות ייכנסו לתוקף".