בכיר בג’נרל אטלנטיק: "נגיע לישראל לא כי זה חם, אלא כשחקן אסטרטגי"

קרן ההשקעות ג'נרל אטלנטיק פותחת פעילות בישראל, כפי שנחשף ב"כלכליסט". הקרן, שמנהלת 84 מיליארד דולר, נחשבת אחת הגדולות בעולם בתחומה והיתה בין הראשונות מחוץ לתעשיית הון סיכון להשקיע בחברות הייטק.

ג'נרל אטלנטיק כבר השקיעה בישראל 750 מיליון דולר בשלוש השנים האחרונות, בחברות טק בהן יוניקורנים כגון פיירבלוקס, אפספלייר, הייבוב, טרנסמיט ו־VAST, כמו גם ריסקיפייד שהפכה לציבורית בשנה שעברה. כעת היא רוצה להעמיק את נוכחותה בשוק המקומי לאחר שהשלימה גיוס קרן צמיחה חדשה של 7.8 מיליארד דולר בסוף 2021. התכנון המקורי, אגב, היה לגייס 5 מיליארד דולר ״בלבד״.

הישראליות של ג'נרל אטלנטיק

ג'נרל אטלנטיק כבר שכרה משרדים בתל אביב שאותם היא תחנוך רשמית היום. לאחר שהקרן בחנה כמה מועמדים לניהול הפעילות המקומית, הוחלט לשלוח נציג מהסניף הניו־יורקי שלה - מקס אוגוסט שהיה מעורב בהשקעות האחרונות של הקרן בישראל. אך היא מתכננת לגייס שורה של בכירים ישראלים, כגון מנכ"לים לשעבר של חברות טכנולוגיה, לאיתור וניהול ההשקעות כאן.

מי שיהיה אחראי מטעמה של ג'נרל אטלנטיק על הפעילות הוא אנטון לוי, נשיא משותף בג'נרל אטלנטיק והשותף שאחראי על סקטור הטכנולוגיה. לוי נחשב לאושיית השקעות בתחום הטכנולוגיה ומככב מדי שנה ברשימות "בעלי מגע המידאס" בתחום, עם רזומה של השקעות בשלבים ראשונים בחברות כמו פייסבוק, עליבאבא, סנאפצ'ט, סלאק וקראודסטרייק.

לוי החל את דרכו בעולם הטכנולוגיה בבנק ההשקעות מורגן סטנלי, שם היה בצוות שהוביל את הנפקת נטסקייפ, דפדפן האינטרנט הראשון שנדרס לקראת סוף שנות התשעים על ידי האקספלורר של מיקרוסופט. עם זאת, הנפקת נטסקייפ נחשבת כמי שפתחה את עידן הנפקות הטכנולוגיה לאחר שהונפקה ב־1995 בשווי של יותר ממיליארד דולר, 16 חודשים בלבד לאחר הקמתה. לוי (47) הוא יהודי שמוכר כפעיל בקהילה בניו יורק, מכהן היום כדירקטור בהייבוב ומשקיף בדירקטוריון של אפספלייר.

"השקענו מאמץ ניכר בשנים האחרונות כדי להתקרב לאקו־סיסטם הישראלי. זה היה מהלך אסטרטגי מבחינתנו אחרי שראינו את התסיסה בשוק ההייטק המקומי. כמעט כל חברה אמריקאית או אירופית שפגשנו ושאלנו מי המתחרים שלכם או מי החברה בתחום שלכם שאתם מכבדים, נתנה שם של חברה ישראלית", אומר לוי בראיון בלעדי ל"כלכליסט" לרגל הקמת הפעילות המקומית של ג'נרל אטלנטיק. זו מגיעה בהמשך להקמת פעילות של קרן ההשקעות בלקסטון בישראל והעמקת הפעילות של גופי ענק נוספים כמו טייגר גלובל.

אנטון לוי, נשיא משותף בענקית ההשקעות ג’נרל אטלנטיק: "יש סקטורים שישראל מובילה בהם וסייבר בראש הרשימה" | צילום: ג׳נרל אטלנטיק

"לפני שלוש שנים התחלנו לחקור כמה חברות יש בישראל, מה שיעורי הצמיחה שלהן, כמה מימון הן מקבלות וראינו תהליכים של האצה דרמטית בכל המדדים”, אומר לוי. “אני התחלתי לבלות יותר זמן בישראל יחד עם חברי הצוות שלי. עוד לפני פרוץ הקורונה ביקרנו בישראל מספר רב של פעמים. ב־35 השנים הראשונות לקיומה של ג'נרל אטלנטיק עשינו השקעה אחת בלבד בישראל בחברת פאואר דיזיין“. הקרן רכשה ב־2004 את השליטה בחברה שהוקמה ונוהלה על ידי היזם הסדרתי יגאל רותם. לעומת זאת, בשלוש השנים האחרונות ביצעה הקרן שמונה השקעות עם הון של יותר מ־750 מיליון דולר. “זו שיטת הפעולה שלנו. רצינו קודם להרגיש את השטח ועכשיו אנחנו לגמרי מחויבים לפעילות כאן לטווח ארוך. אם הדברים יימשכו בקצב הנוכחי, הפעילות בישראל תהיה משמעותית מאוד מבחינת הקרן".

יש לכם כבר הסכמי השקעה עם חברות חדשות בישראל?

"אנו בדיונים עם כמה חברות, אבל עוד לא נסגר דבר".

לא קצת מאוחר להגיע עכשיו?

"לא חושב. נכון שנראה שיש נסיגה גם בהערכות שווי של חברות פרטיות, בדומה למה שקרה בשוק הציבורי, אבל זה בריא כי השוויים נהפכו לגבוהים מדי מהר מדי ולא נתמכו על ידי המספרים האמיתיים של החברות. אנחנו נראה יציאה של הון שבא לסיבוב קצר, הון של הזדמנויות שקוראים לו ‘תיירים’. אבל לנו, כמי שמשקיעים בטכנולוגיה כבר 40 שנה ובאים לישראל לא בגלל שזה חם או סקסי אלא כשחקן אסטרטגי, זה טוב כי אנחנו מסתכלים על טווחי זמנים גם של 20 שנה".

יש לכם קרן נפרדת עם הון מסוים שמוקצה להשקעות בחברות הייטק?

"80%-75% מתיק ההשקעות של ג'נרל אטלנטיק קשורים לעולם הדיגיטלי ויש עוד כמה חברות בתחום הטכנולוגיות הרפואיות. פורמלית, רק חצי מהכסף מוקצה להשקעות טכנולוגיה, אבל בפועל יש לנו הון משותף לכל הסקטורים ולכל האזורים בעולם, אנחנו לא רוצים לעשות חלוקות".

כמה אתם מעורבים בחברות הפורטפוליו שלכם?

"אנחנו תמיד בצד האקטיבי. כמעט בכל השקעה אנחנו ממנים נציג לדירקטריון מטעמנו. זאת בניגוד לגופים כמו טייגר גלובל, שהדנ”א שלהם הוא בהשקעות בחברות ציבוריות ולכן הם לא נוהגים להיות מעורבים, וגם כשמגיעים לשוק הפרטי הם מיישמים את אותה האסטרטגיה. הדנ”א שלנו כקרן השקעות שהוקמה ככזאת עוד ב־1980 הוא לסייע לחברות הפורטפוליו שלנו לצמוח. יש לנו יותר מ־400 עובדים, 15 משרדים בעולם עכשיו יחד עם המשרד הישראלי, אנחנו עוזרים לחברות שלנו לאתר מנהלים בכירים, לקבוע מדיניות לבצע תמחור למוצרים וכל מה שהן צריכות. אני בעצמי יושב בכעשרה דירקטוריונים".

מצד אחד התחרות בישראל גדולה ומצד שני שוק ההנפקות נסגר, זה יגרום לכם לקדם שלבי השקעה מוקדמים יותר?

"אנחנו לא ממוקדים בשלב זה או אחר. השקענו בהרבה סבבים שניים ושלישיים אבל גם ראשוניים. הירידה ברמות השווי בשוק אפילו טובה לנו מאחר ש זה מאפשר לנו להשקיע יותר הון כי אנחנו בטוחים יותר ברמות התמחור. יש לנו גישה להרבה מאוד הון אבל אנחנו חייבים לייצר תשואות למשקיעים. החברות שאנחנו משקיעים בהן צריכות להיות לא רק טובות, אלא גם לאפשר לנו לייצר החזר טוב על ההשקעה. גם בהקשר הזה של יחס סיכון־סיכוי, אני חושב שישראל תהיה אחד השווקים עם התשואות הטובות ביותר מבחינתנו".

איך אתם רואים את שוק ההשקעות בתקופה הקרובה לנוכח התיקון שעבר השוק הציבורי?

"זה נכון שמצד אחד סביבת הריבית והאינפלציה משתנה וזו רוח נגדית להשקעות בהייטק, אבל יש עדיין גם רוחות גב ויש ביקוש לחדשנות וטכנולוגיה. אם מסתכלים 20-10 שנים קדימה, אנחנו כמשקיעים מאמינים שנתח הפורטפוליו שמוקצה להייטק צריך להיות גדול באופן לא פרופורציונלי לעומת התחומים המסורתיים. ולכן אנחנו רוצים להיות גם מוטי השקעה בישראל".

תעודד גם את חברות הפורטפוליו שלכם לעשות מהלכים כמו הורדת שווי בחברה פרטית גם ללא גיוס?

"יהיו חברות שלא יבחרו בכך, אבל השווקים יחליטו עבורן. נראה סבבים ברמות שווי נמוכות יותר גם בחברות מצוינות. זה לא אומר שהן לא חברות טובות, אלא שהתמחור בשוק השתנה ועכשיו הן נסחרות במכפיל 10 על ההכנסות הצפויות במקום במכפיל 20. זה גם מאפשר למשקיעים לקבל תשואות בריאות יותר, השוק הקדים את עצמו בשנה וחצי האחרונות".

גם מבחינתכם 2021 היתה שנת שיא עם 25 הנפקות של חברות שאתם מושקעים בהן, ב־2020 היו לכם שש הנפקות. מה יהיה השנה?

"חלון ההנפקות נפתח ונסגר, אבל חברות טובות יכולות להוריד את הראש ולהמשיך לעבוד. זה מתחלק לקבוצות: לחברות שלנו שמראות החזר מהיר על ההשקעה אנחנו אומרים שהן יכולות להמשיך להשקיע באותו קצב. מי שמאופיינות בהחזר איטי יותר על ההשקעה, לא יוכלו להמשיך באותו קצב אגרסיבי של השקעות, לנוכח חוסר הוודאות סביב גיוס הון חדש ובאילו תנאים זה יהיה. הרבה מהחברות שלנו ימשיכו להוציא באגרסיביות ויתרה מכך, אנחנו מזהים הזדמנות לבצע רכישות במחירים הוגנים יותר מאשר לפני שנה״.

יש לכם סקטורים מועדפים בישראל?

"יש סקטורים בטכנולוגיה שישראל היא בבירור המובילה בהם וסייבר בראש הרשימה. תוכנה תשתיתית וכלים של פיתוח הם גם תחומים מאוד אטרקטיביים בעיקר לנוכח רמת המהנדסים בישראל".