הרפורמות שבדרך להיגנז: פיתוח המגזר הערבי בסכנה, שילוב חרדים בעבודה יחכה

כל תוכנית הפיתוח למגזר הערבי ("תקאדום") בהיקף 30 מיליארד שקל מוטלת בספק בגלל המשבר הממשלתי. זה לא רק הכספים של השנים הבאות שלא מובטחים, מתברר שגם חלק גדול מ־6 מיליארד שקלים של השנה עוד לא הועבר למשרדים.

הימין היה מוכן לתת לרע"מ את אותם 30 מיליארד שקל כשגורל הממשלה היה תלוי בה. אבל מדובר בסכום גבוה ואם רע"מ לא תהיה בקואליציה הבאה או תהיה אבל לא בתור לשון מאזניים, חלק גדול מהכסף הזה כתוב על הקרח. המשמעות היא שבמקרה הטוב אם הולכים לבחירות - חצי שנה הלכה לאיבוד, ובמקרה הרע התוכנית תקוצץ מאוד. עבור רע"מ הליכה לבחירת בעייתית במיוחד מכיוון שפירוש הדבר שהיא לא תצליח להביא הישגים לבוחרים.

יו"ר רע"מ מנסור עבאס. יצטרך להסכים להכניס את הרשימה המשותפת לקואליציה כדי להעביר את התוכנית לפיתוח המגזר הערבי | צילום: שרון צור

לכאורה לקואליציה יש עדיין רוב בוועדת הכספים שיכול לאפשר העברות כספיות השנה. בפועל הרוב הזה מתבסס על ח"כ ניר אורבך מימינה שנחשב מועמד בולט לפרישה בעקבות סילמן. אם אורבך פורש, הקואליציה לא יכולה להעביר דבר בוועדה. מצד שני, זו יכולה להיות עילה טובה לשכנע את רע"מ להסכים להכניס את הרשימה המשותפת לקואליציה.

חרדים: ביטול ההנחות במעונות היום בספק

אם הממשלה הזו תיפול, הממסד החרדי יעבור אותה כמעט ללא פגיעה. המהלך המשמעותי ביותר של שר האוצר אביגדור ליברמן בעניין שילוב החרדים והוצאתם לעבודה היה ביטול ההנחות לאברכים במעונות היום. אלא שבג"ץ עיכב את המהלך עד לשנת הלימודים הבאה. עכשיו ייתכן שזה לא יקרה בכלל וגם אם ליברמן ימהר לפרסם את התעריפים לשנה הבאה, כל ממשלה חדשה תוכל לבטלם. מדובר בנוהל שמפרסם שר/ת הכלכלה, כלומר כל שר חדש יכול לבטלו.

עוד מהלך שלא הושלם ולא ברור מה יעלה בגורלו הוא רפורמת ניוד המספרים של הטלפונים החרדיים הכשרים של שר התקשורת יועז הנדל. לרפורמה הזאת, אם תקרה, יש פוטנציאל גדול לחשוף את הציבור החרדי לאינטרנט וליצור מהפכה תרבותית.

בסכנה עומדת גם הרפורמה שמוביל ח"כ משה (קינלי) טור פז (מיש עתיד) בשיתוף האוצר, משרד החינוך וחסידות בעלז לשילוב לימודי ליבה תמורת תוספת תקציב בחינוך החרדי הפרטי. בתקופה של ממשלת מעבר אי אפשר יהיה לקדם את היוזמה. אם החרדים יחזרו לשלטון בממשלה הבאה, הסיכוי שזה יקרה שואף לאפס, כי הרפורמה הזאת פוגעת בכוחן של רשתות החינוך המפלגתיות. כך עלולה להתאדות אחת היוזמות החשובות ביותר לעתיד הכלכלה ושוק העבודה.

חינוך: עצמאות המנהלים וצמצום הבגרויות בסכנה

לזכותה של שרת החינוך יפעת שאשא ביטון יאמר שהיא הבינה שזמנה בקדנציה קצוב וניסתה להעביר רפורמות בקצב מסחרר. זה לא משנה את העובדה שחלק גדול מהדברים עוד לא קרו, ואם יהיה שר אחר עם אידיאולוגיה אחרת – יכול להיות שגם לא יקרו.

שרת החינוך יפעת שאשא ביטון. ניסתה להעביר רפורמות בקצב מסחרר - אבל יכול להיות שהן כבר לא יקרו | צילום: רפי קוץ

זה נכון לגבי רפורמת עצמאות המנהלים שמחייבת תוספת של חצי מיליארד שקל למשרד החינוך ואיגום של עוד מיליארד וחצי שקל מתוך המשרד. זה נכון גם לגבי רפורמת צמצום בחינות הבגרות, שיישומה טרם החל. כך גם בנוגע להבטחה של השרה להקים אוניברסיטה בגליל. שאשא ביטון אומרת ש"נעשה הכל ששום דבר לא ייתקע. אני ממשיכה לעבוד כרגיל. אל תטעו תקווה שדברים יעצרו".

בביטוח לאומי, נפילת הממשלה עשויה להאריך את כהונתו של המנכ"ל מאיר שפיגלר שהקדנציה שלו הסתיימה. בהתחשב בהערכה ששפיגלר צבר במערכת הפוליטית, כשהוביל את ביטוח לאומי בימי הקורונה, לא בטוח שמישהו יצטער על כך.

תקשורת: הבלעדיות בשידורי הספורט תישאר

בתחום התקשורת, כמה מהלכים שמשרד התקשורת מקדם יירדו מהפרק או שבמקרה הטוב יידחו בחודשים ארוכים.

ביטול הבלעדיות בשידורי הספורט: ועדת פולקמן (הוועדה לאסדרת תחום השידורים), המליצה בקיץ האחרון לבטל את הבלעדיות בשידורי הספורט, זו שמובילה לכך ששידורי ספורט מסוימים משודרים רק אצל חלק מהספקיות, מה שמייקר את המחיר לצרכן. במקביל, הוועדה המליצה על איחוד בין הרשות השנייה למועצת הכבלים והלווין - איחוד שדובר עליו כבר לפני עשור. באוגוסט האחרון ועדת פולקמן פרסמה את מסקנותיה, ומשרד התקשורת אמור לפרסם שינוי חוק בנושא על בסיס המלצות אלו בשבועות הקרובים. כעת שינוי החוק מוטל בספק.

רגולציה על רשתות חברתיות: משרד התקשורת ומשרד המשפטים הקימו בסוף 2021 שתי ועדות שמטרתן לבחון החלת רגולציה על הרשתות החברתיות. הוועדה המרכזית במשרד המשפטים נועדה רק שלוש פעמים עד כה וכעת נמצאת בשלב הפגישות עם נציגי חברות הרשתות החברתיות. אם הממשלה תיפול יעברו עוד חודשים ארוכים עד שהממשלה החדשה תוכל לקבל החלטות למניעת פגיעה בפרטיות, פייק ניוז, הסתה לאלימות ועוד תופעות במרחב הדיגיטלי.

חוק הבוטים: משרד התקשורת מקדם זה כמה חודשים הצעת חוק ממשלתית שמטרתה להוסיף סימן שיצביע על כך שחשבון מסוים ברשתות החברתיות הוא חשבון אוטומטי - בוט. זאת כדי לעצור שימוש אנונימי במחוללי מסרים בעולם המסחרי ובבחירות. כל אדם היוזם שימוש בפרסום אוטומטי יחויב לסמן זאת, אחרת יהיה חשוף לסנקציות אזרחיות או פליליות, בדומה לחוק הספאם.

שר התקשורת יועז הנדל. פעילות ועדת פולקמן תרד לטמיון? | צילום: אלכס קולומויסקי

יש תהליכים חשובים במשרד שיוכלו להימשך על אף המשבר. ככל הנראה תהליך הפרטת הדואר יוכל להמשיך כסדרו, וגם סדרת התמריצים שמוביל משרד התקשורת לעידוד פריסת סיבים אופטיים בכל המדינה.