עמיר פרץ על רקע מטה התעשייה האווירית ב לוד | צילום: אבי מועלם, אלכס קולומויסקי
הפרקליטות: החלטת הממשלה למנות את עמיר פרץ ליו"ר התעשייה האווירית - סבירה
הממשלה מינתה את פרץ למרות המלצת ועדת המינויים שלא למנותו בגלל זיקתו הפוליטית לשר הביטחון גנץ, ומפני שלא היה חבר בנבחרת הדירקטורים. בתגובה לעתירת התנועה לאיכות השלטון השיבה פרקליטות המדינה כי "החלטת הממשלה סבירה, ואין עילה שיפוטית להתערבות בה"
היום (ה') התקיים הדיון הראשון בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד מינויו של עמיר פרץ לכהן כיו"ר התעשייה האווירית. הממשלה מינתה את פרץ למרות המלצת ועדת המינויים שלא למנותו בגלל זיקתו הפוליטית לשר הביטחון גנץ, ומפני שלא היה חבר בנבחרת הדירקטורים. במקרים של זיקה פוליטית והיעדר חברות בנבחרת הדירקטורים, יש צורך בהצבעה על "כישורים מיוחדים" ו"נימוקים מיוחדים". הוועדה סברה כי אין לפרץ נימוקים וכישורים אלו, גנץ וליברמן התעקשו שקורות חייו של פרץ מגיעים לכלל כישורים ונימוקים מיוחדים, והיועץ המשפטי לממשלה סבר כי עמדת השרים נופלת בתוך "מתחם הסבירות", אך הגדיר אותה כ"החלטה בעלת סיכון משפטי לא מבוטל".
קראו עוד בכלכליסט:
שופטי ההרכב שדן בעתירה הם אלכס שטיין, דפנה ברק ארז ונעם סולברג. אחת מנקודות המחלוקת שעלו בין הצדדים בדיון בבית המשפט היא אם הבדיקה של "כישורים מיוחדים" ו"נימוקים מיוחדים" צריכה להיות השוואתית. עו"ד רוט מפרקליטות המדינה התעקש כי "אין חובה לבחון את הכישורים המיוחדים ביחס למועמדים אחרים אלא ביחס לפעילות החברה". השופטת דפנה ברק ארז תהתה כיצד ניתן להגדיר מישהו כ"מיוחד" ללא אלמנט השוואתי: "איך אנו יודעים אם יש לו כישורים מיוחדים אם אנחנו לא משווים אותו לאחרים?"
בית המשפט העליון הגדיר בעבר כי "כישורים מיוחדים" צריכים להיות כאלה "המצדיקים לקחת את הסיכון הטבוע במינויו של אדם עם זיקה פוליטית לשר משרי הממשלה". קשה מאוד להצדיק נטילת סיכון ללא בדיקה השוואתית למועמדים אחרים.
בתגובה לעתירה, טענה המדינה: "החלטת הממשלה סבירה, ואין עילה שיפוטית להתערבות בה". זאת בגלל ניסיונו הרב של פרץ במערכות ציבוריות ובהובלת תהליכים מורכבים בכלל, ובנושאים הקשורים ביחסי עבודה בפרט. עם זאת, גם פרקליטי המדינה לא הסתירו את העובדה כי הטענה של הוועדה כי יש צורך באדם בעל ניסיון עסקי לניהול החברה היא טענה כבדת משקל. הפרקליטות אף הגדילה לעשות וטענה כי הדיונים בממשלה בנושא היו ארוכים ומפורטים, ולכן ההחלטה של הממשלה נחשבת לסבירה אף יותר".
בנוסף לכך טענה פרקליטות המדינה כי אין לקבל את הטענה כי נבחרת הדירקטורים מרוקנת מכל תוכן, וכי ועדת המינויים לא משיגה את תכליתה להביא למינויים טובים יותר. זאת מכיוון שניתן לראות כי השימוש בהליכים שעוקפים את הוועדה הוא נדיר למדי. כמו כן טענה הפרקליטות כי גם מבחינת יחסי הכוחות בין הרשויות, נכון שבית המשפט לא יתערב בהחלטה. הפרקליטות טענה כי אין על בית המשפט לבחון אם השרים קיבלו את ההחלטה הטובה ביותר, אלא רק לבחון אם ההחלטה חוקית.