ילדים במחנה פליטים באוקראינה משתמשים בקסדות VR | צילום: באדיבות בית החולים שדה “כוכב מאיר”
שלח לי שקט בקסדה: טכנולוגיית ה-VR לעזרת הפליטים מאוקראינה
צוות בית חולים השדה "כוכב מאיר", שמורכב מכלל מערכת הבריאות הישראלית, הגיע למחנה פליטים באוקראינה עם מכשור טכנולוגי מתקדם: קסדות מציאות מדומה הצטרפו לארגז הכלים של הסיוע ההומניטרי, ובעזרת אביזרי טלה־רפואה גם מאבחנים ומנטרים מרחוק
השבוע יצא צוות קטן של אנשי בריאות הנפש מבית חולים שדה הישראלי "כוכב מאיר", שהוקם בעיירה מוסטיסקה במערב אוקראינה, וחצה את 500 המטר עד בית הספר המקומי שהפך למרכז קליטה מאולתר לפליטי המלחמה. היו איתם בובות פרווה, דפי ציור, צבעים וגם כמה קסדות מציאות מדומה (VR) רפואיות. כשהגיעו נפגשו עם קבוצה של 10 ילדים והוריהם, ניצולים מאזורי הקרבות הקשים, וסיפקו להם עזרה ראשונה נפשית.
קראו עוד בכלכליסט:
כשהגיע הזמן להרכיב ולהפעיל את קסדות ה־VR, שפותחו על ידי XR Health הישראלית, השינוי באווירה בחדר היה מוחשי לכל הנוכחים. "היה ילד קטן שישב בצד ובקושי דיבר", סיפר ל"כלכליסט" לירון וסרמן בן־יהודה, נציג שיבא ביונד (Beyond), חטיבת הטלה־רפואה של שיבא בבית החולים שדה. "שמנו לו משקפיים ותוכנה שהוא למעשה כמו בתוך אקווריום ויכול לשחות. בתוך שנייה היה לו חיוך על הפנים והוא התחיל לתקשר. ההתלהבות ושמחת החיים חזרו לכמה דקות, הם היו במציאות אחרת מזו שהם חיים בה היום".
הטיפול הנפשי הזה הוא רק קצה קצהו של היכולות הטכנולוגיות והטלה־רפואה המתקדמות של כוכב מאיר, שכוללות מכשירים שמאפשרים לרופאים בישראל לבצע בדיקה גופנית מלאה והדמיות מתקדמות, ולמומחים הבכירים ביותר לייעץ לאנשי הצוות הרפואי בשטח בסיוע גישה מלאה לתיק הרפואי ולמדדים העדכניים של המטופלים.
"אנחנו משנים את הפרדיגמה של רפואה הומניטרית", קבעה ד"ר גליה ברקאי, מנהלת שיבא ביונד, שחזרה השבוע לישראל אחרי שהות של שבועיים באוקראינה. "אנחנו יכולים להנגיש בשדה שירותי רפואה הרבה יותר איכותיים, זה מקפיץ את הרפואה שמונה דרגות קדימה".
הפעילות הטכנולוגית הזו קיבלה קפיצה עם התפרצות הקורונה. "בסוף הגל הראשון הבנו שיש הרבה הזדמנויות להנגיש רפואה בבית של כל אחד", סיפרה ברקאי. "היתה גם הסרת חסמים רגולטוריים משמעותית שאפשרה לנו לעשות טיפולים מרחוק. לפני שנה וחצי התקבלה בשיבא החלטה להקים את שיבא ביונד כדי להנגיש את שירותי הרפואה של בית החולים לכל אדם בכל מקום על ידי טכנולוגיות שונות. הליבה היא ייעוץ וידאו, אבל מצטרפים לכך דברים כמו ניטור מרחוק, בדיקה גופנית מרחוק וטכנולוגיות VR".
בנוגע לשירותי רפואה הומניטרית, היא אומרת: "אנחנו יכולים להנגיש בשדה שירותי רפואה הרבה יותר איכותיים, להביא מומחים בכירים, מידע מקצועי ובעל ערך גבוה, להביא הדמיות ועוד".
חיבור לכבל פיזי
מדובר במכשיר קטן שמפותח על ידי Pulsenmore הישראלית, שכולל ציוד חישה ומתלבש על סמארטפון שמספק לו מסך ויכולות חישוב וקישוריות. "הצלחנו כך לעשות אולטרה־סאונד לנשים בהיריון כשבישראל יושב רופא מומחה שמדריך את העובדת באוקראינה, שהיא אשת טכנולוגיה ולא חברת צוות רפואי", סיפרה ברקאי. "על סמך הפיילוט הזה הבנו שיש היתכנות, והתחלנו לבנות את בית החולים סביב טכנולוגיות טלה־רפואה, שמאפשרות לנו להביא יכולות משודרגות לשטח. יש לנו גם בית מרקחת שמנוהל על ידי מערכת ניהול מלאי כמו בבית חולים בארץ".
כל זה מצריך תשתית תקשורת מאוד יציבה, זה לא מובן מאליו באזור מלחמה.
"צוות ההקמה יצא שלושה שבועות לפני תחילת הפעילות. אנשי המחשב ניסו במשך שבוע להקים תקשורת יציבה, כולל באמצעות שתי צלחות לוויין ענקיות שהבאנו מהארץ ולא עבדו. לשמחתנו, ראשת העיר נתנה את כל התשתיות שהיה צריך, ובסוף הצלחנו להתחבר לכבל אינטרנט פיזי שעבר מהעיר וסידר רשת לבית החולים. הרשת מאפשרת להנגיש לשטח את כל המומחים שלנו ושל מערכת הבריאות בארץ, והיום הם מתפקדים כמרפאת ייעוץ שראתה כבר כ־100 מטופלים. פרסנו השבוע יכולות שיחת וידאו גם במיון ובמיון ילדים, וכשהיה עומס העלו רופא מיון שהיתה לו גישה לתיק הרפואי ויכול לתת ייעוצים.
"אנחנו עושים שימוש נרחב במכשיר שמפתחת Tyto Care הישראלית, שמאפשר לעשות מרחוק בדיקה רפואית. זה בעצם סטטוסקופ משוכלל שמגביר ומשדר קולות לב ונשימה, אני יכולה לשמוע את הריאות ואת הלב של המטופל כאילו אני ממש שם, עם תוסף לבדיקת אוזניים ולוע שיכול לצלם וידיאו ותמונות ולשדר לייב לרופא. כל הבדיקה והשיחה יכולה להתבצע בסיוע המכשיר, שבסיוע בינה מלאכותית מדריך באילו נקודות להניח אותו במהלך הבדיקה. הוא יכול גם לצלם נגעים בעור, אפשר לחבר מד סטורציה, למדוד חום. כשמעלים רופא מרחוק המכשיר מאפשר לעשות בדיקה גופנית כמעט מלאה".
“פוסט־טראומה חריפה"
הציוד הטכנולוגי משמש את הצוותים גם לטיפול בפגיעות נפשיות. "ביקרנו בבית ספר שבו יש מרכז קליטה לפליטים", סיפרה בשיחה מאוקראינה בלה בן גרשון, ממונה על טראומה נפשית במשרד הבריאות וראשת תחום בריאות הנפש במשלחת. "אספנו קבוצה של עשרה ילדים מגיל 2 עד 14 והוריהם. הילדים הם מקייב, מריופול, חארקוב, הבתים של רובם נהרסו כליל. במקרה אחד אמא יצאה ל־10 דקות להביא מים ולא חזרה, לא ראו אותה יותר, נשארו רק הילד והסבתא. הם ראו גופות זרוקות ברחובות, אחד הילדים היה תחת אש מנשק אוטומטי ונאלץ לזחול מתחת למכוניות כדי להגיע לרכבת. ילדים סובלים מנדודי שינה, מפחדים לעצום עיניים כדי שתמונות זוועה לא יעלו שוב. חזרו גם בגילי עשרה להרטיב במיטה. קופצים כשהם שומעים צלילים חזקים כי זה מזכיר פיצוצים. כל התסמינים של פוסט טראומה חריפה.
ד”ר גליה ברקאי: "הליבה של טלרפואה היא ייעוץ וידאו, אבל מצטרפים לכך דברים כמו ניטור מרחוק, בדיקה גופנית מרחוק וטכנולוגיות VR"
"בטיפול נותנים תחושת העצמה, שלא ירגישו שהם רק קורבנות, ועוזרים להבנות מחדש מה קרה, ולהבין שהאירוע הטראומטי נגמר. השימוש ב־VR מחזיר אותם לאותו מקום בטוח בתוכם, עוזר לעשות חיבור כדי להרגיש את הביטחון הפנימי מחדש. אחרי שסיפרו קצת איך נסעו שעות על שעות, ראו בתים שנהרסו, אנחנו מחזירים למקום בטוח, מבקשים לשים את המשקפיים, בחרנו הדמיה של שחייה עם דולפינים. אתה נמצא בבועה שמאפשרת הירגעות פנימית. מנחים אותם תוך כדי לזוז ולהסתכל מסביב. ואז אתה רואה איך החיוך חוזר לשפתיים, הרפיה בשרירי הגוף ובהבעות הפנים. התסמינים יורדים, זה מצביע על אפשרות להחלמה טובה יותר והמנעות מפוסט טראומה כרונית".
תשמרו על קשר עם מערכת הבריאות באוקראינה?
"אחד הדברים הקשים בהקמת בית חולים שדה זה היום שצריך לעזוב, ואם לא נערכים כמו שצריך זו יכולה להיות אכזבה גדולה מאוד. יצרנו קשר הדוק עם מערכת הבריאות באוקראינה, ולכן מעבר להדרכות בנושאי החייאה, אנחנו עושים הדרכות בנושאי טלה־רפואה. קיבלנו תרומות שיאפשרו להשאיר בשטח מכשירים כמו Tyto Care ומשקפי VR. מייצרים הכשרות לצוות הרפואה המקומי כדי שיוכלו להשתמש במכשירים אחר וכך ולהמשיך לשמור אתנו על קשר”.