אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בזכות הנימבוס: גוגל ואמזון ירכשו בהיקף של 200 מיליון דולר בישראל צילום: בלומברג, גוגל

בזכות הנימבוס: גוגל ואמזון ירכשו בהיקף של 200 מיליון דולר בישראל

על פי ההערכות, היקף ההתקשרות בין הממשלה לאמזון וגוגל עומד על לפחות 4 מיליארד שקל. החברות יספקו שירותי ענן לתקופה של 7 שנים, עם אופציה להארכת ההתקשרות לתקופה של עד 23 שנה, ויעניקו שירותיהן באמצעות חברה בת משותפת

10.04.2022, 13:49 | יובל אזולאי

הענקיות האמריקאיות אמזון וגוגל, שזכו בפרויקט נימבוס לאספקת שירותי ענן למגזר הממשלתי, יקיימו רכש גומלין בארץ בהיקף כולל של כ-200 מיליון דולר. שתי החברות נבחרו לפני כשנה במסגרת מכרז של מינהל הרכש הממשלתי שהוביל החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג. על פי ההערכות, היקף ההתקשרות בין ממשלת ישראל לאמזון וגוגל עומד על לפחות 4 מיליארד שקל.

קראו עוד בכלכליסט:

שתי החברות יספקו שירותי ענן מתקדמים לממשלת ישראל לתקופה של 7 שנים, עם אופציה להארכת ההתקשרות לתקופה של עד 23 שנה. הן יעניקו את שירותיהן באמצעות חברה בת משותפת ועד שישלימו הקמת אזורי ענן בישראל, הן מספקות לה את השירותים ממדינות באירופה.

מדובר באחת העסקאות הגדולות שנעשו ב-2021 בין גוף ממשלתי לחברות זרות – המחויבות בקיום רכש גומלין במשק הישראלי. היום (א') הגישה הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) שבמשרד הכלכלה והתעשייה את הדו"ח השנתי שלה לשרת הכלכלה, אורנה ברביבאי. לפי נתוני הרשפ"ת, אשתקד עשו חברות זרות רכש גומלין ביותר מ-1,100 חברות ישראל ובהיקף כולל של כ-4.3 מיליארד דולר. עליה של 10% ביחס ל-2020.

בשנה שעברה נוספו עוד 183 חברות זרות שהתחייבו לרכש גומלין בארץ בהיקף של כמעט 930 מיליון דולר וזאת בעקבות התקשרויות חדשות עם גופים ממשלתיים. 60% מסך ההתחייבויות של חברות זרות לרכש גומלין קשורות לעסקאות ביטחוניות והשאר, רכש אזרחי.

לוגו של חברות גוגל ואמזון ,  צילום: רויטרס לוגו של חברות גוגל ואמזון | צילום: רויטרס לוגו של חברות גוגל ואמזון ,  צילום: רויטרס

אחד הנתונים הבולטים בדו"ח של רשפ"ת מתייחס לרכש הגומלין מצד יצרנית כלי השייט והצוללות הגרמנית, טיסנקרופ. זאת, בשל גרירת רגליים מצד היצרנית הזרה בכל הקשור למימוש מלוא התחייבותה לרכש הגומלין בתמורה לרכש ישראלי ממנה של 3 צוללות דולפין ו-4 ספינות סיור בהיקף של 1.4 מיליארד יורו לשימוש חיל הים.

עסקה זו עמדה בלב "פרשת הצוללות" ויצרה מתח רב בין הרשפ"ת ומשרד הכלכלה לבין החברה הגרמנית שנמשך כ-5 שנים. על רקע ההשתהות של טיסנקרופ בקיום רכש הגומלין בישראל, הרשפ"ת הובילה מהלך לקראת הכנסתה ל"רשימה השחורה", רשימה מפוקפקת שמשרדי הממשלה מנועים מלקיים התקשרויות כלשהן עם חברות שנמצאות בה.

בחודש יולי המדינה וטיסנקרופ סיכמו על רכש גומלין בהיקף של 300 מיליון דולר, באופן שמיישב את המחלוקת על חובות העבר של טיסנקרופ. הסיכום הסיר את האיום להכנסתה ל"רשימה השחורה" והכשיר את הקרקע לקראת עסקה גדולה יותר: בינואר השתיים סיכמו על רכש גומלין בהיקף של כ-850 מיליון יורו של טיסנקרופ בישראל בתמורה לעסקת הצוללות החדשה שעליה חתם משרד הביטחון עם החברה הגרמנית, לאספקת 3 צוללות נוספות במהלך העשור הקרוב. הסכם זה לא נכלל בדוח הרשפ"ת, שכן הוא נחתם בתחילת השנה.

חברה זרה שממנה גופים ממשלתיים מקיימים רכש, מחוייבת ברכש חוזר מחברות ישראליות בהיקף מסוים מערך העסקה, בהתאם לסיכום מוקדם בין הצדדים. בעסקאות ביטחוניות, היקף רכש הגומלין הנדרש הוא כ-50% מערך העסקה ובשאר העסקאות נדרש רכש גומלין בהיקף של 35% מערך העסקה.

"יש מספר רב של חברות קטנות ובינוניות ושל חברות מהפריפריה שכבר נהנות מפירות רכש הגומלין, ומספר מכובד של חברת חדשות שהצטרפו לרשימת החברות הישראליות שנהנות מיתרונותיו", אמר בהתייחס לנתונים המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה והממונה בפועל על הרשפ"ת, ינון אלרועי והוסיף כי אשתקד, נוספו 264 חברות ישראליות שנהנות מעסקאות עם חברות וגופים מחו"ל בשל חובת רכש הגומלין.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות