ניצחון התרבות: הקאמבק הלוהט של הסלטיקס

מאז הימים של ביל ראסל כסנטר של בוסטון סלטיקס, הקבוצה בירוק עשתה דברים אחרת.

קודם כל, הגנה. ראסל לא היה שחקן התקפי מוכשר אבל אף אחד לא התמקצע בהגנה כמוהו. כמו כן, ראסל ביקש מחבריו לקבוצה לא לעשות מה שכל הקבוצות האחרות עשו בזמנו בהתקפה - שזה היה למסור את הכדור לשחקן הגבוה הקרוב לסל ולחכות שהוא ישתמש בגודל ובכישרון שלו כדי לקלוע. "אני אקח ריבאונד וישר אמסור לך לריצה מהירה לסל - אז תחכה בקו החצי למסירה שלי" אמר ראסל לבוב קוזי, הכוכב ההתקפי של הסלטיקס. וכך היה. בוסטון סלטיקס שזכתה ב-11 אליפויות בשנות החמישים והשישים, התבססה בעיקר על הנעת כדור מהירה והגנה חזקה. ומאז כל קבוצה גדולה של הסלטיקס התבססה על עקרונות משחק דומים.

דבר שני, תרבות חזקה של קולקטיב. אף אחד לא מעל הקבוצה, לא עובדים אף למען סטטיסטיקות אישיות של שחקן ותמיד עושים הכל כקבוצה. וגם, באופן מובהק, לכל אחד יש את הזכות להגיד מה שהוא רוצה ומה שהוא חושב על הקבוצה. ביל ראסל אפילו היה עורך ישיבות בחדר ההלבשה בהן כל אחד נדרש להגיד מה שהוא חושב בכנות המירבית.

סנטר בוסטון סלטיקס ביל ראסל והמאמן רד אאורבך על הספסל | Jack O'Connell

דבר שלישי: חדשנות וניהול ערכי. רד אאורבך, איש המקצוע החזק ביותר של סלטיקס והבעלים של הסלטיקס וולטר איי בראון היו הראשונים בליגה שבחרו בדראפט שחקן שחור (צ'אק קופר), הם היו הראשונה שמשחקים עם חמישייה שחורה - בעידן בו היה חוק לא רשמי שלקבוצה אסור להחתים יותר משני שחורים והיו הראשונים שמינו שחור כמאמן קבוצת NBA. המועדון גם היה מאוד סובלני בכל הקשור למעורבות הפוליטית והחברתית של הכוכב הגדול שלו ראסל.

אך אאורבך היה רחוק מאוד מלהיות "פעיל חברתי". הוא עשה הכל בשביל לנצח. ואם היריבות בחרו להתנהל בצורה גזענית ולא יעילה, הוא מצא את הדרך היעילה ביותר להתמודד עם זה כדי לנצח; או איך שבוב קוזי, כוכב הסלטיקס בשנות החמישים והשישים, הסביר זאת: "ארנולד... ובכן, הוא ממש לא היה מנהיג זכויות אזרח. הוא היה חד-ממדי. כל חייו היו סביב הניצחון". כל זה קרה למרות שהעיר בוסטון היתה מקום מאוד גזעני.

אובדן דרך

לפני מספר שנים, בוסטון בנתה את מה שנראה כמו הקבוצה הכי מוכשרת שהיה בהיסטוריה של המועדון. קיירי אירווינג, גורדון הייוורד, אל הורפורד ושני הצעירים ג'ייסון טייטום וג'יילן בראון. חמישייה של אולסטארים ואולסטארים עתידיים עם ספסל עמוק ובראד סטיבנס כמאמן, סלטיקס היו אמורים לדרוס את הליגה. התכנון הסופי היה להביא את אנתוני דיוויס, חבר טוב של קיירי, לבוסטון בטרייד ענק וככה לבנות את הקבוצה המוכשרת ביותר בליגה. שילוב של פציעות, אגואים מנופחים ואישיות פגומה של הכוכבים הוביל לקריסה של הקונספט. קונספט שאף פעם לא התאים לתרבות של הסלטיקס.

בתחילת העונה הנוכחית - ועד ינואר - נראה היה שסלטיקס איבדו את הדרך לחלוטין. המאמן הרוקי, אימה אודוקה, נראה אבוד. הוא יצא נגד שחקניו משחק אחר משחק, הכדור לא זז בהתקפה, ההגנה סבלה מהתרסקויות תכופות, ג'ייסון טייטום שכח איך לקלוע, ג'יילן בראון סבל מפציעות, מרקוס סמארט טען שחבריו המוכשרים לקבוצה לא מוסרים מספיק.

בינואר הקבוצה היתה עם מאזן של 20 ניצחונות ו-21 הפסדים. נראה היה שהם יצטרכו להתמודד בפליי-אין כדי להיכנס לפלייאוף. או במילים אחרות: בדרך לכישלון מוחלט.

אימה אודוקה וג'ייסון טייטום, בוסטון סלטיקס | רויטרס

הלילה סלטיקס סיימו הלילה את העונה עם מאזן של 51 ניצחונות ו-31 הפסדים. זה המאזן הטוב ביותר לקבוצה שהיתה ב-50% ומטה באמצע העונה. בכך עקפו את יוטה ג'אז (2018/19) ולוס אנג'לס לייקרס (2002/03) - שתי הקבוצות האחרות שהתחילו את העונה בצורה נוראית וסיימו עם מאזן של 50+ ניצחונות.

בפודקאסט של דריימונד גרין, ג'ייסון טייטום הסביר מה קרה. באופן לא מפתיע זה קשור לתרבות בחדר ההלבשה. "אני מת על אימה (המאמן)" אמר טייטום. "ההתחלה היתה קשה, לא היינו יציבים אבל המציאות היא שדברים לוקחים זמן אבל דבר אחד שתמיד הערכתי זה שהוא אימן אותנו בצורה קשוחה ודרש אחריות, כולם היו צריכים לקחת אחריות".

לפי טייטום, למרות הקשיחות של אודוקה - שהיה עוזר מאמן של גרג פופוביץ' בסן אנטוניו במשך שנים - הוא היה מאוד פתוח להערות והארות של שחקנים. "יש לנו כעת מדיניות דלת פתוחה" הסביר טייטום. "כולם יכולים להביע את דעתם. השחקן המוביל והשחקן ה-15. אם יש לך משהו לומר, תאמר זאת. ואני חושב שזה בטוח הפך אותנו לטובים יותר בחודשים האחרונים של העונה".

והגנה. טייטום נותן הרבה מאוד קרדיט להגנה הכמעט היסטורית של הסלטיקס העונה. אודוקה, שהיה עוזר המאמן שאחראי להגנה של פילדלפיה וברוקלין כאן, ביסס את הדומיננטיות של הסלטיקס על ההגנה הכי טובה בליגה. "כשמסתכלים על קבוצות אחרות שטובות בהגנה, אז אתה רואה שלשחקנים שלהן איכפת מההגנה... וזה עניין של אחריות מהאדם הראשון לאדם האחרון" אמר טייטום. "ייתכן שאנחנו לא הקבוצה הכי טובה בהתקפה אבל אנחנו הולכים לתת הכל בצד ההגנתי וכולם צריכים להתאמץ בהגנה".

הסלטיקס סיימו את העונה הלילה במקום השני במזרח - מה שעשוי להפגיש אותם עם ברוקלין של קווין דוראנט וקיירי אירווינג בסיבוב הראשון של הפלייאוף - הקבוצה שהדיחה את הסלטיקס מהפלייאוף בסיבוב הראשון של הפלייאוף בעונה שעברה. נראה היה שהאלופה, מילווקי באקס, חומקת מהמפגש האפשרי הזה עם שניים מהשחקנים הטובים בליגה (עלתה למשחק האחרון נגד קליבלנד עם הרכב חסר מאוד כדי להפסיד). מנגד, המסר של אודוקה היה שהסלטיקס לא מפחדים מאף אחד.

"כולם מדברים על ברוקלין אבל יש להם עוד משחק בפליי-אין" אמר אודוקה הלילה אחרי הניצחון על ממפיס. "אפשר לברוח מקבוצות והן בסוף לא מגיעות לאן שהן היו אמורים להגיע. מה שסיכמנו זה לעשות את מה שאנחנו עושים ולתת לדברים להסתדר בעצמם... לעשות מה שאנחנו עשינו, להגיע למקום השני, אנחנו גאים בזה. עכשיו אנחנו מצפים למה שבאמת משנה".

עבור סלטיקס, החצי השני של העונה הוא ניצחון של תרבות ומסורת של מועדון.